רקע למבצע

במהלך מלחמת העצמאות הפך הכפר הערבי טנטורה ששכן על חוף הים התיכון, כחמישה ק"מ מצפון מערב לזכרון יעקב (נחשולים כיום), לבסיס ימי ראשי דרכו זרמה מלבנון אספקת נשק וציוד ותגבורת אל הכפרים הערביים שבחוף הכרמל המערבי, שכונו כפרי "המשולש הקטן" (עין ע'זאל, איג'זים וג'בע). תושביהם, בסיוע תושבי כפר טנטורה וכפרים ערבים נוספים באיזור, תקפו ושיבשו את התחבורה היהודית בכביש חדרה חיפה הישן עד כדי חסימתו לחלוטין בידי הפורעים. כביש זה הוה עורק תחבורה חיוני שחיבר את דרום הארץ עם צפונה.

טנטורה היוותה איום וסכנה ביטחונית

במטה "ההגנה" הבינו מזה כבר, גם על סמך מידע מודיעיני שנאסף, כי כפר טנטורה, בשל מיקומו האסטרטגי והיותו שוכן צמוד לחוף הים, מהווה סכנה ואיום ביטחוני של ממש להתיישבות היהודית. חוף הכפר טנטורה שימש כ"נמל" להגעה שוטפת של עשרות סירות וספינות קטנות מלבנון ועליהן אספקה, נשק וציוד ותגבורת עבור כפרי הסביבה. נשק זה שימש בין השאר פורעים ערבים להתקפות על יהודים. בנוסף חלש ואיים הכפר על התחבורה היהודית בכביש חדרה-חיפה הישן. זאת ועוד, על-פי מידע שהיה בידי הגנה, היו בכפר טנטורה בתקופת מלחמת העצמאות כ-300 לוחמים, חמושים ומצוידים בעשרות רובים ובאקדחים ומודרכים על-ידי מספר שכירי חרב אנגלים, עריקי הצבא הבריטי, ועל-ידי ערבים עריקי המשטרה המנדטורית. על-פי מפקד "סקר הכפרים" המנדטורי שנערך ב-1945 מנה הכפר כ-1,500 תושבים. הערכה היא שבתקופת מלחמת העצמאות מנה הכפר בסביבות 1,300 תושבים, אולי קצת יותר (הערכה).

נסיונות לשכנע תושבי טנטורה להיכנע

לאור מסוכנתו של הכפר לביטחון הישוב היהודי באזור המליץ בתחילת מאי 1948 הש"י, שירות הידיעות של ההגנה, לכבוש את כפר טנטורה ולטהר בכך למעשה כמעט לחלוטין חוף הים באזור זה מכוחות אויב. קודם לכך נעשו מספר ניסיונות לשכנע את התושבים בטנטורה להגיע להסכם כניעה - אי-לוחמה. יעקב אפשטיין, "מוכתר" זכרון יעקב, נפגש עם ראשי ונכבדי כפר טנטורה אותם הכיר היטב וניסה לדבר על ליבם לא להצטרף לכנופיות. אולם בניגוד לכפר פורדייס, השוכן לא רחוב משם, איתם הגיעה "ההגנה" להסכם כניעה ואי לוחמה, לא צלחו הניסיונות והגישושים להגיע להסכם דומה עם תושבי טנטורה. יש אומרים שהסיבה לכך נעוצה בהתנגדות נחרצת להסכם אי-לוחמה וכניעה מצד קבוצת לוחמים מליטנטית חמושה מצעירי כפר טנטורה, אליהם הצטרפו כמה שכירי חרב וגורמים ערביים מוסלמיים מחוץ לכפר.

