|
|
|
|
|
את הקורס המפרך לרינג'רס בצבא האמריקני סיימו בהצלחה, נכון לעכשיו, 52 נשים, ורק ארבע מהן משרתות ברג'ימנט הרינג'רס 75 3 כל זה נגרם עקב סירוב הצבא האמריקני והמארינס לוותר על דרישות (קריטריונים) – לעומת צבאנו, שמוכן לוותר (לדוגמה: עיינו בערך ספסל במסלול מכשולים), כדי שיותר נשים יוסמכו ללוחמות – גם מבלי שהן מתאימות.
לעומת זאת, בצוותי האוויר בחיל-האוויר ובכוחות האוויריים של הצבא, של הנחתים ושל חיל-הים האמריקניים, משרתות עשרות נשים, וכמה מהן הגיעו לדרגות גנרל. אחת, שדרגתה ארבעה כוכבים, פיקדה על פיקוד אזורי כלל-אמריקני.
חמש נשים שירתו בעשורים האחרונים בתפקיד שרת חיל-האוויר בארצות-הברית, ובחיל-האוויר יש 20% נשים, שאינן קצינות – חיילות, מש"קיות ונגדיות. השיעור הגבוה ביותר בשירותים המזוינים האמריקניים – ו-21.2% בקרב קצונת החיל 4.
לפי הפנטגון, מהוות קצינות 19% מהקצונה בצבא האמריקני, ו-14% ממי שאינם קצינים בו. חלקן של הלוחמות ביניהן קטן מאוד, והצבא מצא, שחיילות וקצינות אינן רוצות לעבור לתפקידי לחימה; וגם מועמדות לשירות בצבא ארצות-הברית אינן מתלהבות משירות קרבי.
|
|
|
|
|
|
420 חיילות ו-260 קצינות משרתות ביחידות חי"ר, בשריון ובפרשים (חי"ר משוריין וסיור) בצבא האמריקני (טבלה 3). לפי מפקדת המשמר הלאומי (שכלול בסדר-הכוחות של הצבא האמריקני), משרתות בו 48 קצינות לוחמות (טבלה 4). 5
מעט מאוד נשים הצליחו לסיים בהצלחה את ההכשרה ללוחמים ולקצינים בכוחות למבצעים מיוחדים האמריקניים (SOF). אישה אחת סיימה בהצלחה את ההכשרה הבסיסית (SOAS) ליחידת סילס בחיל-הים האמריקני, אך לא התקבלה ליחידה. שבע לוחמות בחיל-הים הוסמכו כמשיטות סירות (SWCC), ושלוש נמצאות כעת בקורס למשיטות סירות. בכוחות חיל-האוויר האמריקני למבצעים מיוחדים משרתות שתי קצינות – אחת כבקרית קדמית והאחרת בתפקיד חילוץ והצלה – וארבע לא-קצינות. מעט נשים נמצאות בהכשרה ליחידות השונות למבצעים מיוחדים בחיל.
רק אישה אחת הצליחה לעבור את מבחני המיון לריידֶרס – כוחות הנחתים למבצעים מיוחדים – אך לא התקבלה ליחידת ריידֶרס 6. ובאותו ההקשר – רק אישה אחת התקבלה, אחר הכשרה מפרכת, ליחידת הכומתות הירוקות בצבא האמריקני.
לעומת זאת, רב יחסית מספרן של הצוערות באקדמיות הצבאיות האמריקניות – כולל זו של משמר החופים – למרות דיווחים מדאיגים על גידול בעבריינות המינית בקרב צוערים באקדמיות הללו. החודש נידון צוער באקדמיה הימית ל-25 שנות מאסר ולסילוק בקלון מחיל-הים לאחר שהורשע בבית-דין צבאי בתקיפה מינית.
המסקנה: גם כשהדרכים פתוחות, אין סיפורי הצלחה מרובים ללוחמות – גם בגלל שהצבא הינו ארגון גברי מיסודו – ובעיקר, בדרג הלוחם. כך, נאבק חיל-הים האמריקני במגפה של מצלמות נסתרות, שהטמינו ימאים בשירותים ובמקלחות של ימאיות ושל קצינות בספינותיו ובצוללותיו. בנוסף, אין ביקוש – גם לתפקידים יוקרתיים קרביים – כיוון שהדרישות גבוהות והביצוע מפרך גופנית ונפשית ומסוכן. מי שרוצות לשרת, מעדיפות לעשות זאת במִפקדות וביחידות מטה.
