בחירות נובמבר 2020 מציגות שתי תפישות עולם מנוגדות המשפיעות על הביטחון הלאומי של ארה"ב וישראל, ובעלות משקל רב הרבה יותר מנאומים והצהרות פרו-ישראליות של שני האישים.
לדוגמא: הנשיא טראמפ סבור שהגדלת
תקציב הביטחון משדרגת את כוח ההרתעה האמריקני מול משטרים פורעי-חוק וארגוני טרור, ואילו צמצום תקציב הביטחון מכרסם בכח ההרתעה ומעודד תוקפנות נגד ארה"ב ובעלות-בריתה. לעומתו, אובמה/ביידן צמצמו את תקציב הביטחון.
טראמפ רואה ב
אירן איום גלובלי ומפעיל לחץ פיננסי וצבאי לפגיעה ביכולותיה הטרוריסטיות והצבאיות, ובכך תורם לביטחון ישראל ומדינות ערב המתונות. לעומתו, אובמה/ביידן ראו באירן שותפה למו"מ מדיני, ביטחוני וכלכלי (לדוגמה, הסכם הגרעין מ-2015), העניקו לה 150 מיליארד דולרים, ופגעו בביטחון ישראל ומדינות ערב מתונות.
טראמפ מכיר בחומרת איום
הטרור האיסלאמי, נלחם בו ומסייע למדינות ערב המהוות מטרה לטרור האיסלאמי. לעומתו, אובמה/ביידן המעיטו בחומרת האיום, ואף אסרו על זרועות הביטחון בארה"ב להשתמש במונח "טרור איסלאמי".
טראמפ שומר על
עצמאות הפעולה המדינית והביטחונית של ארה"ב, גם למורת רוח האו"מ ואירופה. לעומתו, אובמה/ביידן העדיפו פעולה רב-לאומית והעניקו לאו"מ האנטי-אמריקני ואירופה הפייסנית משקל רב.
טראמפ קיצץ באופן דרמטי ב
סיוע לרשות הפלשתינית כדי שתפסיק לעודד טרור, והישעה את הסיוע לאונרא עד שתחדל לממן חינוך פלשתיני אנטי-ישראלי ואנטישמי. לעומתו, אובמה/ביידן העניקו סיוע נדיב לגורמים אלו.
טראמפ מרחיב את מעגל ה
שלום ישראל-ערב תוך עקיפת הסוגיה הפלשתינית ואינו דורש נסיגה ישראלית, ואף מכיר בירושלים כבירת ישראל וברמת הגולן כחלק בלתי-נפרד מישראל. לעומתו, אובמה/ביידן ראו בנסיגה ישראלית תנאי שלום, ובסוגיה הפלשתינית את מוקד הסכסוך הערבי-ישראלי.
מדינות ערב המתונות מייחלות ל
ניצחון טראמפ. אירן, חיזבאללה, חמאס והרשות הפלשתינית מייחלים ל
ניצחון ביידן.