בשולי שנת תש"ף, שנה מאוד לא צפויה שעברה עלינו, רציתי לכתוב כמה מילים: מחקרים מראים ש-80% מהאוכלוסייה בישראל היא אוכלוסייה שמאמינה באלקים. כמאמינים באלקים, אנו יודעים שיש מישהו למעלה שרואה הכל ומנהל הכל וגם מחליט על כל מה שיקרה. לכן, המקום שבו אנו מאשימים זה את זה על אירועי השנה האחרונה, לא יוביל אותנו לשום דבר טוב. כי מה שקרה כבר קרה, וכך נגזר בראש השנה שעבר.
מצד שני, כן אנו יכולים להסתכל קדימה, לכיוון העתיד, ולראות איך דואגים שהעתיד יהיה טוב יותר. איך, לקראת ראש השנה תשפ"א, נעשה מה שאפשר לקראת שנה טובה יותר, לקראת עתיד טוב יותר, כי מילת המפתח היא שה' אוהב אותנו, וכל מה שקורה, גם אם הוא נראה שלילי, אינו אלא שעון מעורר לעורר אותנו לחשוב מחדש, לתכנן מחדש, לחשב מסלול מחדש.
ועכשיו הגענו לסוף של תש"ף, ואנו נמצאים פסיעה לפני השבת האחרונה של שנה זו, ושתי פסיעות לפני ראש השנה של שנת תשפ"א, וכל אחד מאיתנו יכול לראות את הכוחות שיש בו. אולי בדיוק הזכויות שלו הן שיכריעו את העולם לכף זכות, כי כל ראש שנה יש סוג של משפט, על כל אדם, על כל עם, על כל העולם כולו, ולפעמים זכות אחת קטנה של אדם אחד אלמוני, יכולה להכריע אותו, ואת כל העם שלו, ואת כל העולם כולו, לצד הזכות, לצד השלום, לצד השלווה, לצד חיים משותפים בלי פחד ובלי בדידות ובלי הפרדה בין איש לרעהו ובין סבא וסבתא לנכדיהם, כמו שהיה לפני שהקורונה הזו שהתפרצה כאן אצלנו. וכאן, לקראת השבת האחרונה, כל אחד מאיתנו יכול לעשות שינוי שיכול להיות משמעותי לקראת העתיד הזה,
כל אחד מאיתנו יכול להכניס את השבת לביתו. להדליק נרות שבת עם בואה, לכבד אותה עם סעודות יפות ומכובדות, עם קידוש, ולהיפרד ממנה עם הבדלה בצאתה, ולהשקיע זמן בחיבור הרוחני, בחיבור הנשמה שלו, עם הבורא שלנו. כי בשנה הזו דיברנו הרבה על סמלים, על המחשות, על כך שלא מספיקות מחשבות ולא מספיקים דיבורים אלא צריך להראות דברים באופן מוחשי, באמצעות ביטוי מעשי של מה שמרגישים ורוצים לומר. אבל זו היא בדיוק הסגולה המיוחדת של השבת: החיזוק הסמלי, המוחש, של האמונה בבורא, בכוחו של הבורא, ובאופן העל טבעי שבו הוא פועל בעולם, תמיד.
ועכשיו בעצם כולנו זקוקים לנס. כולנו זקוקים לישועה. כולנו זקוקים לברכה. ואם כולנו נתחבר אל הכח של השבת, נעצים את הכח של השבת - שהוא ההמחשה של הכח העל טבעי שבו הבורא מנהל את עולמו - ואם אנו נעצים, באופן מוחשי, דרך השבת, את החיבור שלנו אל האמונה, אל הבורא, אל מי שאמר והיה העולם - אל מי שמנהל אותו ואוהב אותנו כל כך - הכוחות האלו, של החיבור המחודש, יכולים בעזרת השם לשנות כאן את הכל.
כי לפני פרוץ הקורונה, משהו באיזון הרוחני שלנו נפגם. כמה דברים קריטיים נפגמו, ועכשיו בכוחנו לחזק את הקשר, להבריא את הרקמה שנפגמה, לחזור אל החיבור הרוחני שלנו אל עצמנו, אל בני ביתנו, אל המקורות שלנו - ואל האלקים. יש לנו הזדמנות, וזוהי ההזדמנות האחרונה של תש"ף. ניקח כל אחד על עצמו עוד מעשה טוב, עוד חיזוק קטן לקראת שבת, עוד זכות, ואולי הזכויות האלו הקטנות, שהן לא קטנות, שהן גדולות כל כך, אולי הן יהיו הזכויות שישנו כאן הכל. והלואי וירחם ה' עלינו, ובזכות המעשים האלו, והזכויות האלו, של עוד קידוש, ועוד נר, ועוד מצווה אחת, בזכותם תצא כבר מכאן הקורונה ותיכנס אל ספרי ההיסטוריה, ואנו נקדש את שם ה' בעולם בכתר של מלכות, ואנו נוכל להביט קדימה, לקראת עתיד טוב יותר, טהור יותר, עתיד של עם שמחובר אל המהות שלו. עתיד של עם שמחובר לאלוקיו, עתיד של עם קדוש.