תנועת חמאס מודאגת מאוד מההכרזה על נורמליזציה בין סודן לישראל, סודן שהינה מדינה סונית היוותה במשך שנים רבות כר פעולה נוח לתנועת "האחים המוסלמים" ולתנועת חמאס ונתיב מרכזי להברחת נשק מאירן לרצועת עזה בשל מיקומה לאורך הים האדום. הסכם הנורמליזציה בין סודן לישראל הוא מכה כפולה לאירן ולחמאס כאחד. בסוף השבוע פירסמה חמאס הודעת גינוי להסכם הנורמליזציה בין סודן לישראל שבה היא הודיעה על כעסה ומורת רוחה מההסכם וקראה לעם הסודאני "להילחם בכל צורות הנורמליזציה ולא לקבל שום קשר עם האויב הפושע". בהודעה של חמאס נאמר כי ההסכם לא יביא ליציבות בסודן ולא ישפר את מצבה "ויקרע את סודן עצמה".
סודן הייתה מדינת תומכת טרור שאירחה את ארגון אל-קאעידה ואת מנהיגו אוסאמה בן-לאדן ואף אימצה לחיקה את תנועת חמאס. את המדיניות הזו הנהיג הגנרל עומר אלבשיר אשר שלט בסודן מ-1989 ועד 2019, הוא פיזר את האסיפה הלאומית והנהיג במדינה משטר צבאי שהחיל עליה את חוקי השריעה המוסלמית. המודיעין הישראלי איתר כבר לפני יותר מ-10 שנים כי סודן משמשת כציר מרכזי להעברת נשק מאירן לרצועת עזה.
תקיפות אוויריות של ישראל בסודן
על-פי מקורות זרים, שאושרו במרוצת השנים גם על-ידי מקורות ביטחון ישראלים, חיל-האוויר הישראלי תקף כמה פעמים יעדים בתוך סודן במסגרת המאבק של ישראל נגד הברחת נשק אירני דרך סודן לרצועה עזה. המגזין "טיים"פירסם בחודש מרס 2009 מפי גורמי ביטחון ישראלים כי עשרות מטוסים ישראלים וכלי טיס בלתי מאויישים תקפו בסודן, במהלך מבצע "עופרת יצוקה", שיירה בסודן שכללה 23 משאיות שהובילה אמצעי לחימה שהיו מיועדים להברחה לרצועת עזה.
המבצע האווירי הישראלי נועד לעצור את אספקת הנשק לרצועת עזה ולשלוח מסר לאירן על היכולות המודיעיניות והמבצעיות המדויקות של ישראל. מדובר היה במבצע מורכב של תקיפה במרחק של 2,800 ק"מ מישראל שחייב לתדלק את מטוסי הקרב מסוג אפ-16 באוויר מעל לים האדום. השיירה שהותקפה הובילה כ-120 טון אמצעי לחימה אירניים ובהם טילים נגד טנקים ורקטות מסוג פאג'ר-3 המסוגלות להגיע למרחק של 40 ק"מ ומצויידות בראש קרב במשקל של 45 ק"ג.
בתקיפה נהרגו כמה אזרחים אירניים ומבריחים סודאנים,כמה ימים לפני התקיפה הזהירה ארה"ב את ממשלת סודן שלא לאפשר הברחות נשק משטחה, הממשלה הסודאנית התעלמה מהאזהרה ואז הגיעה התקיפה הישראלית. אולם, למרות ההתקפה הישראלית המוצלחת, הברחות הנשק נמשכו משטח סודן לרצועה. ראש השב"כ יובל דיסקין גילה בישיבת הממשלה ב-2009 כי מאז מבצע "עופרת יצוקה" הוברחו לרצועת עזה 22 טונות חומר נפץ תקני, 45 טון חומרי גלם ליצור אמצעי לחימה, עשרות רקטות תקניות, מאות פצצות מרגמה ועשרות טילים נגד מטוסים ונגד טנקים.
מצרים הייתה מודעת לפעולות ההברחה של הנשק מסודן לרצועת עזה ופעלה אף היא לסכל את ההברחות בתקופת שלטונו של הנשיא חוסני מובארק. בחודש מרס 2011 הודיעה מצרים רשמית כי הצבא המצרי עצר חמישה כלי רכב שהובילו כל נשק מסודן שהיו בדרכם לעבר רצועת עזה,כלי הנשק נתפסו באזור הגבול בין מצרים לרצועה. המשלוח כלל כמויות גדולות של פצצות מרגמה, רימונים וחומרי נפץ שהיו אמורים להיות מוברחים באמצעות המנהרות לתוך רצועת עזה.
על-פי מקורות זרים, באוקטובר 2012 תקפו 4 מטוסים של חיל-האוויר הישראלי בטילים את המפעל האירני "אלירמוכ" בסודן שייצר תחמושת ואמצעי לחימה עבור ארגון חמאס ברצועת עזה, על-פי דיווחים שונים, אירן הקימה את המפעל כבר בשנת 2008. בתקיפה נהרגו 2 בני אדם והושמדו 40 מכולות שהיו במפעל.
