דנה ואני נסענו להניף דגלי כחול-לבן על גשר קרן קיימת. בדרך, בצומת הרחובות על שם אברהם שלונסקי ופנחס רוזן, פגשנו להפתעתנו קבוצה גדולה של נושאי "הדגלים השחורים". שמחנו. הצטרפנו אליהם. אחר כך ראינו שהמשמרת על הגשר גדולה דייה גם בלעדינו והמשכנו להפגנה המרכזית בצ'רלס קלור ליד הים.
היה מרנין. באו המונים. מה היה מרנין מכל? פגשתי ציבור הולך וגדל של צעירות וצעירים. הדבר החל בשתי ההפגנות האחרונות בירושלים, והלילה קיבלתי לכך אישור בתל אביב. הזעקה "ביבי תתפטר" החרישה אוזניים. היא הגיעה עד הבסטילייה בבלפור, ירושלים. משורר היה כותב שורה על הגלים בים שעצרו לרגע מלנוע אל החוף.
הבוקר עתיד להימשך משפטו של בנימין נתניהו הנאשם בשלושה סעיפים פליליים חמורים. ישיבה טכנית, אבל בה ייקבע לוח הזמנים לדיונים. זה מכריע. האם השופטים בירושלים מסוגלים לחקות את עמיתם התל אביבי דוד רוזן שניהל את משפט הולילנד כמעט מדי יום?
בינתיים מתרחשים מהלכים. ביבי חותר לפטר את ח"כ יפעת שאשא ביטון מפני שמילאה את תפקידה ובחנה את מדיניות הקורונה של הממשלה. ביבי איבד את סבלנותו. במקום להעמיד פנים שהוא מקבל בהבנה שהכנסת בודקת ומבקרת הוא תובע רוצה את ראשה. בתוכניתה של רינה מצליח לא נבהלה הח"כית. היא תקבל הדחה באהבה, וזה סימן לחולשתו. הצדעה לשאשא-ביטון שלא נסוגה מפני האיום.
אחר כך הוא התנפל על שאול מרידור. מנכ"לית האוצר קרן טרנר (אחייניתו של המפכ"ל בדימוס יעקב טרנר) יצאה בעוז וביושרה ובאומץ להגנת הממונה על התקציבים. האנשים המקצועיים מסרבים להתקרנף. הם לא שרים של ביבי ולא סרים למדיניותו אלא אחרי שהוא מחליט ואז הם גם מבצעים את החלטותיו נגד דעתם.
רגע, ואז שר האוצר ישראל כ"ץ נזף. במי נזף? בביבי? דרש מראש הממשלה לא להכפיש את עובדי משרדו? שאם יש לו טענות - יפנה אליו? אמר לו שלא יתערב? לא. הוא נזף במנכ"לית שלו טרנר. זה לא תפקידה, כתב, זה עניין שלו. אז למה לא הגן על מרידור מזעמו של יופיטר-נתניהו? ברור מאליו, כי גם כץ הוא נמושה ציבורית.
אין זאת אומרת שבני האור יגברו על ראש הממשלה שבא מן החושך. אבל יש סיכוי. יש סימנים. גדעון סער העז לגונן על שאשא-ביטון. גם דוד ביטן. מיכל שיר צייצה ביושרה למורת רוחו של השליט. אני מחכה ליום בו אפילו אמיר אוחנה ו/או יריב לווין יפנו עורף לדוצ'ה הישראלי.
