ספרה החדש של ד"ר לימור שריר על "הרמב"ם והרפואה" ראה אור בימים אלה. ספר זה מהווה כרך חמישי בסדרה: "הרהורים על ספרות ורפואה - דילמות ביחסי רופא-חולה" בהוצאת הפקולטה לרפואה עש סאקלר-אוניברסיטת תל אביב.
כפי שכותבת המחברת במבוא לספר, הרמב"ם היה פורץ דרך יחסית לרקע התרבותי-מדעי של תקופתנו כאשר התפיסה הרפואית הרווחת בתקופתו התבססה על תורת ארבע הליחות של היפוקרטס וגלנוס ועל אמונות תפלות. לא נערכו מחקרים אנטומיים מעמיקים על גוף האדם ומסקנות התצפיות שבוצעו בעיקר על בעלי חיים יונקים יוחסו לגוף האדם. מדע האנטומיה הפיזיולוגית לא היה קיים וכמובן לא עמדו לרשות הרמב"ם ובני דורו אמצעי הבדיקה והמחקר שעומדים לרשות הרפואה המודרנית.
הישגיו של הרמב"ם בתחום הרפואה התבססו על תצפיות מדוקדקות, אנמנזה ותגובות החולים והתבוננות במכלול חיים, ועל עיון בכתביהם של הרופאים היוניים והערבים בני דורו ואלה שקדמו לו. כל אלה הובילו אותו לשלול גישות רפואיות מוטעות ולהסיק כללים מסוימים על האטיולוגיה הרפואית, תהליכי המחלות ודרך ריפוין, שחלקם מקובלים אף בימינו. כרך זה הינו רחב יריעה. מעבר להיבטים ביוגרפיים, היסטוריים, התעמקות בספרות הרפואית העצומה שכתב הרמב"ם, בדמותו של הרמב"ם כרופא וגישתו לעולם הרפואה בכללותו ולהשקפותיו לגבי דמותם של הרופא, החולה והקשר הייחודי ביניהם בולט הספר בייחודו בהשוואה המפורטת בין גישתו של הרמב"ם למחלות ולסיבות התחלואה העיקריות לבין הגישה המקובלת בימינו;
למשל לגבי מחלות דרכי עיכול, מחלות ריאה, מחלות מטבוליות, סרטן, מחלות נפשיות ועוד. הספר מדגיש את האקטואליות של הרפואה המונעת וחשיבות השמירה על היגיינה אישית וציבורית. הרמב"ם קובע שעל הרופא להתייחס למטופל כאינדיבידואל, והטיפול חייב להיות "לפי איש איש", מה שאנו מכנים כיום רפואה מותאמת אישית.
בנוסף מופיעה בספר התייחסות הרמב"ם למזונות השונים בתוספת לטבלת צמחי מרפא הכוללת פירוט שמותיהם המדעיים, תכונותיהם, הטיפול בהם ברפואה העממית, אזכוריהם בספרי הרמב"ם, תכונותיהם והתרכובות שהם מכילים כולל רגישויות והתוויות נגד. פרק מעניין בספר עוסק בהתייחסותה של המחברת לקנביס ביהדות, בתקופות היסטוריות שונות וביניהן בתקופתו של הרמב"ם וכיום.
לדברי שריר: "דווקא כיום, בעידן שבו הטכנולוגיות החדשות מתפתחות בקצב אקספוננציאלי ומתנגשות ברפואה השמרנית, ישנה סכנה להפיכת האדם לנתון סטטיסטי וחסר נשמה. לכן החלטתי לחזור 800 שנה אחורנית ולשוב ולעיין בגישתו הרפואית-חינוכית של הרמב"ם שהיה פורץ דרך יחסית לרקע התרבותי-מדעי של תקופתו. כל דור של רופאים, חוקרים ומדענים נסמך על אלה שקדמו לו. הרפואה של היום ממשיכה במידה רבה את גישתו הרציונליסטית, הפוזיטיביסטית וההוליסטית של הרמב"ם, ולכן בעידן החדש ברפואה, אני רואה חשיבות רבה לעיין בכתביי הרפואה של הרמב"ם והדרך שסלל בגישתו לבריאות, לאבחנה ולטיפול אל מול אלה המקובלים כיום שעל בסיסם תקום "הרפואה החדשה".
