תפוקת פסקי הדין בבית המשפט העליון: עמית, סולברג וגרוסקופף מובילים ב-2020

כמו בשנים הקודמות, הבדיקה כללה פסקי דין שניתנו במותבים בני שלושה שופטים, כאשר הם היו לגופו של עניין ולא מתן תוקף להסכמת הצדדים או דחייה בהחלטה טכנית קצרה. השנה הוגבה רף הכניסה למדד, כאשר גם פסקי דין בעלי הנמקה קצרה במיוחד – כגון דחייה על הסף של עתירות לבג"ץ או אימוץ פסקי דין מחוזיים כלשונם – לא נכללו בו. אורכן של חוות הדעת לא מילא תפקיד בבדיקה שלנו (למעט מגה-תיקים – ראו בהמשך). ראשית, לאורך זמן – כל שופט כותב הן חוות דעת ארוכות והן קצרות. שנית, לעיתים דווקא כתיבתה של חוות דעת קצרה מצריך יותר זמן ומאמץ – כפי שידוע לכל מי שעוסק בכתיבה. מאחר שיש הבדל מהותי בין היקף העבודה הדרוש לכתיבת חוות דעת עיקרית לבין זה הדרוש לכתיבת חוות דעת נוספות או להסכמה בלבד, ניתן כאן ניקוד שונה לכל אחת מהן. חוות דעת עיקרית "זיכתה" את השופט בעשר נקודות, חוות דעת נוספת נתנה שלוש נקודות, והסכמה – נקודה אחת. במספר קטן מאוד של תיקים, חוות הדעת הנוספת היא בעלת משקל כמו זו של העיקרית – בעיקר אם מדובר בדעת מיעוט – ולכן היא קיבלה ניקוד כמו העיקרית. העובדה ששופט הסתפק בהסכמה לחוות דעת עיקרית שכתב חברו, אינה אומרת בהכרח שהוא לא עסק בתיק. פסקי דין במותבים – כאשר הם ניתנים פה אחד – נכתבים בשתי צורות: או שהשופטים מתדיינים ביניהם, מגיעים להסכמה ואחד מהם כותב אותה, או שהם מסכימים מראש מי יתעמק בתיק ויכתוב את פסק הדין; קרוב לוודאי שהדרך הראשונה היא עיקרית. יש גם להזכיר, כי כל שופטי ההרכבים מתכוננים לדיון, מה שמצריך הרבה קריאה – במיוחד בערעורים. במקרים רבים משכנעים השופטים את הצדדים לוותר על ערעורים או להסכים לקבלת עמדת הצד האחר, ואז פסקי הדין קצרים ביותר וכאמור אינם נמנים כאן. למרות שגם כאן מדובר בהרבה עבודת הכנה, אין לנו דרך למדוד את חלקו של כל שופט – ולכן אין אפשרות לדרג תיקים אלו. לפיכך, חשוב לזכור שהדירוג שלנו עוסק רק בהיבט אחד מתוך מכלול עבודתם של שופטי בית המשפט העליון: פסקי דין לגופם של דברים בתיקים הנדונים במותבים. חלק ניכר נוסף מעבודתם של שופטי בית המשפט העליון מתבצע בדן יחיד. תיקים אלו לא נבדקו, שכן ההנחה היא שחלוקת המטלות בין השופטים יוצרת, פחות או יותר, איזון בכמות העבודה המתחלקת ביניהם. כך למשל, ערעורים על הארכות מעצר ובקשות להארכת מעצר מעבר לתשעה חודשים מטופלים בתורנות, כמו גם בקשות רשות ערעור במישור האזרחי; וילנר מטפלת בתיקי רשלנות רפואית; ומינץ – בערעורים בענייני בוררות ועל החלטות הרשמים.

