סיכוייו של הנשיא
דונלד טראמפ למנות שופט לבית המשפט העליון בעקבות מותה של רות בדר-גינזבורג, התמעטו משמעותית. שני סנאטוריות מן המפלגה הרפובליקנית הודיעו שיתנגדו למינוי מהיר לפני הבחירות בעוד שישה שבועות – ומסתמן שלטראמפ לא יהיה רוב למינוי שכזה.
לרפובליקנים יש רוב של 53 מול 47 בסנאט, שהוא המאשר את המינויים לבית המשפט העליון. לפיכך, די בהתנגדות של ארבעה מצירי המפלגה כדי למנוע את האישור. הסנאטוריות סוזן קולינס וליסה מורקובסקי כבר הודיעו (יום א', 20.9.20) שיתנגדו למינוי מזורז. הסנאטור
מיט רומני, מתנגדו הבולט ביותר של טראמפ בסיעה, צפוי להתנגד גם הוא. במקרה של תיקו, יכריע קולו של סגן הנשיא,
מייק פנס – אך כאמור די בסנאטור אחד בלבד נוסף כדי להכריע נגד מינוי מהיר. סנאטור זה עשוי להיות צ'אק גרסלי, היו"ר הקודם של ועדת המשפטים, אשר התבטא בעבר עקרונית נגד מינוי ערב בחירות.
עם זאת, עדיין קיימת אפשרות שטראמפ ינסה למנות שופט לאחר הבחירות – גם אם יפסיד וגם את הדמוקרטים יזכו ברוב בסנאט. קולינס אמרה במפורש שאת המקום שהתפנה צריך למנות מי שייבחר לנשיא – טראמפ או
ג'ו ביידן. מורקובסקי לא הביעה עמדה לגבי מינוי לאחר הבחירות. פורמלית, לנשיא ולסנאט יש את מלוא הסמכויות עד להשבעת מחליפיהם, למרות שהנוהג הוא שלא לקבל החלטות המשפיעות על הממשל הבא – ובוודאי לא החלטה כה מכריעה כמו מינוי לבית המשפט העליון (שאינו מוגבל בזמן). אולם, טראמפ הוכיח שוב ושוב שאינו רואה את המנהגים והנורמות המקובלים כמחייבים אותו.
הרפובליקנים מצויים בבעיה אם ינסו למנות שופט לעליון זמן כה קצר לפני הבחירות. בפברואר 2016 – תשעה חודשים לפני הבחירות – הלך לעולמו השופט אנטונין סקאליה. הנשיא
ברק אובמה הציע לאחר חודש כמחליפו את מריק גרלנד, אך הרוב הרפובליקני בסנאט סירב לדון במינוי בטענה שיש להמתין עד הבחירות. אז, כאמור, מדובר היה על שמונה חודשים לפני הבחירות – ואילו כעת מדובר על שישה שבועות.
מנהיג הרוב אז, שחסם את המינוי, היה מיץ' מקונל – שהוא גם מנהיג הרוב כיום ומי שכבר הבטיח לפעול לקידום המינוי הנוכחי. כמה מעמיתיו לסיעה כבר מיהרו לטעון, שאין כל פסול במינוי מזורז של שופט ערב הבחירות, בנימוק שזוהי חובתם החוקתית של הנשיא והסנאט. גם יו"ר ועדת המשפטים, לינדזי גרהאם, הבטיח לקדם מינוי מזורז – בסתירה ברורה לעמדה שהביע ב-2016. הן מקונל והן גראהם מתמודדים על מקומותיהם בסנאט בבחירות הקרובות, וקידום המינוי יקנה להם תמיכה רבה בבסיס המצביעים הרפובליקני.
בדר-גינזבורג, אשר מונתה בידי הנשיא
ביל קלינטון, השתייכה לאגף הליברלי של בית המשפט העליון, לצידם של אלנה כגן, סוניה סוטומאיור וסמואל אליטו. לאגף השמרני משתייכים קלרנס תומס, סטיבן ברייר, ניל גורסוץ' וברט קוואנו (שני האחרונים – מינויים של טראמפ; גורסוץ' תפס את מקומו של סקאליה). הנשיא ג'ון רוברטס – מינוי של הנשיא
ג'ורג' בוש הבן – אומנם נחשב לשמרן, אך מצביע לעיתים עם הליברלים.
מינוי של שופט שמרן נוסף יבצר את הרוב השמרני בעליון ויתן לטראמפ דחיפה ניכרת בקרב תומכיו. בדר-גינזבורג לא התפטרה, למרות בריאותה הרופפת, כדי למנוע מטראמפ את האפשרות למנות שופט שמרני מובהק חמישי. רוב שמרני יוכל לשנות את פסקי הדין הליברליים בתחומי ההפלות והנישואים החד-מיניים – סלעי המחלוקת העיקריים מזה עשרות שנים בין השמרנים לליברלים בחברה האמריקנית.
טראמפ מצידו הודיע, כי ימלא "ללא דיחוי" את המקום שהתפנה והבטיח לבחור אישה. הוא עשוי להודיע על המועמדת שלו עוד לפני העימות הראשון, שיתקיים ב-30.9.20 (שעון ישראל). הבית הלבן מחזיק באופן קבוע ברשימה של מועמדים לבית המשפט העליון, שאמורה לכלול את מי שכבר עברו את כל הבדיקות המקדימות לגבי עברם האישי והמקצועי, כך שטראמפ יכול להציע מועמדת במהירות רבה. על-פי ההערכות, המועמדת המובילה היא איימי קוני-בארט בת ה-48, המכהנת מזה שנתיים כשופטת בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז השביעי (
ויסקונסין, אילינוי ואינדיאנה) ולשעבר פרופסור במכללת נוטרה-דאם. מועמדת נוספת היא ברברה לגואה בת ה-52, שופטת בית המשפט הפדרלי לערעורים במחוז ה-11 (פלורידה, אלבמה וג'ורג'יה), ולפני כן ההיספנית הראשונה בבית המשפט העליון של פלורידה.
לדמוקרטים אין יכולת מעשית למנוע את המינוי, שכן כאמור די ברוב רגיל – והרפובליקנים כבר העבירו כללים המצמצמים מאוד את יכולתה של סיעת המיעוט לגרום לעיכוב בדיוני הסנאט על-ידי פיליבאסטר. מנהיג הסיעה הדמוקרטית בסנאט, צ'אק שומר, רמז, כי אם הרפובליקנים יבצעו את המינוי – הדמוקרטים יגיבו בשינויים מבניים בעבודת הסנאט שיפגעו בדמוקרטים, אם ישיגו את הרוב בו בנובמבר.
