בכל דברי ימיה של כנסת ישראל המתחדשת לא נמצא בה מי שחותר תחת הדמוקרטיה ושלטון החוק ומערכות המשפט יותר מ
אמיר אוחנה. הוא אינו נח ואינו שותק, ולא ינוח גם לאחר שיפרוש ממשרד המשפטים ויתפוס עמדה מסוכנת לא פחות - השר לביטחון פנים.
היטיבה לעשות התנועה לאיכות השלטון, שחרף האכזבה מן השבוע שעבר עתרה לבג"ץ לאסור על ביבי למנות שר לביטחון פנים מפני שקיים ניגוד אינטרסים ומפני שברור לד"ר
אליעד שרגא ולחבריו המסורים כי אוחנה הוא סיום עידן נכבד של אי-משוא פנים במשטרת ישראל, עידן ששיאו בשנות כהונתו של
רוני אלשיך.
הוסיפו לכך את
מבקר המדינה הפורמלי (למה? כי אינו מבקר באמת) מתניהו אנגלמן שמחק שמות של נבדקים והריק את הביקורת מתוכן (ראו כתבה מעולה של לי נעים בערוץ-12 ב"אולפן ששי") והכל מתברר.
אם חלילה יתמנה אוחנה יש לקרוא לכל קצין משטרה בכיר המכבד את עצמו ולכל אזרח ישראלי שמצוי בחיים האזרחיים לא לקבל מידיו את תפקיד המפכ"ל. כי הוא יעניק אותו רק למי שיסכים להיות פודל וסנשו פנשו של המסע הדון-קישוטי לשיבוש הליכי המשפט נגד ביבי ולהדחת היועץ המשפטי ד"ר
אביחי מנדלבליט.
השיסוי נגד מנדלבליט נורא. ב-ynet נכתב עתה כי התלונן במשטרה על מסע איומים נגדו. קראתי את הטקסטים. הם מוכרים לי. אם מדובר באנשים שאני מכיר אזי חלק מהם אפילו לא מסתתרים מאחורי כינויים אלמוניים.
אומר לפשיסטים המצויים בשורות השלטון (כמובן לא כולם) ולאלה שאינם כאלה אבל שותקים נוכח הזוועה (אמש נכחתי עם רעייתי בהפגנת "הדגלים השחחורים" ליד ביתו של
גדעון סער, שהוא דווקא ממגיני שלטון החוק): לא תרחצו בניקיון כפיכם. לא תוכלו לומר כי "לא היינו על המרפסת" (זכר לימים שקדמו לרצח
יצחק רבין). אפילו לא יהיה רצח - יהיה חיסול של החוק והצדק והאמת והמוסר של נביאי ישראל. זכרו, "אשת לסטים כלסטים". חייבים לצאת ולהפגין, "אל דומי".