ענף התעופה הוא אחד הנפגעים בצורה הקשה ביותר מן הקורונה, וכעת מתחילים בו לחשוב מה הלאה. ההשלכות הן רחבות: חברות התעופה יזמינו פחות מטוסים, הצניחה במספר הנוסעים פוגעת בשדות התעופה ובעסקים הפועלים בהם, חברות בענף כבר פיטרו אלפי עובדים. השאלה המרכזית – אומר אקונומיסט – היא כמה זמן תימשך ההתאוששות ועד כמה היא תהיה מקיפה.
בשנה שעברה טסו 4.5 מיליארד בני אדם ולמעלה מ-100,000 טיסות מסחריות יצאו מדי יום. הפעילות הזאת תומכת במישרין ב-10 מיליון משרות: 6 מיליון בשדות תעופה ובשירותים למטוסים, 2.7 מיליון בחברות תעופה ו-1.2 מיליון שקל ביצרניות מטוסים. ההכנסות אשתקד היו 170 מיליארד דולר בשדות התעופה ו-838 מיליארד דולר בחברות התעופה. המכירות של בואינג ואיירבס מסתכמות ב-100 מיליארד דולר בשנה. כאשר מצרפים חברות המסייעות בתכנון טיסות והזמנת כרטיסים, השורה התחתונה היא 1.3 טריליון דולר בשנה.
הקורונה מחקה 460 מיליארד דולר משווי השוק של החברות בענף. מנהלי חברות התעופה מעריכים מחדש את המגמות במספר הנוסעים, לאחר שעד המגיפה צפו שהוא יוכפל ב-15 השנים הקרובות. במקום עלייה צפויה של 4% בהכנסות השנה, הן צפויות לצנוח ב-50% ל-419 מיליארד דולר. לאחר עשר שנים של רווחיות יוצאת דופן, ההפסדים הצפויים לשנתיים הקרובות הם 100 מיליארד דולר.
למרות כמה סימני חיים – בעיקר בקווים הפנימיים בארה"ב, אירופה וסין – העתיד מאופין בחוסר ודאות. המטוסים רחבי הגוף לטיסות ארוכות מצויים בהקפאה. חברות תעופה המתבססות על נוסעים עסקיים מצויות בקשיים. למרות שחלק מהחברות האמריקניות מתכננות לחזור לפעילות כמעט מלאה בשנה הבאה, גל שני יחסל תקוות אלו. 35% מבין מטוסי הנוסעים בעולם עודם מושבתים – פחות משני שלישים בשיא המשבר, אך עדיין שיעור נורא. אפילו אם 80% מהתנועה יתחדשו, אלפי מטוסים יישארו על הקרקע.
יצרני המטוסים, אשר תכננו להגדיל את התפוקה, נאלצים לעשות ההפך. איירבס, עם צבר הזמנות של 6,100 מטוסי ה-320, תכננה להאריך את זמן המסירה מ-60 ל-70 חודשים; כעת היא מדברת על 40 חודשים. מצבה של בואינג גרוע עוד יותר, בשל קרקוע ה-737-מקס; היא המשיכה לייצר אותם וקיוותה שיחזרו לטוס בשנה הבאה. שתי החברות הודיעו על קיצוץ בייצור המטוסים לטווחים ארוכים. כעת ההערכה היא שבשנת 2030 יהיה הצי העולמי קטן ב-12%, שהם 4,700 מטוסים פחות מאשר כיום – אובדן הכנסות של 300 מיליארד דולר לאיירבס ובואינג, מעריך אקונומיסט.
לא כל ההזמנות ייעלמו. חברות תעופה וחברות להחכרת מטוסים, שבבעלותן קרוב למחצית מן הצי העולמי, מחויבות מבחינה חוזית לרכוש את המטוסים שהזמינו; במקרים רבים שולמו מקדמות של 40% עוד לפני האספקה. בואינג ואיירבס לוחצות על הלקוחות לקחת את המטוסים – לא תמיד בהצלחה. מנכ"ל איירבס, גיום פורי, אינו פוסל את האפשרות לתבוע לקוחות שינסו לדחות את מימוש ההזמנות. מה שהמשבר יגרום הוא צבר של מטוסים שלא יימסרו: איירבס תייצר השנה 630 אך תמסור רק 500. אבל מצבה הכספי מאפשר לה לעמוד בכך, והדבר יאפשר לה לשמר את המשרות והיעילות התעשייתית, ובכך יקל את ההתאוששות.
