בואו נביט על התייחסותה של נשיאת בית המשפט העליון, אסתר חיות, לסקופ של ערוץ 20 בנוגע לשיפוץ ביתה.
תקופת השיפוץ
השיפוץ המתואר על-ידי הנשיאה הוא ככזה שארך 9-8 חודשים ומכאן שמדובר ב"ואח'ד" שיפוץ.
לטעמה של הנשיאה אין צורך בהיתר בשלב זה. בארצנו הקטנה, לאחר אסון ורסאיי, אני לא הייתי מוריד עמודים, אפילו תוכנית הבניין מעידה שאינם עמודי תמך, וגם אם 100 קונסטרוקטורים היו אומרים לי שניתן להוריד. הייתי מתאזר בסבלנות ומגיש בקשה להיתר. לכל היותר היו זורקים אותי מכל המדרגות.
וכך הייתי עושה, על אחת כמה וכמה לו הייתי נשיא בית המשפט העליון, ואפילו אם הייתי שופט תעבורה, אפילו אם הייתי שופט כדורגל, אפילו אם הייתי פועל ניקיון. הורדת עמודים טומנת בחובה סכנה בטיחותית, וסכנה בטיחותית מקבלת מענה גם עם מומחים וגם עם כסת"ח מכוח החוק. גם וגם, ואם אדם מוותר על כסת"ח שכזה יש להטיל ספק בשיקול דעתו בעניין זה.
ומה קרה אז? וכך מסבירה הנשיאה:
"במהלך השיפוץ נוצרו פתחי עבודה כתוצאה מעבודות להחלפת מסגרות הפתחים, אך המצב הושב לקדמותו עוד במהלך השיפוץ ובסיומו כל הפתחים תאמו את היתר הבנייה המקורי בגודלם ובמיקומם".
"נוצרו פתחים" אומרת הנשיאה, ואני חשבתי שפתחים בקירות אינם נוצרים אלא בד"כ יוצרים אותם וכאן רציתי לשאול את הנשיאה מספר שאלות:
1. האם בנייה החייבת היתר, הופכת לפטורה מהיתר בשל היותה זמנית? האם האמירה הזו תקפה גם ל-9 חודשים של עבודות?
2. האם היה קשר בין שלב הרחבת הפתחים מלכתחילה, מבלי שנתקבל היתר בנייה, לפתיחה המאוחרת שלהם לאחר קבלת היתר הבנייה?
3. כיצד נעשתה הבנייה החוזרת? האם נעשתה באבן או נעשתה בגבס על-מנת שניתן יהיה בקלות להסירה?
4. האם זה לא נראה חשוד בעיני הנשיאה, שנוצרו פתחים, אשר אפילו לדעת הנשיאה מחייבים היתר, ואז נעשתה בניה מחודשת, אז המצב הושב לקדמותו, בדיוק אז הגיע הפקח העירוני ואישר, ובדיוק לאחר שהיה הפקח אז הוגשה בקשת היתר אשר לאחר קבלתו נפתחו מחדש הפתחים אשר "נוצרו" קודם לכן ללא בקשת היתר וכמובן ללא קבלתו?
גברתי הנשיאה. ראש הממשלה חיפף, נשיא המדינה פקשש, אפילו הרמטכ"ל וראש השב"כ נרדמו בשמירה, אבל לך אסור. אסור לך לפשל, אסור לך ליפול, גם במעש וגם בהסברים המביכים על המעש, ולצערי נפלת פעמיים. הנפילות הן שלך גברתי, הנזק, בד-בבד עם הנזק שגרמה עו"ד ליאת בן ארי הוא לשנים והוא של עם ישראל כולו.
