המשורר, חתן פרס ישראל נתן זך, והרב הלורד יהונתן זקס הלכו, בהפרש שעות אחדות, לבית עולם. שני ענקי רוח, אבני יסוד ביצירה התרבותית הישראלית, היהודית והעולמית, שני הפכים שמעולם לא יכלו להיפגש, שני הרים ותהום פעורה ביניהם.
הרב זקס היה מהוגי הדעות החשובים בעולם המודרני ומהפכן אורתודוקסי שהתקבל על אזרחי העולם כולו ויהודי העולם, כאיש רוח בעל ראייה מיוחדת, פילוסוף ורדיקלי, אוהב ישראל, ציוני ופטריוט אשר כיהן כרבה של בריטניה והפיץ את דבר היהדות לעולם כולו. לא היה מנעול שלא פתח, דלת שלא נפתחה לקראתו לרווחה, הרב זקס היה פניה היפות של היהדות ונושא דברה בעולם. הותיר עשרות ספרים בשלל שפות.
זכיתי לפגוש את הרב זקס כשהיה רבה הראשי של בריטניה והגיע מעת לעת לישראל מלווה את 'מקהלת שבתון' הנפלא להופעות בהתנדבות בישראל בקרב חיילי צה"ל וילדי פנימיות טיפוליות שיקומיות. כל פגישה עימו הייתה פגישה עם הוד קדומים והדר בריטי, דברי חכמה, מוסר, ניתוחים מאלפים ויותר מכל, הנעימות. הדרך בה שטח את הגותו, משנתו, יצירתו. בעולם נחשב הרב זקס לאיש אשר רוח בו ברמה הבינלאומית, בה זכה לכבוד השמור למלכים, לרוזנים ולשועי ארץ.
בישראל, אליה חזר לפני כעשור, היה אהוד ומכובד בחלקים מסוימים שידעו את שיעור קומתו ועוצמתו, אך עדיין לא זכה לכבוד לו היה ראוי וללימוד שספריו העמוקים מיני ים ראויים להם. שעות אחדות טרם שהשיב הרב זקס נשמתו לבוראו, נפטר המשורר, חתן פרס ישראל, נתן זך. משורר שהותיר בפנתאון השירה נכסי צאן ברזל אשר יושרו, ילמדו וינותחו עוד שנים רבות אחרי לכתו. גאון השירה היה גם אדם קוטבי, סלד מכיבוש, היה מעורה במציאות הישראלית המדממת, הזדהה עם מיעוטים ונתן לשפתו העשירה דרור וחירות להביע את דעתו על המתרחש במדינת ישראל לא רק בתפקיד ענק השירה אלא ובעיקר בתפקיד האזרח המודאג החרד לגורלה ופניה של המדינה.
ניהלתי קשר רציף במשך שנים אחדות עם המשורר נתן זך. עשרות שיחות טלפון, מפגשים בביתו מול כיכר רבין. רק שיריו היו לגשר המחבר על המיים הסוערים ביני לבינו. ישמע הדבר מוזר אך החוט המחבר ביננו היה אך ורק האותיות שהפכו מילים, המילים שהיו למשפטים והמשפטים שכתבו שירה מיוחדת, מרגשת זכה. הרחקתי עצמי משיח על הפוליטיקה, תפיסות העולם ויחסו למתיישבים יהודיים, לפלשתינים, האמירות הנוקבות שהנפיק באופן קבוע היו קשים להכלה בוודאי לעיכול אך נאבקתי בכל כוחי להפריד בין השירה לבין האידאולוגיה שלו.
עם פטירתו מלאה הארץ סחי ומיאוס, ביובי המילים עלו בסירחונן על הררי ההשמצות, העלבונות, האיחולים הלבביים לילדים שלא היו לו, גלי השנאה אצל גמדי המקלדת עבדו שעות נוספות. לעומתו הרב זקס זכה לחיבוק אוהב מצד המחנה הדתי לאומי אשר ראה בו מהפכן רוחני, אך כמו עוד הוגה דעות שנפרד מאתנו לפני חדשים אחדים, הרב עדין אבן-ישראל שטיינזלץ, גם הרב זקס זכה להתעלמות מופגנת ומתוזמנת בקרב חלק גדול מהציבור החרדי. כמו גם בקרב חלקים בחברה הישראלית הנמנים על האליטה האינטלקטואלית שלא כתבה תל כאן אל מול הררי ההספדים על נתן זך. בורות? היעדר הכרות? זיהויו כציוני אוהב ישראל? ייתכן שיתכן.
מדינת ישראל והעולם כולו איבד שני ענפים משמעותיים בעץ החיים, אנשי המילה שכרתו ברית עם יצירתם, כי האדם עץ השדה, תהי יצירתם נחמה לאוהבי האמת והיופי.