הבדיקה נעשתה לא רק במבט כולל, אלא גם לפי ארבעה תחומי משפט עיקריים: פלילי, אזרחי (כולל משפחה), בג"ץ ומינהלי. ההנחה שלנו היא, שלמרות ששופטי העליון יושבים בתיקים בכל התחומים והם בעלי ידע בכולם, עדיין תהיה להם נטייה לכתוב יותר בתחומים הכתובים לליבם. לאבחנה בין התחומים יש חשיבות נוספת. ככלל, פסקי דין פליליים הם מורכבים יותר ומצריכים יותר עבודת הכנה מאשר פסקי דין בבג"ץ ואפילו בתחום האזרחי – משום שיש לעבור על פסקי הדין במחוזי, שלרוב כוללים כמות גדולה מאוד של עמודי פרוטוקול וראיות. גם הרגישות היתרה הנלוות לתחום הפלילי – הצורך בענישה לצד הימנעות מהרשעות שווא – מחייבת יותר עבודה ותשומת לב. לכן, מן הראוי לציין את השופטים שכתבו את המספר הגדול ביותר של חוות דעת עיקריות בתחום זה: נעם סולברג (13), יוסף אלרון (11) וניל הנדל (שש); הדירוג כאן זהה לחלוטין לשנה שעברה. בבג"ץ – התופס את מירב תשומת הלב הציבורית – המובילים הם יצחק עמית ודוד מינץ (12 חוות דעת עיקריות כל אחד) ואחריהם עופר גרוסקופף (שמונה). נקודה קשורה: ברור לנו שיש בעליון תיקים גדולים, קשים ומשמעותיים – לצד תיקים קטנים, פשוטים וברורים. הנהלת בתי המשפט הרכיבה משקלות סבוכים ומפורטים לבחינת העומס בערכאות השונות, אך הם לא ניתנים ליישום במדד שלנו. זאת, גם בשל מורכבותם וגם משום שפסקי הדין אינם משקפים בהכרח את משקלו של התיק ואת עבודת ההכנה הנדרשת לכתיבתם. כאמור, אנו סבורים שמבחינה סטטיסטית, ובוודאי לאורך שנים – הממוצעים מתיישרים וכל שופט מעורב הן בתיקים הגדולים והן בתיקי היום-יום. למרות זאת, גם השנה – כמו אשתקד – ניתן ניקוד כפול למגה-תיקים. ואם מדברים על בדיקה לאורך שנים: השנה השביעית של המדד מאפשרת לבחון את המיקום הממוצע של שבעת השופטים המכהנים לפחות בחמש מתוך שבע שנות הדירוג. בממוצע זה הדירוג הוא: יצחק עמית במקום הראשון, נעם סולברג במקום השני, ניל הנדל במקום השלישי, ואחריהם מני מזוז, דפנה ברק-ארז, חנן מלצר, עוזי פוגלמן וענת ברון. נתון בולט במיוחד בפערים בו הוא שיעור חוות הדעת העיקריות. באופן תיאורטי, כל שופט אמור לכתוב שליש מכלל חוות הדעת הללו, כך שזהו גם יהיה שיעורן מכלל חוות הדעת שלו. בפועל, יש הבדלים ניכרים בין השופטים. עמית מוביל זו השנה השלישית ברציפות בשיעורן של חוות הדעת העיקריות עם 65%, ואחריו סולברג, מינץ והנדל (50% כל אחד). עוד בולטים: אלרון ומלצר (46% כל אחד) וגרוסקופף (44%). שטיין ניצב קרוב לשליש (31%) הצפוי. בתחתית מדורגים וילנר (28%), מזוז (27%), פוגלמן (23%), ברון (20%), ברק-ארז (18%) וקרא (16%); שלושת האחרונים סגרו את הדירוג גם בשנה שעברה במדד זה.

התמונה הכוללת: 32 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספת, 15 בהסכמה. סך הכל: 50 תיקים, מתוכם 64% חוות דעת עיקריות. פלילי: 5 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 58 נקודות. אזרחי: 12 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 4 חוות דעת בהסכמה. 124 נקודות. בג"ץ: 12 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 9 חוות דעת בהסכמה. 132 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 20 נקודות. דבר מה נוסף: מוביל בפער של 32% מן המקום השני. לפי כל הסימנים, הוא אוהב לכתוב פסקי דין – והכתיבה באה לו בקלות יחסית. מדי פעם משלב הומור וסרקזם, כמו גם תרשימי זרימה.

התמונה הכוללת: 23 חוות דעת עיקריות, 4 חוות דעת נוספות, 19 בהסכמה. סך הכל: 46 תיקים, מתוכם 50% חוות דעת עיקריות. פלילי: 13 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 5 חוות דעת בהסכמה. 135 נקודות. אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספת, 7 חוות דעת בהסכמה. 36 נקודות. בג"ץ: 7 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 6 חוות דעת בהסכמה. 79 נקודות. מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 11 נקודות. דבר מה נוסף: השנה כתב מספר גדול במיוחד של חוות דעת עיקריות בתיקים פליליים. בעל סגנון כתיבה ייחודי, המושפע בצורה ברורה ממקורות היהדות והספרות.