"מבצע נמל" - כיבוש טנטורה

לאור כישלון הניסיונות להגיע להסכם כניעה-אי לוחמה של כפר טנטורה, ובעקבות מידע מודיעני כי לוחמי הכפר מתחמשים, מתבצרים ונערכים לפעולות התקפה כנגד הישוב היהודי, הוחלט ב"הגנה" לתקוף ולכבוש את הכפר בדחיפות. הוכנה תוכנית פעולה לכיבוש הכפר שכונתה "מבצע נמל". מטרות המבצע היו "ביעור וטיהור הדרך המובילה מתל אביב לחיפה", ובידודם וניתוקם של כפרי המשולש הקטן" שבכרמל מנתיב אספקת הנשק המגיע מטנטורה שעל חוף הים. בלילה שבין ה-22 ל-23 למאי 1948, כשבוע לאחר הכרזת המדינה פשטה יחידה מגדוד 33 של חטיבת אלכסנדרוני על כפר טנטורה ב-3 זרועות (צירים), מצפון, ממזרח ומדרום ובסיוע ספינת חיל-הים ממערב שנועדה לחסום בריחה של כוחות ערביים לים. הקרב החל בסביבות חצות, עם התקרבם של כוחותינו לכפר נורתה לעברם אש צלפים חזקה. הקרבות באותו לילה היו קשים והתנהלו מבית לבית תוך שימוש מצד כוחותינו ברימוני יד. למחרת בסביבות השעה 08:00 בבוקר הסתיים הקרב. הכוחות נערכו להגנה היקפית, ובמקביל יחידות מכוחותינו החלו באיסוף נשק ובריכוז הגברים לצורך תחקיר וזיהוי. בקרב הקשה נהרגו 14 מלוחמינו ולמעלה מ-70 לוחמים ערבים ומקומיים. חלק מגברי הכפר נעצרו ונכלאו. חלק מאנשי הכפר הוגלו לכפר השכן פוריידיס. על תושבי כפר טנטורה נאסר לחזור לבתיהם ואדמותיהם. נכבדי פוריידיס הודיעו שאינם מוכנים לקלוט את תושבי טנטורה שכן הם אינם יכולים לכלכל את הפליטים הרבים שהגיעו פתע לכפרם. ביוני 1948 עזבו -הוגלו חלק גדול מתושבי טנטורה לטולכרם והפכו לפליטים. על אדמות הכפר הוקמו בשנת 1949 מושב דור וקיבוץ נחשולים. עם כיבוש כפר טנטורה טוהר למעשה כמעט לחלוטין חוף הים מכוחות אויב.

אנדרטה לזכר הנופלים בקרב

במזרחו של המושב דור הוקמה, ביוזמת המשפחות השכולות ועמותת אלכסנדרוני, אנדרטה לזכר לוחמינו שנפלו בקרב במלחמת העצמאות בעת כיבוש הכפר טנטורה. האנדרטה נמצאת במרומי גבעה בלב מדשאה, וכוללת קיר אבן גדול ועליו שמות הנופלים. ואלה שמותיהם: אברהם שוחט, אברהם דוידוביץ, בנימין פיש, בנימין טריואקס, גדעון בכרך, דניאל בעל קורא, חיים לוי לוינשטיין, ידידיה צ'רטקוב, יוסף הולנדר, מנחם כהן, מנשה אדוריאן, משה טמפלהוף, משה קמפפנר, צבי שפירא. להוציא מנחם כהן בן אפריים שהיה איש חיל-הים-פלי"ם (חיל-הים הפעיל ספינה שסיירה לאורך החוף בעת הפעולות לכיבוש טנטורה מהיבשה), כל שאר הנופלים הם אנשי חטיבת אלכסנדרוני.

מחקרו של תדי כ"ץ

בשנת 2000 התפרסמה עבודת גמר שכתב תדי כ"ץ, סטודנט לתואר שני בהיסטוריה באוניברסיטת חיפה, בה הוא קובע כי במהלך כיבוש הכפר טנטורה על-ידי חיילי חטיבת אלכסנדרוני, בוצע טבח המוני בכ-200 בתושבי טנטורה. על-פי עבודת המחקר של כ"ץ, הנתמכת לטענתו על-ידי עדויות של פליטי הכפר וכמה מלוחמי חטיבת אלכסנדרוני, בוצעו במהלך כיבוש כפר טנטורה מצד לוחמינו מעשי זוועה ובהם ירי ללא אבחנה בגברים ברחובות, ובבתיהם, על-אף שחלק מההרוגים לא היו עם נשק ולא לחמו. עוד נטען בעבודת המחקר, כי על-פי עדויות, לאחר שהסתיים הקרב הובאו תושבים בכפר טנטורה בקבוצות אל בית הקברות של הכפר ושם נורו בזה אחר זה, ונקברו בקבר המוני. פרסום המחקר עורר סערה ציבורית ומחאה בקרב ותיקי אלכסנדרוני שטענו כי זו עלילה שפלה ושקרית והגישו תביעת דיבה בבית משפט כנגד כ"ץ בגין הוצאת לשון הרע. התביעה התקבלה. בהמשך אוניברסיטה חיפה בדקה את עבודת המחקר של כ"ץ מחדש והחליטה לפסול אותה.