שלום לפרופסור אביגדור שנאן,
מתנצל שגוזל כמה דקות מזמנך.
באתר ynet סופר על אירוע מרגש: בנעליו של ילד יהודי שנרצח בשואה נמצאו פתקים המעידים כי הוא אחיך. אביך, שניצל מהתופת והקים בארץ משפחה, היה אב לילד שלא זכה. מרטיט. בהמשך נכתב, ואני מניח כי הדבר נכון, שאתה, חוקר כה חשוב של ספרות חז"ל, סבור כי מרד החשמונאים היה כישלון (גם זה של בר כוסבא - זה שמו הנכון כנראה - ועל כך אין לנו ויכוח). אך תרשה לי לחלוק עליך בעניין החשמונאים ואני עושה כן בדחילו ורחימו.
המרד המפואר ההוא החל בערך ב-167 (או שנה קודם) לפני הספירה. עוד בדור בניו של מחולל המרד הכהן ממודיעין מתתיהו קמה מלכות החשמונאים (הם שגו שנטלו את כתר המלוכה, אך זה עניין אחר) מלכות החשמונאים התקיימה בתנאים ששררו בעולם הרומי (כלומר, הייתה חסות מעצמתית למדינה היהודית, במידה רבה כמו בימינו לכל המדינות הקטנות מרגע שפרצה "המלחמה הקרה"). היא התקיימה יותר מ-200 שנים עד לחורבן בית המקדש השני. אם תאמר כי נסתיימה כבר במות הורדוס הרי זה כ-140 שנים.
זו המחלוקת: מהלך מדיני נועז שהניב תוצאות נאות, אך הסתיים במפח נפש אחרי כ-200 שנים, אינו יכול להיחשב לכישלון. לא בעידן המודרני ולא בעולם העתיק בו המהלכים היו איטיים יותר. יש סיבות רבות מדוע נופצה הריבונות היהודית (בעיקר בגלל צרות עין דתית שהביטוי ניתן לה במרד הגדול שתחילתו בקיסריה ב-66 לספירה). אך אי-אפשר לומר שתוצאה זו הייתה הכרחית כבר מן היום בו קרא מתתיהו הזקן: "מי ל-ה' אליי", יותר מ-200 שנים לפני חורבן הבית.
אני נדרש לכך גם בגלל ההיסטוריה העכשווית. מלחמת ששת הימים ב-1967, כ-1,800 שנים אחרי פרוץ מרד החשמונאים, הייתה מזהירה ונבונה וצודקת והכרחית. אוי לעם היהודי אילו השלים עם הפרת ההבנות מטעם גמאל עבד אל נאצר, שהצית את המזרח התיכון באש לאחר שהציב טבעת חנק על ישראל הימית. לכך הסכים עד יומו האחרון גם הפרופסור ישעיהו לייבוביץ'.
אם אירע או יארע רע לישראל הרי זה בשל סיבות שונות שלא כאן המקום למנותן, ובין השאר - בהבלטה - גם בגלל ההתנהלות הבלתי מוסרית, האנוכית, רודפת הבצע, הצבאית-יהירה, המדינית-יהירה של כמה וכמה ממשלות שקמו לנו לאחר מכן. זה ויכוח אחר. אבל אם מישהו יאמר כי מלחמת ששת הימים הייתה כישלון בגלל מה שעושה ממשלת ישראל ב-2020 הוא ייכשל בהבנת ההיסטוריה.
לא רציתי להשאיר את המחלוקת איתך (כאמור הינך חוקר דגול) לעצמי.