התמונה הכוללת: 20 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 25 בהסכמה. סך הכל: 46 תיקים, מתוכם 44% חוות דעת עיקריות. פלילי: 3 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 9 חוות דעת בהסכמה. 39 נקודות. אזרחי: 7 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 72 נקודות. בג"ץ: 8 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 12 חוות דעת בהסכמה. 92 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 2 חוות דעת בהסכמה. 25 נקודות. דבר מה נוסף: זינק מן המקום ה-11 אשתקד. נראה שעדיין מרגיש פחות בטוח בתחום הפלילי, שלא היה תחום עיסוקו באקדמיה ובבית המשפט המחוזי מרכז.

התמונה הכוללת: 19 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 18 בהסכמה. סך הכל: 39 תיקים, מתוכם 50% חוות דעת עיקריות. פלילי: 2 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 5 חוות דעת בהסכמה. 28 נקודות. אזרחי: 3 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 7 חוות דעת בהסכמה. 40 נקודות. בג"ץ: 12 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 9 חוות דעת בהסכמה. 129 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 22 נקודות. דבר מה נוסף: שומר בקביעות על המקום הרביעי בשלוש שנותיו בדירוג – יציבות מרשימה ובלתי שגרתית.

התמונה הכוללת: 19 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 20 בהסכמה. סך הכל: 41 תיקים, מתוכם 46% חוות דעת עיקריות. פלילי: 11 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 112 נקודות. אזרחי: 1 חוות דעת עיקרית, 1 חוות דעת נוספת, 7 חוות דעת בהסכמה. 20 נקודות. בג"ץ: 5 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספות, 8 חוות דעת בהסכמה. 61 נקודות. מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספת, 3 חוות דעת בהסכמה. 13 נקודות. דבר מה נוסף: ממשיך לבלוט בתחום הפלילי, בו עסק כנשיא בית המשפט המחוזי בחיפה. נמצא בדעת מיעוט במספר רב יחסית של תיקים.

התמונה הכוללת: 19 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספת, 15 בהסכמה. סך הכל: 37 תיקים, מתוכם 50% חוות דעת עיקריות. פלילי: 6 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 4 חוות דעת בהסכמה. 67 נקודות. אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 3 חוות דעת בהסכמה. 48 נקודות. בג"ץ: 5 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 6 חוות דעת בהסכמה. 62 נקודות. מינהלי: 4 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 41 נקודות. דבר מה נוסף: דירוג גבוה בזכות ריבוי כתיבה יחסי כמעט בכל התחומים, למעט האזרחי.

התמונה הכוללת: 12 חוות דעת עיקריות, 4 חוות דעת נוספת, 27 בהסכמה. סך הכל: 43 תיקים, מתוכם 28% חוות דעת עיקריות. פלילי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 9 חוות דעת בהסכמה. 29 נקודות. אזרחי: 2 חוות דעת עיקרית, 1 חוות דעת נוספת, 5 חוות דעת בהסכמה. 28 נקודות. בג"ץ: 6 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 12 חוות דעת בהסכמה. 75 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 27 נקודות. דבר מה נוסף: התברגה בחלק העליון של הדירוג בעיקר משום שהבאים אחריה כתבו עוד פחות ממנה.

התמונה הכוללת: 12 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 11 בהסכמה. סך הכל: 26 תיקים, מתוכם 46% חוות דעת עיקריות. פלילי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 3 חוות דעת בהסכמה. 13 נקודות. אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספת, 2 חוות דעת בהסכמה. 22 נקודות. בג"ץ: 7 חוות דעת עיקרית, 2 חוות דעת נוספות, 4 חוות דעת בהסכמה. 80 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 2 חוות דעת בהסכמה. 25 נקודות. דבר מה נוסף: חזר לדירוג לאחר הפסקת של שנת בחירות, כאשר רוב פסיקותיו הן בבג"ץ. פורש באפריל הבא, לכן ייתכן שזו שנתו האחרונה בדירוג.

התמונה הכוללת: 10 חוות דעת עיקריות, 4 חוות דעת נוספות, 21 בהסכמה. סך הכל: 37 תיקים, מתוכם 27% חוות דעת עיקריות. פלילי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 7 חוות דעת בהסכמה. 17 נקודות. אזרחי: 1 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 5 חוות דעת בהסכמה. 15 נקודות. בג"ץ: 7 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 8 חוות דעת בהסכמה. 84 נקודות. מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 2 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 17 נקודות. דבר מה נוסף: ממשיך להתמקד בתחום הבג"צים: 46% מכלל התיקים ו-70% מחוות הדעת העיקריות. הציפייה משופטים בעליון היא להיות מגוונים בהרבה.

