ביום א' ((24.5.2020) העלה חיזבאללה לרשתות החברתיות סרטון תעמולה קצר המסקר את אימוניו של "כוח רדואן" - יחידת העילית של הארגון, אשר הוקמה על-ידי (ואף נקראת על שמו של) חאג' רדואן, הלא הוא עימאד מור'נייה.
ניתן להעריך כי מפגן הכוח המקצועי (והמרשים, יש לומר) הופק על-ידי "אל-מנאר", זרוע המדיה של חיזבאללה. איכות ההפקה הגבוהה מזכירה במקצת את סרטוני דאעש, המופקים כבר שנים על-ידי רשת המדיה "אל-פורקאן" - אחת מזרועות המדיה הרבות של ארגון "המדינה האיסלאמית". קצב הסרטון, זוויות הצילום ושאר המאפיינים הויזואליים כאילו נלקחו אחד-לאחד מסרטוני התעמולה של הארגון הסלפי, בהם פסוקי-קוראן מופיעים תחילה וסוף. במקרה הנוכחי, פסוקים נבואיים הלקוחים מהפולקלור הדתי של ה"כופרים" (בשגיאות כתיב) מסכמים את המסר המאיים.
מהו המסר שמבקש חיזבאללה להעביר לאויביו באמצעות הסרטון?
התזמון בו הועלה הוידאו לרשת, ה-24 במאי, מציין את יום נסיגת צה"ל מלבנון. הסרטון הוא תרומתו הצנועה של חיזבאללה לפולמוס הפנים-ישראלי המתוקשר סביב ציון 20 שנה לנסיגה. נסיגת צה"ל מלבנון והתמוטטות צד"ל סימלו, כידוע, את שעתו הגדולה של חיזבאללה, והסרטון נועד להעלות על נס את יכולותיו המבצעיות של הארגון הטוען כעת כי כוחו ועוצם ידו עשה לו את החיל הזה.
שנית, סונכרנה העלאת הסרטון עם תאריך "יום אל-קודס" האירני. אחת ממטרותיו המוצהרות של חיזבאללה הינה "שחרור" ירושלים מידיהם של הכופרים, וסמיכות הוידאו ל"יום אל-קודס" נועדה להזכיר כי חיזבאללה לא זנח את שאיפתו הגדולה.
באשר לתוכן הסרטון: סרטונים בהם נראים לוחמי חיזבאללה נלחמים מתוך הסבך הלבנוני נועדו להעביר מסר הגנתי: אם שוב ייכנס צה"ל ללבנון - מרה תהיה אחריתו. סרטון זה שונה. הנוף בו צולמו רוב הסצנות מזכיר בכוונה את הגליל, כאשר הלוחמים המתאמנים יורים ממרחק קצר במטרות עליהן מצוייר דגל ישראל.
חיזבאללה, אם כן, מכוון לעימות יזום, התקפי, מטווח קצר, בשטח מדינת ישראל-על אדמת הגליל.
עוד מסר הנובע מאופי הלחימה הנראה בוידאו מרמז כי ללוחמי "כוח רדואן" ממש לא איכפת למות כשאהידים (גם לא בתאונות אימונים) למען המטרה. בהנחה שהביצועים בוידאו אותנטיים, הרי שלוחמי חיזבאללה לא שמעו על מחסניות בטיחות, הימנעות מחציית קו קנה ושאר הוראות בטיחות בירי.
אותנטיות הוידאו מוטלת בספק מסיבה נוספת: בעבר פעלו לוחמי הקומנדו הרוסי בסוריה כאשר הם עוטים תגי חיזבאללה על מדיהם. הציוד, האמל"ח, סגנון הלחימה ורמת המקצועיות הנראים בסרטון מעלים כי ייתכן שמדובר במדריכי לחימה שאינם מקומיים.
בסיום הסרטון מככבים דגל חיזבאללה ודגל לבנון זה לצד זה, באופן המרמז כי חיזבאללה הוא לבנון ולבנון היא חיזבאללה. מסר זה נועד לטשטש את עובדת היות חיזבאללה כוח צבאי המשרת בעיקר את האינטרסים של משטר האייתולות האירני, הרבה לפני שהוא משרת את האינטרסים האמיתיים של אזרחי לבנון.
במחקר העוסק בחיזבאללה נהוג לחלק את כוחו הסדיר של הארגון לשלושה סוגים של לוחמים: כ-2,500 לוחמי עילית מקצוענים המיועדים למשימות התקפיות, כ-20,000 לוחמים הפועלים מתוך הכפרים והמיועדים למשימות הגנתיות וכ-25,000 לוחמי מילואים, הכוללים גם מתנדבים מארגונים שונים (כגון אמל), אשר נקראים לפעול תחת דגל חיזבאללה בתרחיש של עימות צבאי מול ישראל על אדמת לבנון.
לוחמי העילית (הסוג הראשון) מחולקים למספר רב של חוליות אוטונומיות (7-10 לוחמים), המסוגלות לתפקד באופן עצמאי, לאורך זמן, ללא כל הוראות שוטפות או סיוע לוגיסטי הנסמך על פיקוד מרכזי. המאפיין העיקרי של כוחות עילית אלו הינה העצמאות הרבה הניתנת אפילו למפקדים ברמת המ"מ והמ"כ, הרשאים לקבל החלטות טקטיות מהירות בשטח. בשל כך מאופיינים כוחות העילית של חיזבאללה בהחלטיות, מהירות וגמישות - תכונות קריטיות עבור כל כוח צבאי.
מתוך לוחמיו הסדירים של הארגון, מייצג כוח-רדואן את העילית שבעילית (זאת למרות שהוא איננו היחידה הכי מובחרת של החיזבאללה. תואר זה שמור ליחידה 910 - יחידת המתנקשים הפועלת בחו"ל והכפופה ישירות למשמרות המהפכה האירניים).
"כוח-רדואן" הוא זה אשר הוציא לפועל את חטיפת החיילים בגזרת הר דוב בשנת 2006. זהו הכוח אשר אמור היה לפרוץ ראשון מתוך מנהרות הענק שחפר חיזבאללה תחת הגבול, במטרה לכבוש את הגליל. זהו הכוח אשר צפוי לפגוש את לוחמי צה"ל פנים אל פנים בשדה הקרב בעימות הבא. קל לבטל את סרטוני התעמולה של חיזבאללה כגרסה מתקדמת של קפיצת שאהידים דרך חישוק בוער, אך בדיקה מדוקדקת מעלה כי מדובר במסר המתאר תרחיש ריאלי אליו צריך צה"ל להתכונן.
