אדישות
הציבור מתייחס באדישות מדהימה למגיפת קורונה שמכה בנו, למרות שפע המידע על התחלואה. האדישות אינה חלקו של מגזר אחד, אלא של רוב הציבור - גם אל מול הגידול המתמיד בהידבקות - במסעדות, בחופי הים, באתרי נופש וכמעט בכל מקום.
עוד מעט חגי תשרי, ואחריהם השפעת, ואם תימשך האדישות, נהיה בצרה גדולה באשמת הציבור ולא באשמת הממשלה.
שלטון החוק
הוראות מקלות לטיפול בהפגנות נגד ראש הממשלה עיבדו הפרקליטות והמשטרה, ואוששו את מה שידוע לכל מי שעיניו בראשו - במדינת ישראל נהוגה מאז ומתמיד אכיפה בררנית. לו השתוללו מפגיני ימין כמו הפורעים בשחור, היו מפעילים נגדם מאות מעצרים, אלימות משטרתית פרועה (שתוסתר מניה וביה על-ידי מח"ש) והסתה. אך הפוטשיסטים מהפרקליטות חשים אחווה לפוטשיסטים בשחור. לכן, מרשים הפורעים לעצמם לארגן הפגנות בלי אישור, ולהתפרע, בחסות פסיקה נוחה של בית המשפט העליון, כמובן, הכל בשם תפיסת הדמוקרטיה, המשותפת לפורעים, לשופטים ולפרקליטות, שאינם מכירים בשלטון העם, ומבקשים להשליט עלינו אוליגרכיה של מי שהעם בחל בהם, או לא בחר בהם.
רדיפה גרידא
לפני חודש וחצי זיכה בית המשפט המחוזי בבאר-שבע שניים ממבצעי הלינץ' לאחר פיגוע בתחנה המרכזית בבאר-שבע באמצע אוקטובר 2015, שבו נהרג נתין זר מאריתריאה. ההחלטה לא נשאה חן בעיני הפרקליטות, שאינה אוהבת להפסיד במשפטים, והחליטה לערער על הפסיקה לבית המשפט העליון.
בפיגוע בתחנה המרכזית בבאר-שבע רצח מחבל חייל. אחרי הירי התחוללה מהומה בתחנה. השוהים בה נסו, והאזרח האריתראי זוהה בטעות כמחבל. קצין הביטחון ואחרים ירו בו, והוא נפל מדמם. החייל יעקב שמבה בעט בו, וקצין שירות בתי-הסוהר רונן כהן השליך עליו ספסל, ובעט בעוצמה בראשו.
כתב האישום ייחס לנאשמים ביצוע עבירה של חבלה בכוונה מחמירה. בית המשפט המחוזי זיכה את הנאשמים מחמת ספק סביר, בקיומו של סייג הגנה עצמית מדומה. דוד מויאל ואביתר דמרי, שני נאשמים אחרים באירוע, הורשעו במסגרת הסדר טיעון בעבירה של התעללות בחסר-ישע. הפרקליטות לא קיבלה את הכרעת השופט. לדעתה, מעשי הנאשמים נעשו מתוך נקמה גרידא, ולא בשל תחושת סכנה.
"הדחף [של הפרקליטות] לערער על זיכוי, כאשר מלכתחילה קיים ספק האם היה מקום להעמיד לדין את מי שהיה בסיטואציה הקשה, על-ידי מי שמנתח לאור ניאונים וב'מעבדה' את מה שקרה בתחנה המרכזית בבאר-שבע בשנת 2015, גובלת ברדיפה, שמן הראוי שתופעל על מחבלים ופושעים ולא [על] אנשי ביטחון, שפעלו בתוך מציאות של פיגוע קשה".
כך אומרת תנועת הביטחוניסטים - "התנהלות זו של הפרקליטות היא פגיעה בביטחון ישראל ופגיעה במוטיווציה של חיילינו לחתור למגע בעתיד בעת חירום - מהחשש שיועמדו לדין". תנועת הביטחוניסטים טוענת, כי גישת פרקליטות המדינה לרדוף את קצין השב"ס ואת לוחם צה"ל, שפעלו ללא-חת במצב קשה וכאוטי, "חוטאת", כלשון השופטים, "למציאות הריאלית ולעולם המעשה, ואינה משקפת כראוי את הנסיבות המורכבות של הסיטואציה הקשה".
