בית המשפט המחוזי בתל אביב קיבל את ערעורו של מר אמיר בדש נגד מנורה חברה לביטוח בע"מ, למרות שבא-כוחו הטעה את ראש ההוצאה-לפועל, שכן לא בוצעה מסירה כדין לאמיר, כחייב.
אחיו של אמיר, אשר שימש כסוכן ביטוח של מנורה, ערך שטר חוב לטובתה, בערבות שני ערבים - אחד מהם אמיר. במקביל להליכים נשוא הערעורים, מומשה דירת מגוריו של האח ובדצמבר 2005 הגישה מנורה בקשה לביצוע שטר נגד אמיר כחייב ולא כערב.
בלשכת ראש ההוצאה לפועל נחקר השליח מטעם מנורה, שהמציא את האזהרה לבית האח במרס 2006. בעוד בא-כוחו של אמיר הצהיר כי מרשו נוכח, הצהיר השליח כי לא פגש את אמיר, אלא אדם שבפניו צלקת מעל השפה ואין זהו האדם הנוכח בדיון. באוגוסט 2006 דחתה ראש ההוצל"פ את הבקשה לביטול הליכים בהיעדר מסירה, שכן שוכנע כי השליח ביצע מסירה כדין ואילו התנהגות בא-כוחו של אמיר מהווה הטעייה ביודעין של ראש ההוצל"פ. בנוסף קבעה, כי אמיר אשר כי במהלך דצמבר 2005 ידע על קיום הליכי הוצל"פ נגד אחיו ובכך נתקיימה בו ידיעה בפועל על הליכים נגדו.
בערעור טען אמיר, כי נתקיימה טעות בהחלטת ראש ההוצל"פ, שכן דירת האח היתה ריקה במועד המסירה הנטען. כמו כן, על אישור המסירה לא מופיעה חתימת אמיר או אף אישור שליח, כי אמיר סרב לחתום. כמו כן טען, כי קיומו של מכתב מאת כונס הנכסים בו צוין במפורש כי דירת האח נמסרה לכונס ולהחזקתו הבלעדית מעלה, כי היה מקום להגיש המכתב, אשר לא אושרה הגשתו עקב איחור.
עוד טען אמיר, כי אין להסיק דבר ידיעה על הליכי הוצל"פ נגדו, בפועל או כי היה צריך לדעת על כך, כמסקנה מכך שקיימים הליכים נגד אחיו. כמו כן, דחיית בקשתו נעשתה כאילו היה חייב ולא ערב, כמעמדו בשטר. כמו כן, לראש ההוצל"פ הסמכות להפסיק ההליכים בנסיבות אלו וכי טעתה בהעברת הסוגייה לבית המשפט. מנורה טענה מנגד, כי ההחלטות היו נכונות שכן מדובר בממצאים עובדתיים שנתקבלו על-ידי הערכאה הדיונית ואין דרכה של ערכאת הערעור להתערב בכך. הוסיפה וטענה, כי זיהוי השליח את האח מהווה ניסיון של בא-כוחו של אמיר "לטמון פח לפקיד המסירה".
השופטת יהודית שטופמן קיבלה את טענת אמיר באשר להיעדר ההמצאה. בהחלטתה קבעה, כי אכן התערבות בממצאים עובדתיים נדירה היא ובעניינו נסמכה ראש ההוצל"פ על שניים - זיהוי השליח את האח וקיומה של חזקת ידיעה החלה על אמיר בנסיבות בהן הומצאה האזהרה לבא כוחו טרם נקיטת הליכי הוצל"פ. אלא, שהכרעה זו של ראש ההוצל"פ אינה מתמודדת עם מספר סוגיות הדרושות הבהרה, לרבות:
ביצוע שלוש מסירות הנטענות בכתובת דירת האח ובמקביל לידי אמיר - עבור אמיר, אחיו ואחותו; סדר פעולות השליח, שעל-פי תצהירו הגיע לבית האחות טרם הגיעו לבית האח; מיקום הצלקת על סנטרו של אמיר, לעומת עדותו כי למקבל המסירה קיימת צלקת מעל שפתיו; וכן, מסירת החזקה בדירה, לכאורה, לכונס במועד שקדם למועד המסירה הנטענת.
השופטת קבעה כי אלו מסוג העניינים שראוי לייחס להם משקל בבחינת המסכת העובדתית ומשלא נמצאה התייחסות מפורטת לשיקולים אלו, דין קביעת ראש ההוצל"פ, לפיה בוצעה מסירה כדין, להתבטל. על-כן, ראוי היה להחזיר הדיון לפני ראש ההוצל"פ, אלא שהוגשה התנגדות לביצוע שטר, העומדת ותלויה בפני בית המשפט.
על-כן הוסיפה וקבעה השופטת, כי תכלית ביצוע מסירת האזהרה נתקיימה, שכן המטרה הינה להעמיד החייב על החוב ועל חובתו לשלמו והאפשרות כי באי-תשלום יינקטו נגדו אמצעי אכיפה שונים. על-כן נקבע, כי מסירת האזהרה בוצעה למעשה רק ביום הדיון בפני ראש ההוצל"פ, במהלך יולי 2006.
הדגישה השופטת, כי קביעה זו אינה מפחיתה מחומרת הביקורת שהביעה ראש ההוצל"פ נגד התנהלות אמיר ובא-כוחו במהלך הדיון.
אשר לעניין ההעברה לבית המשפט, דחתה השופטת את הערעור, שכן משהוגשה התנגדות לביצוע שטר, חובה על ראש ההוצאה לפועל לעכב את ביצוע השטר ולהעביר ההתנגדות לבית המשפט המוסמך, אשר ידון בהתנגדות כבקשת רשות להתגונן בסדר-דין מקוצר. משכך, גם חוק ההוצאה-לפועל ותקנותיו לא יחולו כל עוד ההליך תלוי ועומד בפני בית המשפט.
הוסיפה השופטת, כי בהתנגדות לביצוע שטר, רשאי בית המשפט לבטל או לשנות סעדים זמניים שניתנו על-ידי ראש ההוצל"פ מכוח החוק. אלא, שלאחרון אין סמכות לבטל או לשנות צווים שניתנו על ידיו עובר להגשת ההתנגדות לידיו. על-כן, צדקה ראש ההוצל"פ בהעברת בקשת אמיר לסגירת התיק, שהוגשה לאחר ההתנגדות לביצוע שטר, להכרעת בית המשפט המוסמך. עקב התוצאה, לא ניתן צו להוצאות וכל צד נשא בהוצאותיו.