יתר על כן, האמריקנים השקיעו הון עתק בהתאמת בסיסים וכלי-שיט לשירות נשים. כל זה אינו עומד במבחן כשיחידה בצבא היבשה (חי"ר, שריון, הנדסה, תותחנים, או סיור) נמצאת בשדה, באימונים, או בקרָב, והקִרבה בין לוחמות לבין לוחמים גד̤לה – כולל בסידורי השינה ובשירותים. כמו-כן, מושקע הון תועפות אמריקני בהתאמת נשק, ציוד אישי, קסדות וציוד מגן לנשים, שבממוצע הינן קטנות מגברים 7.
|
|
באוסטרליה ובקנדה פתחו את מקצועות הלחימה בפני נשים, והותר להן לשרת בחזית. עם זאת, מתמודדות שתי המדינות עם שיעורים גבוהים יותר של נשים, הפורשות משירותן הצבאי – לעומת גברים. בינתיים, רק בצבא האוסטרלי השתתפו נשים בלחימה באפגניסטן. בצרפת מהוות נשים חמישית מהכוחות המזוינים, והן משרתות בצוללות ובחי"ר, אך לא בכוחות לדיכוי הפרות-סדר.
כ-800 נשים גרמניות משרתות ביחידות קרביות של הצבא הגרמני. ברוסיה מותר לנשים להיות בתפקידי לחימה, והן מהוות יותר מעשירית מכוח-האדם בצבא הרוסי הסדיר.
מאז יולי 2016 בוטלו כל ההגבלות על שירות נשים בכוחות המזוינים של בריטניה. למרות זאת, השתתפו חיילות וקצינות בריטיות בקרבות בעירק ובאפגניסטן עוד בתחילת שנות ה-2,000 כתותחניות 8, כלוחמות בכוחות למבצעים מיוחדים וכחובשות קרביות, ושבע מהן נהרגו עד-כה בשתי זירות הלחימה.
|
|
שילוב מוצלח של לוחמות ביחידות קרביות נמצא בשורות משמר הגבול, אך משום-מה הסיפור הזה של הצלחה ותיקה וגדולה מוצנע, ולקחיו אינם נלמדים מחוץ למג"ב. זאת, לעומת המיזם האומלל של הכשרת טנקיסטיות בצה"ל, שלוּוה בקולות רמים, בתרועות, בתשואות ובשקרים בוטים.
סיפור ההצלחה לכאורה של הגדוד המעורב 'קרקל' הוליד עוד שני גדודי חי"ר מעורבים - 'אריות הירדן' ו'ברדלס' – שגם סיפוריהם מעוררי שאלות; ובעיקר, עקב השמתם כגדודי משמר בגבולות לא-"חמים". כלומר, בגבול מצרים ובגבול ירדן. כשירותם המבצעית של שלושת הגדודים מוטלת בספק – גם לאור כתבי העיטורים, שהוענקו לקצינה וללוחמות ב'קרקל' על מעורבותן בתקריות אש.
|
|
לנשים יש, בממוצע, גוף נמוך וקצר לעומת גברים, גו (טוֹרסוֹ, הגוף העליון) חלש במחצית לעומת גברים ויש להן 30%-25% פחות יכולת אירובית לעומת גברים. מה לעשות, כך נבראו כדי למלא בהצלחה את התפקיד שנועד להן: לידה וגידול ילדים. יתר על כן, כ-58% מאשפוז משרתות בכוחות המזוינים האמריקניים מיוחסים להיריונות ולבעיות נשיות אחרות, הקשורות בפריון.
בשנים 2015-2014 מצא סקר של חיל הנחתים האמריקני, כי לוחמות נפצעות פי שניים מלוחמים. פציעות, שגורעות אותן מהמערך הקרבי. יתר על כן, הסקר מצא, כי הישגי נשים במבחני ביצוע קרבי – כמו צליפה, מעבר מכשולים וחילוץ נפגעים – נמוכים מהישגי גברים.
פיזיולוגים קובעים, כי שלד אישה צפוף פחות משלד גבר, ונשים נוטות יותר לסבול משברים בעצמותיהן. חוקרים סבורים, כי נשים בצוותי אוויר מסתגלות פחות מגברים לתאוצת הכובד – כוח g – הפועלת על מטוסי-קרב בתמרונים ובמהירות גבוהה.
הסכנה בכוחות g טמונה בהתרחשויות בגוף הטייס בעת שפועל הכוח: זרימת הדם בגופו מושפעת מהמשיכה האדירה, שהוא חש כלפי מטה, וליבו מתקשה להזרים דם למוחו, והדבר יכול לגרום אובדן הכרה. בדרך לאובדן הכרתו, יכול הטייס לחוות תופעות כמו חישכון (בלק-אאוט) וכמו ראייה בצבעי אפור.