תמוה
איתן זאב הוא חקלאי מחוות דורות עִלית בשומרון. בתחילת חודש יולי התנפלו עליו ועל ששת חבריו מתפרעים ערביים, שניסו לעשות בהם לינץ', והוא ירה לעברם, וכנראה פגע בפורע. נשקו הוחרם, איתן נעצר, ועכשיו הגישה הפרקליטות כתב אישום נגדו באשמת חבלה חמורה בנסיבות מחמירות לבית המשפט המחוזי מרכז - דיווחו אתר 'סרוגים' ואתר 'הקול היהודי'.
חוות דורות עלית נקנתה בכסף מלא על-ידי יהודים, והוכשרה מדי יום במשך שלושה חודשים. בתחילת חודש מאי, בצהריים הבחינו איתן וחבריו בכלי-רכב ערביים בשולי שטחם הפרטי, וזיהו התקהלות של עשרות ערבים. הוא החליט לסגת למתן, היישוב היהודי הסמוך לחוות דורות עִלית, אך מרוחק ממנה, ודיווח לכוחות הביטחון. אז גילו איתן וחבריו, שערבים חסמו בפניהם את הציר, המוביל למתן.
לפיכך, כאחראי לחבורה, ניגש איתן לא-חמוש לערבים, וניסה להידבר עמם, אך לא נענה. המוני ערבים, שהזעיקו מהמסגדים באזור סביב הכפר ביידא, עלו על החקלאים היהודיים במטרה לתוקפם. איתן וחבריו התעמתו עם הערבים, והעלו רחפן, שצילם את האירוע, אך נאלצו לבצע ירי אזהרה, שפגע באחד הפורעים הערביים. ההמון הערבי הסתער על החקלאים, ושלושה חקלאים יהודיים נפצעו מאבנים פצעי ראש, ואושפזו לאחר מכן בבתי-חולים. אחד החקלאים ירה, ונטרל פורע ערבי, שניסה לפגוע ביהודי במקוש.
איתן וחבריו פגשו את כוחות הצבא רק כשהגיעו למתן. שם קיבלו טיפול רפואי, ונלקחו לחקירה. נשקו הוחרם, ואיתן נשלח למעצר-בית, שבו שהה עד למשפטו (חוץ מכמה ימי מעצר בפועל) עד למשפטו השבוע.
יוסי דגן, ראש המועצה האזורית שומרון, כתב, כי המדובר ב"שטח שנרכש כדין לפני עשרות שנים, ועבר רישום מסודר. בתקופה האחרונה שוּוקה הקרקע לצורך הקמת יישוב עתידי, ובעלי הקרקע שלחו חקלאים יהודיים לעבד את האדמות,
כדי למנוע השתלטות עוינת על-ידי פתח ועל-ידי ארגון 'אינתיפאדת האדמות' ...". לדברי דגן, גם באירועים קודמים בגזרת השומרון נאלצו אזרחים להשתמש בנשקם להגנה עצמית, "ולולא הגנו החקלאים על חייהם בשימוש בנשקם, היינו חלילה עוסקים בשבע הלוויות של נרצחי לינץ' נורא".
כאמור, הוגש בתחילת השבוע כתב אישום נגד איתן זאב, למרות חוק דרומי, המתיר לחקלאים להתגונן נגד פורצים ותוקפים. הפורעים הערביים לא נחקרו, ולא הוגשו נגדם כל כתבי אישום - גם לא נגד מי שקראו להם מהמסגדים לפרוע ביהודים. השופט בבית המשפט המחוזי מרכז קבע שבוע, כי המשך המשפט יהיה אחרי החגים בחודש הבא, ושחרר את איתן זאב ממעצרו.
השבוע שוב עלו פורעים ערביים על חקלאים יהודיים ליד כוכב השחר בשומרון, במטרה לעשות בהם לינץ'. זה, כמובן, קורה בשומרון, שבו קיימת אכיפה בררנית, המפלה בלי בושה יהודים. למה לא?! זו מסורת של רשויות האכיפה ביהודה ובשומרון, שנוהגות כך עשרות שנים.
