שערותיו הלבינו כליל, אבל הבלורית עודנה מתנוססת לתפארת מעל למצח הרם, והעיניים בורקות. המסכה אינה מכסה על המבט המפוקח והחיוך הציני. הדיבור שקול והמחשבה צלולה וחדה כתמיד. ממרום שנותיו, כבן 85, וממרום משרדו בקומה ה-20 באחד ממגדלי רמת-גן, עו"ד
משה נסים, איש ירושלים - מקום 120 ברשימת הליכוד לכנסת - משקיף בסלחנות על ההתרחשויות הפוליטיות, שכמותן אפילו לו, שועל פוליטי ותיק, אינן זכורות.
אנחנו נפגשים ביום שבו עמדה ה
ממשלה ה-35 להיות מוצגת בכנסת. מה לא עבר על הפוליטיקה בשנה וחצי האחרונות, ובוודאי מאז התחברו נתניהו וגנץ לכונן ממשלת אחדות מנופחת. בעודנו משוחחים חשבנו לתומנו, שהנה הגיעה הסאגה לסיומה, והנה ירד הערב והוכיח שעד שזה לא נגמר - זה לא נגמר. משה נסים אינו מתרגש יותר מדי מהכאוס הפוליטי הנוכחי, הגם שבוודאי אינו מצטער על כך שאיננו שם, כי נפרד מן החיים הפוליטיים כבר ב-1996. עם כל הביקורת, עדיין הוא תומך בנתניהו, וכשראש הממשלה הודה לו על כך, השיב לו: "אני תומך בך לא בשבילך, כי אם בשבילי, בשביל המדינה". אין הוא רואה בשעה זו, גם אחרי 11 שנות שלטון רציף של נתניהו, מועמד מתאים להחליפו.
פעם אחת "מרד" בראש התנועה. זה היה לאחר שהליכוד הפסיד את השלטון ב-1992 והיו"ר הטרי שלו,
בנימין נתניהו, הנהיג את האופוזיציה. והנה שומע ח"כ נסים, כי נתניהו שוקל להצטרף ל
חד"ש בהצבעת אי-אמון בממשלת רבין בנושא חיזוק ירושלים. השתגעתם? - הזדעק. אם כבר רבין עושה דבר טוב, אז מצביעים נגדו, ועוד עם הקומוניסטים? כי אצל נסים - האידיאולוגיה מעל לכל, ובשמה באנו לשרת את הציבור. ולכן, אין זה מפתיע כי מי שהיה שר אוצר - אולי הטוב בשרי האוצר שלנו - ושר משפטים, מחשיב מאוד את חוק הלאום, אבל לדעתו היה צריך להשקיע בו מחשבה רבה, לנסחו בשפה חגיגית, כחוק מוביל בחוקת ישראל לעתיד, שגם יכלול בתוכו, בניסוח חכם ויאה, את ערך השוויון.
עו"ד נסים מגחך כשאומרים, כי בית המשפט העליון - אותו הוא מכבד מאוד - אינו מושפע מהתקשורת. והוא מספר: הייתי תלמידו של מי שהיה אולי גדול המשפטנים, שמעון אגרנט. פעם אחת שאל את הסטודנטים שלו, אם הם מאמינים שהשופטים מושפעים מהתקשורת. כולם השיבו בשלילה. אגרנט הגיב: "אתם טועים! אפילו עלי התקשורת השפיעה!" איש שיחנו חושש, שמא פסק הדין במשפט נתניהו כבר נחרץ בתקשורת.
בנו של הראשון לציון יצחק נסים זצ"ל, ומי שהיה הח"כ הצעיר ביותר שאי פעם נכנס לכנסת, בן 24, משה נסים גדוש זיכרונות על החיים הפוליטיים בישראל, שאף פעם לא התנהלו על מי מנוחות. הוא, הספרדי הדתי, הצטרף למפלגה הכי בלתי צפויה - הציונים הכלליים המכופתרים. היו שם מי שחיפשו מועמד צעיר, לא שיגרתי, והיו שם מי שסברו כי הצטרפותו תזיק. כך אן כך, משה נסים הפך עם השנים לאחד הבולטים בציונים הכלליים, לימים המפלגה הליברלית.
הליברל משה נסים היה מבכירי הליכוד. איש עצתם וסודם של ראשי הממשלה
מנחם בגין ו
יצחק שמיר. סמכו על נאמנותו, יושרתו ושיקול דעתו. נסים יחד עם "תאומו" מ
מפלגת העבודה,
משה שחל, היו אדריכלי ממשלת האחדות הלאומית שקמה ב-1984. הם שניסחו את ההסכמים ואת האותיות הקטנות. גם אז שררה חשדנות רבה, אבל השניים ידעו להפיגה, ולהביא לראשונה לממשלה שוויונית בין שתי המפלגות היריבות. ואכן, כאשר מפקידים את הניסוחים בידי שני משפטנים כה מוכשרים, שאפתנים, נמרצים, מה פלא שהאחדות כוננה בזמן קצר יחסית? אלא שכיום לא הצמד נסים-את-שחל ישב על המדוכה, והחשדנות בין השותפים רק מתעצמת.
על מה משה נסים גא יותר מכל בימים אלה? על ספר חדש, עב כרס, מרהיב, שהוא היה בין שושביניו - לראשונה ספר מקיף על "לידתה, פועלה וניצחון דרכה" של המפלגה הליברלית בישראל, ששבקה חיים ב-1988. בהקדמתו הוא כותב: "המפלגה הליברלית נגוזה, אבל תפיסת עולמה חיה, קיימת וכובשת, הערכים הליברלים, שעמדו במבחן, צריכים לשמש עבורנו גם כיום - וגם מחר - קו מנחה למען יוזמה חופשית, חופש הפרט, זכויות האדם, נטישת הקיצוניות, וחזון... בצד השמירה על ביטחון ישראל, צריך להעמיד בראש מעיינינו את המאבק בהתבוללות ואת המאמץ לרכז את רוב העם היהודי במדינת ישראל". איזה מנהיג מדבר כיום בשפה כזאת? האידיאולוגיה לגווניה, שהייתה בייסוד החיים הפוליטיים בעבר, איננה עוד נחלת רוב המפלגות. שלטון בכל מחיר, אגו וכיסאולוגיה - הם המניע הפוליטי העיקרי היום. כמה עצוב.
