|
|
|
|
חובות עתק של טראמפ מתקרבים לפרעון
|
|
איתמר לוין
|
|
טראמפ ערב אישית להלוואות במאות מיליוני דולרים שנטלו החברות שבבעלותו ומועד פרעונן מתקרב * לא שילם מס הכנסה פדרלי ב-11 מתוך 18 השנים שבדק הטיימס; בשנת 2017 שילם 750 דולר * רשם את מגוריו, מטוסו הפרטי ועיצוב השיער שלו כהוצאות עסקיות
|
|
לרשימה המלאה
|
|
|
|
|
חשיפת הנתונים הכספיים של הנשיא דונלד טראמפ, ובראשם דוחות המס שלו, בידי ניו-יורק טיימס העלתה שורה של שאלות מהותיות, אליהן מתייחס ספנסר בוקט-לינדל, עורך בעיתון.
האם טראמפ מרושש?
דוחות המס אינם מתארים במלואם את מצבו הכספי של טראמפ. הם תיאור החברות שבבעלותו, כפי שהוא עצמו מציג אותו, לצורכי מס – לא תוצאה של בדיקה עצמאית כוללת. דן אלכסנדר מכתב-העת פורבס מעריך, כי שוויו של טראמפ הוא 2.5 מיליארד דולר – גם בהינתן נתוני המס על ההפסדים הכבדים של החברות. נקודה נוספת: אם טראמפ היה איש עסקים גרוע, הוא לא היה צריך לשלם מס מלכתחילה; מה שהדוחות מלמדים הוא, שטראמפ הצליח להקטין לאפס את חבותו.
האם חובותיו של טראמפ הם סיכון ביטחוני?
הדוחות מלמדים שטראמפ שקוע בחובות כבדים. הוא ערב אישית לחובות של הקבוצה בסך 421 מיליון דולר, שרובם עומדים לפרעון בארבע השנים הקרובות. ייתכן שהוא גם יחויב להחזיר לרשות המיסים 100 מיליון דולר, אם ייקבע שלא היה מקום להעניק לו החזר שקיבל לפני כעשור. אלכסנדר סבור שהיקף חובותיו גבוה עוד יותר: 1.13 מיליארד דולר.
היקף המינוף של טראמפ מהווה סיכון – כותב הביוגרף שלו, טימותי או'בריאן: אם לא יצליח לפרוע את חובותיו, הוא יצטרך למכור נכסים או לקבל סיוע מחבר עשיר. "טראמפ מעולם לא אהב למכור דבר, אפילו כאשר היה במצוקה כספית. לכן, אם יתפתה לחלץ את עצמו באמצעות סיוע – זה יסמן אותו". אוליגרכים בינלאומיים נמצאים במקום טוב במיוחד כדי לסייע לו – כולל ולדימיר פוטין והנסיך מוחמד בן סלמן.
השאלה למי חייב טראמפ כסף, כבר מעוררת השערות לגבי פגיעותו להשפעה חיצונית (ראו קישור משמאל). ידוע שהוא קיבל הלוואות מדויטשה בנק; ספק אם הבנק היה ממשיך לתת כסף למישהו אחר באותו מצב. דונלד שרמן, מראשי מלכ"ר העוסק באתיקה ממשלתית, טוען שאזרחי ארה"ב צריכים להיות מודאגים מחובותיו של הנשיא משום שמדובר בסכנה לביטחון הלאומי.
כיצד לתקן את מערכת המיסים?
התרגילים שביצע טראמפ כדי לחמוק ממס אולי מסריחים, אבל אינם בהכרח בלתי חוקיים. "מה שיש כאן הוא דפוס פעולה של שימוש חוזר ונשנה ביתרונות החוקיים שמעניקה חוק מס הכנסה", אומר חוקר פלילי לשעבר ברשות המיסים. מאמר המערכת של הטיימס טען, כי יש לראות את דוחות המס של טראמפ כדוגמה הטובה ביותר לחוסר ההגינות שבבסיס מערכת המס האמריקנית.
לאורך 70 שנה הפחיתו הממשלים בצורה שיטתית את שיעור המס המוטל על העשירים ביותר – מ-70% ל-23%. רשות המיסים ספגה קיצוצים חוזרים ונשנים בתקציבה, והקדישה יותר ויותר ממשאביה לבחון בעלי הכנסות נמוכות שאינם יכולים להרשות לעצמם להעסיק עורכי דין יקרים. אם המגמה הנוכחית תימשך בעשור הבא, הממשל לא יצליח לגבות 7.5 טריליון דולר – 15% מהסכום האמור להיכנס לקופתו בתקופה זו.
יש דרכים רבות בהן המערכת יכולה להיות הוגנת יותר, מדגיש בוקט-לינדל. אחת מהן היא פשוט לחזור לשיטת המס הפרוגרסיבית שנהגה בארה"ב באמצע המאה ה-20, כאשר המס השולי המירבי הגיע ל-92%. כמה כלכלנים טוענים, כי יש להטיל מס גם על העושר ולא רק על ההכנסות. בתור התחלה, טען מאמר המערכת של הטיימס, על הממשל לגבות במלואם את המיסים שכבר מגיעים לו. מודרניזציה של האכיפה והגבייה ברשות המיסים יכולה להכניס טריליון דולר במיסים שלא נגבו.
האם זה ישנה למצביעים?
זוהי השאלה – הצינית והרצינית – המרחפת מעל כל סיפור הנוגע לטראמפ. כפי שכתבה קטרינה ון-דן-האוול בוושינגטון פוסט, החשיפה בטיימס אינה מלמדת משהו מדהים על אופיו של טראמפ: "תמיד ידענו שהוא נבל המוקף בנוכלים". לעומתה מעירה ניקול חנה-ג'ונס מהטיימס, כי "לא צריך להיות מופתע כדי לזעום".
אלכס שפרד טוען בניו ריפבליק, שייתכן שגילויים אלו יחוללו שינוי. אין ספק שיש לטראמפ בסיס תומכים נאמן, אבל יש מצביעים רבים שאינם דמוקרטים נאמנים או תומכי טראמפ ואשר דעתם עליו יכולה להשתנות בעקבות הפרסום – במיוחד משום שהתחום האחד בו הוא מוביל על פני ג'ו ביידן הוא ניהול הכלכלה. "הדוחות חושפים איש עסקים המומחה רק בלהפסיד מאות מיליוני דולרים, אם לא מיליארדים. ייתכן שהוא איש העסקים הגרוע ביותר בארה"ב, פשוטו כמשמעו", כותב שפרד.
|