עם זאת, אפילו התפוקה הגבוהה המלאכותית הזאת תתקשה לשמר את שרשרת האספקה של יצרני המטוסים. חברות אלו מייצרות מנועים, מיכלי דלק, חומרים מיוחדים וציוד אוויוניקה ואלקטרוניקה; בואינג מעסיקה 600 קבלני משנה ל-737-מקס. רבים מספקי המשנה ביצעו השקעות ניכרות לפני הקורונה, בציפייה לעלייה במכירות. הפגיעה בהם תהיה לא רק באספקה המיידית, אלא גם בשירותי התחזוקה לטווח הארוך. ואילו הפעילות של בואינג ואיירבס בתחום הביטחוני, שלא נפגעה משמעותית מן הקורונה, תוכל לפצות רק בצורה חלקית על הירידות בתחום האזרחי.
אקונומיסט עובר לקצה השני של הענף – שדות התעופה. 60% מהכנסותיהם באות מתשלומי החברות והנוסעים, והיתרה – מפעילות מסחרית כמו חנויות וחניונים. כולם ספגו מהלומה. חנויות ומסעדות בשדות תעופה יפסידו 3.4 מיליארד דולר עד סוף 2021. שניים מכל שלושה שדות תעופה הפסידו עוד לפני המשבר; כעת כולם מפסידים. שדות תעופה קטנים עלולים להיסגר אם התיירים לא יחזרו. מחוץ לארה"ב לא קיבלו שדות התעופה סיוע נדיב דומה לזה שנתנו הממשלות לחברות התעופה.
לצד זאת, מדגיש אקונומיסט, יש גם כמה הזדמנויות. חברות תעופה מבצעות ארגון מחדש. חברות התעופה האירופיות הגדולות, הנלחצות בידי חברות הלואו-קוסט, חותכות בהוצאות. פשיטות רגל של חברות ישאירו יותר מקום לנותרות. מחירי המטוסים יורדים. כוח המיקוח של הטייסים פוחת. בשדות התעופה יהיו זמני טיסה פנויים. לחברות תעופה חזקות יש הזדמנות להגדיל את נתח השוק שלהן, במיוחד בשווקים שנפגעו פחות מן הקורונה ועם לקוחות צעירים שפחות חוששים לטוס כעת ובני משפחה שימשיכו לבקר זה את זה. חלק מן החברות עשויות לחשוב מחדש על המבנה הפיננסי שלהן ובכך להגדיל את שוק חכירת המטוסים. חלק מן החברות גם עשויות לנצל את המשבר כדי להתחדש במטוסים ידידותיים יותר לסביבה. היצרניות יצטרכו ליישר קו עם הדרישות הירוקות; ממשלת צרפת הזרימה לאיירבס 1.5 מיליארד אירו כדי לסייע לה להגיע ב-2035 לייצור בלעדי של מטוסים לטווח קצר ללא טביעת רגל פחמנית.
סין, הלהוטה להפוך למעצמה בתחום האוויר-חלל המסחרי, עשויה לראות את המשבר כהזדמנות להאיץ את כניסתה לשוק העולמי. אמברייר הברזילאית – שלא הצליחה להתמזג עם בואינג – עשויה לשתף פעולה עם קומאק הסינית כדי להגיע ליכולת ייצור שתתחרה באלו של בואינג ואיירבס: הברזילאים יספקו את הידע, והסינים – את יכולת הייצור.
מבחינת הנוסעים עטויי המסיכות, במטוסים ריקים למחצה הממריאים משדות תעופה הנראים כערי רפאים לאחר שיטוט בין חנויות סגורות, חוויית הטיסה לא תחזור למה שהייתה. אבל ענף התעופה כבר התאושש בעבר. הוא צפוי לעשות זאת שוב – ואף להשתפר בדרך.
