היא לא קיבלה את פרס ישראל, גם אחרי 450 ספרים, גם שהגיעה לגיל 93, גם כשמאות אלפי ילדים נולדו, גדלו, בגרו, עם ספריה המשמחים. היא הלכה לבית עולמה בלי ההכרה הממסדית הגבוהה ביותר, נטולת פרס ישראל.
את פרס ישראל האלטרנטיבי העניקו לסופרת הילדים האהובה תמר בורנשטיין-לזר, מאות אלפי ילדים, הורים, נכדים ונינים שגדלו על דמויות הספרים האהובים, מקופיקו ועד צ'יפופו, נכסי צאן ברזל של ספרות עממית, מדוברת, שהעלו בת שחוק, שהומחזו, הפכו לסרטים והיו לחלק בלתי נפרד מספרות דור הילדים.
גילוי נאות, לפני שתים עשרה שנים הגעתי עם בנותיי, טליה ורוניה, לביתה של הסופרת במסגרת 'מסע בין ספרים' אותו בחרנו כנושא בת המצווה של הבנות. האירוח המרגש של תמר שפתחה את דלת ביתה ולבבה לבנות, היה יותר מאוהב. במשך שעות אחדות בתוככי 'מקדש קופיקו' בבית המיוחד, סיפרה תמר על תהליך היצירה, על הבחירה בנושאים, על אהבתה לקופיקו שהיה לסמלה המסחרי-ספרותי. רגע לפני שנפרדנו כשבאמתחת בנותיי ספר עם הקדשה אישית של הסופרת, נשמע צלצול מהפקס', כן היה דבר כזה, הסופרת אחזה בדף שנפלט מהפקסימיליה, ידיה רטטו מהתרגשות, "אוהו, איזה יום יפה היום, אמרה ולחייה מסמיקות, הספר 'קופיקו' זוכה בפרס נובל', עם ב' רפוייה, הגיע לידיה, וחיוך התפשט, חיוך של שמחת סופרת אמיתית.
נפרדנו מתמר אך לא נפרדנו מספריה שתמיד היו מקור לנחמה בפשטותם, בהומור הקסום, בעלילה שנראתה לכאורה סתמית, אך בקצה היה מסר סמוי, מהדהד. לתמר ברונשטיין-לזר לא היה לובי לדחיפתה לקראת פרס ישראל, בוחרי הפרס והוועדות שהוקמו לא חשבו שהסופרת הצברית עם הכתיבה המדוברת חפה מיוהרת השפה הגבוהה, פורצת הדרך ראויה לפרס, הקוראים בהמוניהם כמעט ארבעה דורות: הורים, ילדים, נכדים ונינים, העניקו לה את פרס ישראל האלטרנטיבי.
מדינת ישראל יכולה לתקן את העיוות, להעניק לסופרת הפורה ואוהבת הילדים את פרס ישראל לספרות ילדים, גם לאחר פטירתה. עד היום קיבלו את פרס ישראל לספרות ילדים: מרים ילן שטקליס, אליעזר שמאלי, נחום גוטמן, עמיר אנדה, לוין קיפניס ומימה אבידר-טשרנוביץ, דבורה עומר. תמר בורנשטיין-לזר ראויה ביותר להיות סופרת הילדים השמינית הזוכה בפרס ישראל בקטגוריית סופרי ילדים.
ואם...
ואם...
ואם חברי הוועדה הבוחרת אינם מתרשמים משפתה הקולחת, אשר יופייה בפשטותה, אינם מתרשמים ממאות אלפי הקוראים אשר גמעו בשקיקה את ספריה, אינם מתרשמים מקול צחוקם של הילדים, אינם מתרשמים מלובי הילדים הווירטואלי, אינם מתרשמים מכך ששיני הזמן לא הוציאו את ספריה מהקונצנזוס, יואילו להעניק את פרס ישראל על תרומה מיוחדת למען החברה.
