לתוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב תהייה השפעה רבה על מעמדה הגיאו-אסטרטגי, על עוצמת הזעזועים הוולקנים המאיימים לפרוץ ברחבי העולם, ומכאן גם על ביטחונה הלאומי של ישראל. לדוגמא: האם כוח ההרתעה של ארה"ב, בעולם עתיר משטרים פורעי חוק, טרור, מלחמות ויכולות קונבנציונליות ובלתי-קונבנציונליות, ישודרג על-ידי המשך הגידול בתקציב הביטחון, או יתכרסם על-ידי חזרה לקיצוצו?
האם ארה"ב תמשיך להגביר את הלחץ על האייתולות באירן, שהם מוקד הפצה גלובלי של טרור, יכולות בליסטיות ונשק כימי וביולוגי ואולי אף גרעיני, או תחזור למדיניות הפייסנות דוגמת הסכם הגרעין מ-2015, שהעניק רוח גבית עזה לאייתולות ופגע במדינות הערביות הפרו-אמריקניות?
האם ארה"ב תמשיך לסייע למלחמתן של בעלות-בריתה הערביות בטרור "האחים המוסלמים", או תשחזר את תמיכת ארה"ב ב"אחים המוסלמים" במצרים ב-2013-2009? האם הבית הלבן ימשיך להיות סגור בפני ארגונים אמריקנים הקשורים ל"אחים המוסלמים" (כגון CAIR) וארגונים אנטי-ישראלים, או יחזור להיות פתוח לרווחה בפניהם?
האם ארה"ב תתמיד במלחמתה בטרור האיסלאמי, או תשוב להמעיט בחומרתו, תאסור על זרועות הביטחון להשתמש במונח "טרור איסלאמי", ותראה בו "אלימות במקומות עבודה", כפי שטען הנשיא אובמה ב-2009 לאחר רצח 13 חיילים בבסיס הצבא בפורט הוד, טקסס? האם ארה"ב תמשיך לראות בטרור הפלשתיני תופעה מונחית-אידיאולוגיה רדיקלית המאיימת גם על בעלות בריתה הערביות, או תמחזר את הטענה כאילו זו תופעה מונחית-יאוש הראוייה להבנה ולמחוות?
האם ארה"ב תמשיך להכיר בצונאמי הערבי כאיום ברור ומיידי על כל משטר ערבי פרו-אמריקני, או תשחזר את תפישת העולם שהתייחסה לגל הטרור ולמלחמות האזרחים בטוניסיה, בלוב, במצרים, בתימן ובבחריין שפרצו ב-2010 כ"אביב ערבי", "מצעד דמוקרטיה" ו"מהפיכת פייסבוק"?
האם ארה"ב תתמיד בעצמאות מדיניות החוץ והביטחון, או תחזור לשעבד את מדיניותה להסכמה בינלאומית רחבה, ותעניק משקל רב לאו"מ האנטי-אמריקני ולאירופה הפייסנית? האם ארה"ב תמשיך לקדם תהליך שלום אזורי על-ידי הכרה במשקל המשני והשלילי שמעניקים הערבים לסוגיה הפלשתינית, או תחזור להתייחס לסוגיה הפלשתינית כאילו הייתה לב הסכסוך הערבי-ישראלי, בבת עין ערבית ומוקד זעזועים מזרח תיכוניים?
האם ארה"ב תשמור על מדיניות שאינה רואה בנסיגה ישראלית תנאי לקידום השלום, או תשוב לראות בנסיגה תנאי לאופק מדיני? האם ארה"ב תתמיד בהכרה ששליטת ישראל ברמת הגולן ורכסי יו"ש חיונית להרתעת אויבי ישראל ואויבי משטרים ערביים פרו-אמריקנים (כגון ירדן), או תישגה שוב בהנחה ששליטה ישראלית היא שורש הסכסוך הערבי-ישראלי?
האם ארה"ב תמשיך להכיר בעובדה ש"סיוע החוץ" השנתי המוענק לישראל מהווה השקעה ב"מעבדה בתנאי-קרב" ומכפלן-כח ייחודי, המניבים לארה"ב תשואה שנתית של מאות אחוזים (תחליף להצבת כוח אמריקני, מודיעין, שידרוג תעשיות ביטחוניות ואזרחיות ותורות לחימה), או תחזור לראות ב"סיוע החוץ" כלי-לחץ לסחיטת ויתורים ישראלים? האם תוצאות הבחירות לנשיאות ארה"ב יביאו לאנחות רווחה או לאכזבה רבתי בטהרן, בסין, ברוסיה, במפקדות "האחים המוסלמים", בחיזבאללה, בחמאס וברש"פ?
זהות המנצח בבחירות לנשיאות ארה"ב תשפיע על זירה רחבה הרבה יותר מנושאי כלכלה, בריאות, חוק וסדר ובחירת שופטים עליונים, העומדים במוקד התעניינות הבוחרים. אומנם רק מיעוט זעיר של הבוחרים מתעניין בנושאי חוץ וביטחון, אבל זהות המנצח תשפיע באופן ישיר על הביטחון הלאומי של ארה"ב ושל ישראל השזורים זה בזה.