כדי להתמודד עם הכוחות המאסיביים, לובשים צוותי-האוויר חליפות-לחץ (g-suits), שמטרתן ליצור לחץ על הרגליים ועל הבטן, במטרה להזרים את הדם חזרה למוח. בנוסף, צריכים צוותי-האוויר להפעיל את גופם בהתאם 9.
נשים בצוללות, חושדים החוקרים, מסתגלות פחות מגברים ללחצים עקב הצלילה – בנוסף לעקה, הנגרמת עקב שירות של נשים ושל גברים במרחבים קטנים וצפופים.
לפני כשבועיים נמסר, כי הפנטגון חוקר כעת את השפעת השירות הצבאי על פריון המשרתות – כלומר, על יכולתן להרות. זאת, במענה לפניות נשנות. בשלבו הראשון של המחקר הוא יעסוק בשירותים של רפואת נשים בכוחות המזוינים האמריקניים, כולל ייעוץ במניעת הריון, בהנחה, שהדבר משפיע על כוננות יחידות 10.
|
|
הצבא האמריקני פקד על הרופאה המוטסת מיג'ור ד"ר רונדה ל' קוֹרנוּם 11 שנפצעה כשמסוקה הופל בעירק בשנת 1991, עונתה, ונאנסה בשבי העירקי, לא לספר על תקיפתה המינית בשבי.
לצה"ל אין ניסיון עם חיילות שבויות בידי צבאות ערביים או בידי ארגוני טרור. הישראליות היחידות שנפלו בשבי במלחמת הקוממיות היו נשים, שיישוביהן נכבשו על-ידי צבאות ערביים (כולל אישה הרה מהמושבה משמר-הירדן, שהופקרה על-ידי צה"ל), ולא דווח על יחס מטריד אליהן כנשים שבויות. הירדנים שחררו מייד את השבויות שבידיהן (שהיו תושבות הרובע היהודי בירושלים, שהופקר גם הוא). לעומתם, שחררו הסורים מייד את האישה ההרה שבידיהם, אך החזיקו בשאר הנשים עד לחילופי השבויים במאי 1949, בעקבות ההסכם להפסקת-אש עמם.
ראוי להזכיר, כי שיקולים דתיים מונעים מחיילים יהודיים דתיים או חרדים, לשרת עם חיילות באותה היחידה, או אפילו לקבל מהן הדרכה.
|
|
עם קום המדינה הורה דוד בן-גוריון, ראש הממשלה ושר הביטחון, להוציא את כל החיילות משירות קרבי. הפקודה בוצעה, ורק ביחידות בלתי-ממושמעות (כמו חטיבת הפלמ"ח הראל) התעלמו מהפקודה, וחיילות וקצינות המשיכו ללחום. כך, למשל, נתיבה בן-יהודה, קצינת חבלה בחטיבת הפלמ"ח יפתח, הפכה במאי 1948 לקצינת הדרכה בחטיבתה. מאז ועד סוף שנות ה-90 לא היו חיילות קרביות בישראל – פרט לניסיון מגוחך, מביש וכושל לשלב חיילות בהכשרת לוחמים בקומנדו הימי בשייטת 13.
צבאות חוששים מפגיעה בדבקות היחידה במשימתה עקב הימצאות לוחמות בקִרבָּהּ. משמע, גברים ביחידה מעורבת יזנחו את משימתם תחת אש, כדי להגן על הלוחמות שעמם, או להצילן. זו תגובה טבעית של לוחמים – ולא רק כלפי חיילות פצועות – שהינה טעות חמורה בקרב (שעלתה בחיי הרבה חיילים ישראלים ובכישלון מבצעי של יחידותיהם במלחמות ישראל, ותקצר היריעה מלפרט).
נשים ביחידה קרבית מעורבת יכולות לערער את האיזון ביחידה ואת אחוות הלוחמים, ולגרום לבעיות חברתיות – בין השאר, בגלל נטיית הגברים לחזר אחריהן. בצבאות רבים חששו לשלב נשים ביחידות קרביות כיוון שהלוחמים בהן מצויים בקִרבה רבה, שיכולה להביא להריונות – אם כתוצאה מחיזור ואם כפתרון-קסם של חיילות, הרוצות להשתחרר מיחידותיהן. כמו-כן, יכולה קרבה כזו להביא לשבירת אחוות הלוחמים ולכידות היחידה עקב תחרות על הנשים המעטות ביחידה וקנאה.
