יש תיאורטיקנים לרוב אשר יש להם פתרון לכל דבר. הם יכולים להיות פרופסורים, הם יכולים להיות דוקטורים והם גם יכולים להיות פשוטי העם. הנה לדוגמה משפטים תיאורטיים להפליא:
1. אנחנו לא מנהלים את המחלה.
2. אין מטה מסודר.
3. הכל ברדק אחד גדול.
4. איפה הצבא?
5. איפה משרד הביטחון?
6. חייבים את התוכנית של בנט.
7. פאק, למה אני צריך מסכה בפארק?
8. למה בים כן ובהפגנה לא?
9. למה בהפגנה כן ובחתונה לא?
10. למה בחתונה כן ובהצגה לא?
11. למה בהצגה כן ובמסעדה לא?
12. למה יהודים כן וערבים לא?
13. למה ערבים כן וחרדים לא?
14. למה אנחנו אדומים והם צהובים?
15. ולמה ולמה ולמה.
וכבר מינינו מנהל, והקמנו מטה (עוד מהיום הראשון), ופתחנו את הכיס, והמסכות על הפנים (תרתי משמע) ובכל זאת המחלה משתוללת, וכפי שקודם היינו בראש סולם הבולמים אנו כעת בראש סולם המפיצים. למה? מאיפה זה בא לנו? איך מתגברים? ובכן חבריא, הגיע הזמן להבין שאיננו מתגברים וגם לא נתגבר, רק פטיש 5 קילו, סגר.
בואו אספר לכם על עצמי, אני בשוליים של קבוצת סיכון, בנגלה הראשונה לא פגשנו את הילדים והנכדים, כעת אנו פוגשים, הילדים עובדים, חלקם במערכות ציבוריות, חלקם בסקטור הפרטי, יש חיבור מאוד משמעותי הן של הילדים והן של הנכדים למערכת החינוך, אנו הגדלנו את החשיפה שלנו עשרות מונים ואם אנחנו, המודעים, ואלה שמאד מנסים לשמור על עצמם פרמנו גבולות מאוד משמעותיים, כי אין מניעה על-ידי הממלכה, מה נצפה ממפגינים, מחרדים, מערבים, ומצעירים חוגגים?
אנחנו ערב רב של אנשים, אוסף של ארחי פרחי מכל קצות תבל, שסדר ומשמעת הם מאתנו והלאה. אנו מאוד משפחתיים, הרבה יותר מחברות מקבילות במערב, בדרך כלל יש הרואים בכל הדברים האלה טוב, המחשבה פורחת, השמיים הם הגבול, אך כאשר לוחמים בנגיף מאוד מאוד טפש, אבל אלים, סובלני ומהיר, התכונות החיוביות האלה הן בעוכרינו, ואין ביכולתנו להתגבר עליהן תוך כדי המלחמה בנגיף, אלא במהלך של שנים רבות, עשרות שנים, אם בכלל נכון להתגבר עליהן.
נתניהו הבין זאת מהיום הראשון. אמרו עליו היסטרי, אמרו עליו רואה שחורות, כולם אמרו בדיקות בדיקות, הוא אמר סגר. היה קל אז לקבל את הסגר כי נתפסנו מופתעים, ונכון פעלנו אז, אבל ההפתעה כבר איננה ואנו בכל זאת כושלים.
כל מה שעשינו מאז הוא טוב ונכון, מינינו מנהל מצוין, שילוב הצבא היה חשוב, שב"כ, מוסד, 8200, מכון ויצמן ומה לא. אנו עושים המון בדיקות, אבל במעברה ששמה מדינת ישראל כל אלה הם טיפה בים. עלינו לקחת צעד משמעותי לאחור, לסגור את המדינה לחגים בתקווה לבלום את הגל השני על-מנת להיכנס לגל השלישי עם רמת תחלואה נמוכה יותר.
נתניהו הפך להיות היחיד שחובש כאן את הכומתה הירוקה (כל הזכויות שמורות לאפרים אחר, אפרים קישון). רבים מידי יורקים לו על הכומתה, ובמקביל רועדים ומתפללים שימשיך לשאת באחריות ולהוביל אותנו בימים קשים אלה. כך גם היועץ המשפטי לממשלה, המודיע בראש חוצות שראש הממשלה עומד לדין כאזרח ולא כאיש ציבור (כאשר אזרח לא יכול להיות כלל מואשם בקבלת שוחד), ובכל זאת איננו נבצר, ואז עוזרו של היועץ מלחש אחריו, שזה לא סופי ...ואולי יהיו נסיבות שהוא כן יהיה נבצר....
לא אלמן ישראל. היועמ"ש וחבריו לצמרת המשפט ימשיכו להיות עם ידם נמוך נמוך לראש הממשלה למערכת הפוליטית. אצל מערכת המשפט שלנו הכל פתוח, פרט כמובן לתיק של היועץ המשפטי לממשלה אשר כל המערכת התגייסה לסגור. בקיצור יורקים ובוכים, יורקים ובוכים.
