מעטות הן החברות האמריקניות שעסקיהן פרחו בתקופת הקורונה כמו זום, המצטרפת לשורה קצרה של חברות היי-טק (כמו גוגל) שכבר לא צריך להסביר לסבתא מה הן עושות. בחודשים פברואר-אפריל זינקו הכנסותיה ב-169% ומספר המשתמשים היומי המריא מ-10 מיליון בדצמבר אשתקד ל-300 מיליון.
הישגיה של זום מרשימים עוד יותר מאשר רווחיה, אומר אקונומיסט. כלי הוויעוד החזותי שלה פשוטים כמו מוצר של אפל. היא הפכה את העבודה מהבית ל"שיק". המייסד, אריק יואן, מיהר להודות בבעיות – כגון הגנת הפרטיות – ויישם תוכנית לפתרונן בתוך 90 יום. אבל יש לו בעיה גדולה יותר: יואן הוא אומנם אזרח ארה"ב, אך יליד סין. לפני שבועיים התברר עד כמה היא פגיעה לזרוע הארוכה של המפלגה הסינית: זום, המתגאה בכך שהיא מאפשרת זרימה חופשית דעות, הודתה שסגרה את חשבונותיהם של שלושה מתנגדי משטר המתגוררים מחוץ לסין. למשקיעים זה לא הזיז ושווי החברה הגיע לשיא של 67 מיליארד דולר. אבל מדובר בסיכון עסקי ממשי, טוען אקונומיסט.
יחסיה של זום עם סין הם מורכבים. יש לה מעט מכירות שם, אך 700 מעובדיה מוצבים בסין ועוסקים בפיתוח הגלובלי שלה. יש לה גם שרתים בסין, שלדבריה מאכסנים רק מידע שמקורו במדינה זו. כל אלו מחייבים את זום לציית לחוק הסיני, וכך למשל היא חויבה למנוע מפגשים לציון יום השנה ה-31 לטבח בכיכר טייננמאן, משום שממשלת סין רואה אותם כבלתי חוקיים. זום מודה שהלכה רחוק מדי והבטיחה שהנחיות סיניות לא ישפיעו על מי שמתגורר מחוץ למדינה זו.
יהיה קשה לקיים הבטחה זו, מציין אקונומיסט. הערכים האמריקניים של חופש הביטוי אינם עולים בקנה אחד עם מדינת-המעקב הסינית. חברות אמריקניות הפועלות בסין רגילות לצעוד על קו דק; אפל ודומותיה מצייתות לחוקים הסיניים, אבל רק בה, וטוענות שחופש הדיבור והבטחת הפרטיות במדינות אחרות אינם נפגעים. חברות אחרות, כמו פייסבוק, שאינן מורשות לפעול בסין, מתעלמות לחלוטין מחוקיה.
זום שונה. היא אינה יכולה לבודד בקלות את פעילותה בסין מפעילותה ביתר העולם, משום שהפיתוחים הנעשים בסין חיוניים לעסקיה הגלובליים. מאחר שהיא חייבת לציית לחוק הסיני, הסוגיות של חופש הביטוי והבטחת המידע הנגזרות מכך נוגעות לעולם כולו. ההשלכות כבר מורגשות. על-פי דיווחים קודמים, כמה ממשלות – ובהן זו של בריטניה – הוזהרו בידי סוכנויות המודיעין שלהן שלא לקיים דיונים רגישים באמצעות זום. מתנגדי סין בקונגרס האמריקני דורשים שהחברה תענה על שאלות לגבי קשריה עם בייג'ינג. סטודנטים סינים שאינם יכולים להשלים את לימודיהם בארה"ב בשל הקורונה, נמצאים בסיכון מיוחד כאשר ישמעו הרצאות דרך זום – כולל תכנים הנחשבים לאסורים בארצם.
יש ל-זום שתי אפשרויות, מנתח אקונומיסט. האחת היא ללכת בעקבותיה של בייט-דאנס הסינית, הפועלת להבטיח את האמון האמריקני באפליקציית טיק-טוק שלה: החלפת מהנדסי תוכנה סיניים באמריקניים והפרדה של הפעילות בסין מזו שבשאר העולם. מדובר בחלופה בעייתית מבחינת זום, שכל מטרתה היא להבטיח שיח כלל-עולמי.
החלופה היא להמשיך לנסות ולרצות את שני הצדדים, ולקבל את העובדה שהאמון בחברה נתון לחסדיה של המפלגה הקומוניסטית. למשתמשים רבים אין בעיה עם זה, אבל צפויות להישמע אזהרות לגבי דיונים רגישים מבחינה פוליטית ועסקית; יש מי שזה עלול להזכיר לו שימוש בטלפון סובייטי בתקופת המלחמה הקרה. זום עלולה להיפגע מכך מבחינה עסקית: Webex של סיסקו, Teams של מיקרוסופט, ו-Meet של גוגל יכולות להתחרות בקלות על הלקוחות הרגישים יותר. ומה שעוד יותר משמעותי: זוהי דוגמה לאופן בו מאבקים גיאו-פוליטיים מחלקים את האינטרנט לשני מחנות יריבים, תוך לחץ גובר על חברות ההיי-טק לבחור באחד מהם.