פּוֹלֶט קומאר סיימה בתחילת שנות ה-50 את קורס הסירות ואת הקורס לחבלה ימית בקומנדו הימי, ושירתה כלוחמת, למורת-רוחם של הלוחמים, שניסו להכשילה, כיוון שנתפסה כאיום על גבריותם. סיפורה דומה לסיפורן של לוחמות ושל קצינות רבות ברחבי העולם 12.
היבט שלילי אחר של יחידה מעורבת הנה הטרדות ותקיפות מיניות – עד כדי אונס – של לוחמות ושל קצינות, גם כסחיטה, כדי שיקבלו חוות-דעת חיוביות על שירותן, או המלצות לקידום בדרגה ובתפקיד 13.
לעומת זאת, מצא מחקר של אוניברסיטת הרווארד ושל המכון הטכנולוגי של מסצ'וסטס (MIT), כי נשים רגישות מאוד לרגשות הסובבים אותן. זה יתרון חשוב, שנובע מהכללת נשים ביחידות קרביות, ויכול להכריע גורל מבצע להצלחה, או לכישלון.
האמריקנים מצאו, כי נשים בכוחותיהם הצליחו לבצע משימות של חיפושים באזורים רגישים – ובעיקר, בקֶרב נשים, במחסומים בגבול עירק-סוריה, בכפרים ובאזורים עירוניים. צוותים לסיוע תרבותי (CST) של הצבא האמריקני, ובהם לוחמות, הצליחו לדלות מידע מנשים מקומיות, שלא היו מוכנות לשוחח עם גברים, שאינם ממשפחותיהן, ומילדים. בשנת 2010 החל הצבא האמריקני להפעיל באפגניסטן נשים, שבאו במגע עם נשים מקומיות, כדי להפיק מהן מידע, לקרב את האוכלוסייה המקומית לצבא האמריקני, וכדי להעניק סיוע הומניטרי לתושבים המקומיים.
|
|
אני מפוכח: העלאת הנתונים הינה לא יותר מקול קורא במדבר – אליבי, שאשלוף בהתייצבי בפני בית-דין של מעלה: לא, לא שתקתי. אל תבלבל אותנו עם עובדות, משדרת צמרת צבאנו, הנכנעת בהתמדה להתקפת-מצח מאסיווית של ארגונים פמיניסטיים, שהרבה הון זר מאחוריהם, וכוונותיהם אינן נהירות. הגיבורים לכאורה במדי גנרלים – גם במילואים – מתקפלים לנוכח המתקפה האלימה, שאינה מתחשבת במציאות ובצורכי מדינת ישראל, ואינם מגלים אומץ-לב אזרחי.
יכולתי להעמיק במחקר, בספרייתי, בארכיוני ובספריות אחרות, ולהגיש מסמך מפורט לבג"ץ – כפי שיזמו הארגונים הפמיניסטיים עתירי הממון – אך זו מלאכה לבטלה. כאמור, אני משוכנע, שבג"ץ יקבל את העתירה, אלא אם שומר פתאים ייאות להצילנו מידיו.
|
|
1. מהטייסות הראשונות בחיל-האוויר, שהטיסה את אחד מהמטוסים דקוטה, שהצניחו את הצנחנים של רפול במיתלה בפתיחת מלחמת סיני, ב-29 באוקטובר 1956.
2. להרחבה – ראו רז שגיא, 2014. נלחמות בצה"ל. תל אביב: קונטנטו דה סמריק, עמ' 106-100 ובנספחים; Stephanie Gutmann, 2000. The kinder, Gentler Military. How Political Correctness Affects Our Ability to Win Wars. San Francisco, CA: Encounter Books.
3. [קישור].
4. [קישור].
5. [קישור].
6. [קישור].
7. [קישור].
8. ארטילריה אינה מוגדרת כמקצוע קרבי בבריטניה.
9. [קישור].
10. [קישור].
11. כיום – בריגדיר-ג'נרל בדימוס. הייתה קצינת הרפואה הראשית של פיקוד הכוחות בצבא האמריקני.
12. קומאר שירתה בשייטת 13 עד שנישאה לחבר ביחידה, ופרשה. מייק אלדר, 1993. שייטת 13. תל אביב: ספריית מעריב, עמ' 137-136.
13. בולט בעניין הזה סיפורה של הסנאטורית מרתה א' מקסאלי (Martha Elizabeth McSally) מאריזונה, שהייתה טייסת-קרב בחיל-האוויר האמריקני, ומפקדה אנס אותה כדי שייתן לה המלצה לקידום.
|
|