התמונה הכוללת: 8 חוות דעת עיקריות, 5 חוות דעת נוספות, 27 בהסכמה. סך הכל: 40 תיקים, מתוכם 20% חוות דעת עיקריות. פלילי: 1 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 10 חוות דעת בהסכמה. 11 נקודות. אזרחי: 3 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספת, 5 חוות דעת בהסכמה. 35 נקודות. בג"ץ: 4 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 12 חוות דעת בהסכמה. 58 נקודות. מינהלי: 0 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 0 חוות דעת בהסכמה. 9 נקודות. דבר מה נוסף: הדירוג הממוצע שלה הוא הנמוך ביותר – מקום עשירי, כמו השנה. ייתכן שאם היה מדובר בערכאה אחרת, היא הייתה נדרשת לשפר את התפוקה.

11. עוזי פוגלמן: 118 נקודות התמונה הכוללת: 9 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 29 בהסכמה. סך הכל: 40 תיקים, מתוכם 23% חוות דעת עיקריות. פלילי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספת, 3 חוות דעת בהסכמה. 13 נקודות. אזרחי: 0 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספת, 0 חוות דעת בהסכמה. 0 נקודות. בג"ץ: 6 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספת, 17 חוות דעת בהסכמה. 83 נקודות. מינהלי: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 2 חוות דעת בהסכמה. 22 נקודות. דבר מה נוסף: תופעה חסרת תקדים בכל שנות הדירוג – מצב בו שופט אינו שותף אפילו לפסק דין אחד בתחום ספציפי (אזרחי). הדירוג הממוצע שלו הוא השני הגרוע ביותר.

התמונה הכוללת: 9 חוות דעת עיקריות, 3 חוות דעת נוספות, 17 בהסכמה. סך הכל: 29 תיקים, מתוכם 31% חוות דעת עיקריות. פלילי: 2 חוות דעת עיקרית, 1 חוות דעת נוספות, 7 חוות דעת בהסכמה. 30 נקודות. אזרחי: 2 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 2 חוות דעת בהסכמה. 25 נקודות. בג"ץ: 4 חוות דעת עיקריות, 1 חוות דעת נוספת, 7 חוות דעת בהסכמה. 50 נקודות. מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 1 חוות דעת בהסכמה. 11 נקודות. דבר מה נוסף: ירידה חדה מהמקום החמישי אשתקד. דירוג מאכזב, במיוחד לנוכח עושר המקורות והלשון בפסקי הדין שלו.

התמונה הכוללת: 7 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 36 בהסכמה. סך הכל: 43 תיקים, מתוכם 16% חוות דעת עיקריות. פלילי: 4 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 7 חוות דעת בהסכמה. 47 נקודות. אזרחי: 1 חוות דעת עיקרית, 0 חוות דעת נוספות, 6 חוות דעת בהסכמה. 16 נקודות. בג"ץ: 2 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 17 חוות דעת בהסכמה. 37 נקודות. מינהלי: 0 חוות דעת עיקריות, 0 חוות דעת נוספות, 6 חוות דעת בהסכמה. 6 נקודות. דבר מה נוסף: שיעור מביך של חוות דעת עיקריות – מחצית מן השיעור הסטטיסטי הצפוי. השופט היחיד שלא כתב אף חוות דעת נוספת.

התמונה הכוללת: 6 חוות דעת עיקריות, 7 חוות דעת נוספות, 21 בהסכמה. סך הכל: 34 תיקים, מתוכם 18% חוות דעת עיקריות. פלילי: 1 חוות דעת עיקרית, 1 חוות דעת נוספת, 4 חוות דעת בהסכמה. 17 נקודות. אזרחי: 0 חוות דעת עיקרית, 3 חוות דעת נוספות, 4 חוות דעת בהסכמה. 13 נקודות. בג"ץ: 4 חוות דעת עיקריות, 2 חוות דעת נוספות, 9 חוות דעת בהסכמה. 55 נקודות. מינהלי: 1 חוות דעת עיקרית, 1 חוות דעת נוספת, 4 חוות דעת בהסכמה. 17 נקודות. דבר מה נוסף: שיעור נמוך מאוד של חוות דעת עיקריות. המקום האחרון מפתיע לרעה בשל עברה כאקדמאית בכירה, שכתיבה היה חלק מרכזי מעיסוקה.