על-פי ההערכות של מומחי מודיעין, בתקיפה הושמד מצבור גדול של רקטות מסוג "פג'ר 5" שהיה אמור להגיע לידי חמאס ברצועת עזה וייתכן שגם טילים מסוג "שיהאב 3" שהיו אמורים להיות מוצבים בסודן ולאיים על ישראל.
מתי החלה סודן החלה לפעול נגד חמאס?
בשנת 2014 חל מפנה בסודן כשהשליט עומר אלבשיר הסתכסך עם אירן על-רקע טענתו כי היא פועלת להפיץ את הדת השיעית בסודן הסונית. סודן גירשה משטח את נספח התרבות האירני וסגרה את מרכזי התרבות האירניים בשטחה. ההחלטה הסודאנית התקבלה כנראה בעקבות לחץ של סעודיה, אויבתה של טהרן. למשבר ביחסים בין סודן לאירן הייתה גם השלכה על הקשרים עם ארגון חמאס,סודן שיתפה פעולה עם אירן בהברחת אמצעי לחימה דרך שטחה למצרים ומשם לרצועת עזה. אמצעי הלחימה הגיעו בספינות אירניות שעגנו באופן קבוע בפורט סודן.
בחודש מרס 2014 השתלטו לוחמי שייטת 13 של צה"ל בים האדום על ספינת נשק אירנית KLOS C שהייתה אמורה הגיע לנמל בסודן. הם תפסו על הספינה טילים ארוכי טווח של עד 200 ק"מ שהיו אמורים להגיע בסופו של דבר לרצועת עזה. ההשתלטות אירעה במרחק של 1500 ק"מ מישראל והדגימה פעם נוספת את היכולות המודיעיניות והמבצעיות המצויינות של ישראל במלחמה נגד הטרור האירני-חמאסי. לאחר שהסתכסכה עם אירן,סודן סגרה את משרדי חמאס בשטחה והחלה בפעילות מעצרים של פעילי התנועה שהקימו תשתיות טרור במדינה.
בעקבות הפגישה של ראש הממשלה בנימין נתניהו באנטבה שבאוגנדה עם יו"ר המועצה הריבונית הגנרל עבד אלפתאח אלבורהן במרס 2020, דווח כי ארגון חמאס ניסה להקים בסודן שלוחה למשימות מודיעין באפריקה.
האתר "אינטלי טיימס" דיווח ביולי 2020 כי שלטונות סודן עצרו בח'רטום את מוחמד רמדאן עבד אלגפור, ראש שלוחת אפריקה באגף המודיעין של מחלקת הבינוי בזרוע הצבאית של חמאס.
מדובר בזרוע העוסקת בבניין הכוח הצבאי של הארגון באמצעות שלוחות של חמאס במלזיה,טורקיה ולבנון.
בארגון חמאס חוששים מאוד מכך שהסכם הנורמליזציה בין ישראל לסודן יכלול נספחים של מלחמה משותפת של שתי המדינות בטרור על-רקע הפעילות העניפה של חמאס בעבר בשטח סודן, דבר שיביא להידוק הפיקוח של גורמי הביטחון של סודן על פעילי חמאס במדינה.
לפעילי חמאס יש עדיין נוכחות במדינה והם מסתייעים בפעילי "האחים המוסלמים" ובגורמי האופוזיציה לשלטון. לסודן יש כעת מוטיבציה להציג את עצמה כלפי העולם כמדינה הנלחמת בנחישות בטרור, לאחר שהנשיא טראמפ הוציא אותה מרשימת המדינות הנותנות חסות לטרור.
תהליך הנורמליזציה של מדינות ערב עם ישראל הוא בשורה רעה מאוד לארגון חמאס בכל הקשור לפעילות הזרוע הצבאית שלו, מדינות המפרץ מצרות כבר את צעדיו, בסעודיה עומדים לדין 60 פעילי חמאס באשמה כי סייעו להבריח כספים דרך טורקיה לזרוע הצבאית של חמאס ברצועת עזה.
ההערכה בחמאס היא כי כל מדינה ערבית או איסלאמית שתצטרף לתהליך הנורמליזציה עם ישראל, תצטרך להתחייב בפני ארה"ב וישראל כי תילחם בטרור, דבר שמשמעו פגיעה קשה במנגנוני הזרוע הצבאית שלה בחו"ל מעבר לפגיעה המדינית בארגון והגדרתו כ"ארגון טרור". זה אמור להיות גם המבחן של סודן במסגרת הסכם השלום עם ישראל, היא תצטרך להתחייב להילחם בארגוני הטרור השיעיים והסונים ולאור ניסיון העבר, ארגון חמאס עומד בראש הרשימה, ישראל וארה"ב לא יוותרו בנושא הזה ולכן ארגון חמאס נמצא תחת לחץ רב.
