איש אינו מקדם בברכה מיתון, והוא קשה במיוחד למי שממילא עניים. עלייה באבטלה פירושה עלייה בעוני: במשבר הפיננסי של 2009-2007 זינק שיעור העניים בארה"ב מ-12% ל-17%, כאשר עסקים התמוטטו ומיליוני משרות נעלמו. ואותו משבר מחוויר לעומת משבר הקורונה, כאשר האבטלה בארה"ב נמצאת בשיא שלא היה כמותו מאז השפל הגדול.
אין ספק שגם כעת העוני מעמיק, כותב אקונומיסט. הלשכה המרכזית לססטיסטיקה של ארה"ב מדווחת, כי מאז פרוץ המגיפה עלה בשתי נקודות האחוז – 4 מיליון משקי בית – מספרם של האמריקנים האומרים שמדי פעם ואף לעיתים קרובות הם אינם אוכלים די הצורך. 20% מהמשפחות האפרו-אמריקניות נמצאות במצב זה. במקביל יורד מספר האמריקנים המסוגלים לשלם את שכר הדירה ועולה מספר המחפשים בגוגל את המילה bankrupt.
עם זאת, מדגיש אקונומיסט, מגמות מדאיגות אלו אינן נראות כגידול כללי בשיעור העוני. נתונים רשמיים יהיו רק בהמשך; אבל מחקר של אוניברסיטאות שיקגו ונוטרה-דאם מעלה, כי השיעור השנתי של העוני דווקא ירד מעט באפריל ומאי – בהמשך למגמה שלפני המגיפה. הסיבה: מדיניות פיסקלית הדוחפת כלפי מטה את העוני. חבילת התמריצים הענקית שאישר הקונגרס כללה תשלום במזומן של עד 1,200 דולר ליחיד והגדלה של דמי האבטלה ב-600 דולר לשבוע למשך מספר חודשים. שיעור האבטלה רחוק מ-25% - התחזית המפחידה של כמה מומחים בתחילת המשבר – ולכן גם העוני אינו מחמיר כפי שחששו.
המשבר הנוכחי נראה, נכון לעכשיו, שונה מאשר קודמיו. מיתון מאופין בירידה חדה בהכנסות משקי הבית, אבל ניתוח של גולדמן-זאקס מאמצע החודש שעבר צופה עלייה של 4% בהכנסות השנה – ללא שינוי של ממש מהתחזית שלפני הקורונה. הגדלת דמי האבטלה תביא, לפחות תיאורטית, לכך ששלושה רבעים מבין המובטלים החדשים ייהנו מהכנסות גבוהות מאלו שהיו להם כאשר עבדו.
בקני מידה בינלאומיים, ההצלחה האמריקנית בצמצום ממדי העוני היא צנועה למדי. שיעור העוני נמוך יותר כמעט בכל המדינות העשירות, וכאשר ייפסק התשלום המוגדל של דמי האבטלה בסוף החודש הנוכחי – המצב יחמיר בצורה משמעותית. חוקרים מאוניברסיטת קולומביה מזהירים מפני זינוק בעוני במחצית השנייה של השנה, וזה בהחלט אפשרי אם האבטלה לא תרד בצורה משמעותית. גולדמן-זאקס מבסס את תחזיתו על המשך הגדלת דמי האבטלה, אך ב-300 דולר לשבוע; ואפילו אם זה יקרה, מה שכלל איננו בטוח, הכנסות משקי הבית יפלו בשנה הבאה.
שאלה נוספת היא האם חבילת סיוע נוספת תסייע למי שמצויים בתחתית הסולם הסוציו-אקונומי האמריקני. ל-6% מהבוגרים בארה"ב אין חשבון בנק, מה שמקשה עליהם לקבל סיוע פדרלי. חלק מן הנזקקים נפגעו מעיכובים, ויש גם מסתננים שאינם זכאים כלל לסיוע. גם מי שמקבלים את הכסף, מתקשים לעיתים לקנות את הדרוש בשל סגירתן של חנויות רבות. הפתרון הטוב ביותר הוא כמובן להשתלט על הנגיף – אבל זה נראה רחוק מאוד כרגע.
