באחרונה אני מתרגמת שירת משוררים מרחבי העולם. כשפניתי לד"ר עזיז מונטאסיר (Mountassir Aziz) הוא הפתיע אותי ושלח לי את השירים לתרגום, ומתחת הוסיף שלוש תעודות של כבוד בעקבות המעשה שלי. אני סבורה שבימים אלה של בידוד וריחוק המעשה הזה הוא אצילי מאוד, מחוות של אנושיות בעולם. אני שמחה מאוד להציג את המשורר הבינאומי ממרוקו לקהל בישראל ולהיות המתרגמת הראשונה לשירתו בעברית. ובכן מי הוא המשורר?
משורר בינלאומי ושגריר ליצירתיות ולאנושיות ממרוקו, צפון אפריקה. נשיא הפורום הבינלאומי ליצירתיות ואנושיות. משמש כשגריר העיתונות הפנימית לילד וושינגטון בצפון אפריקה. כמו-כן שגריר WIP (ניגריה) במרוקו, רכז הקשרים בצפון אפריקה של UWMC (ילדי התנועה העולמית המאוחדת) ושגריר שליחות האנושות ושלום במרוקו. ד"ר מונטאסיר הוא רכז הקשר לרשת המדיה הערבית במרוקו, והוא השתתף ב-5 אנתולוגיות שירה בינלאומיות.
למונטאסיר עזיז 6 אוספי שירה בערבית: "המנגינה העצובה", "המתנה למשחק", "משחק כפול" ו"כאב ושריטות על הפנים מצפות". "עד כמה מהודרת האשמה" היא הכותרת של יצירת השירה החדשה שלו, שהיא בדפוס. שיריו תורגמו לשפות שונות, כולל אנגלית, צרפתית, ספרדית, איטלקית, סרבית, סלובנית, רוסית, גרמנית, פיליפינית, ויפנית. Mario Rigli משורר וצייר איטלקי בעל שם, תירגם כמה משיריו ושר אותם כהלחנה מוזיקלית יחד עם המלחין האיטלקי הידוע, Fabio Martoglio. עבודותיו תורגמו לאיטלקית גם על-ידי Maria Palumbo לאנגלית על-ידי William S. Peters-. אני מקווה שיוסיף את שמי לתרגומיו בעברית.
המשורר זכה ליותר מעשרה תארי דוקטור לשם כבוד ולהצטיינות גבוהה בזכות פועלו הספרותי ושירותו לאנושות. הפדרציה העולמית לשגרירי רצון טוב הכירה בחשיבותו בתעודת שגריר רצון טוב ממרוקו. הוא מקדיש בלהט את תשוקתו לשירות העולמי ומשמש כמנהיג הומניסטי והומניטרי ושגריר ליצירתיות, לשלום ושלווה.
עזיז הוזמן למספר רב של כנסי תרבות ופסטיבלי שירה בינלאומיים: איחוד האמירויות, דוביי, רומניה, ספרד. מצרים. טוניס. סין. טורקיה. בלגיה.
שיחה قصيدة: حديث
על-ידי מרוקאי המשורר עזיז מונטאסיר (عزيز منتصر)
הָעֵטִים שֶׁל הַגְּאוֹנִים
הַלְּחָנִים שֶׁל מוֹצַרְט
הַסְּלוֹאִים שֶׁל מַרְסֶל
וְשִׁירָיו שֶׁל שֶׁיְקְסְפִּיר
דִּבְּרוּ אִתִּי
אוֹדוֹת הָאַהֲבָה
וְעַל הַזְּמַן שֶׁחָלַף
עַל צְפִיפוּת הַחֹשֶׁךְ
עַל מְכִירַת הַשָּׁלוֹם
עַל הַבּוּשָׁה הָעֵירֹמָה
שֶׁהֵמֵסָּה אֶת הַנֵּרוֹת
שֶׁגָּרְמָה לְצִמְצוּם הַפְּרָחִים
נָצְרָה אוֹתִי בְּסֵבֶל
שָׁלְחָה הַבְטָחָה
לְבַטֵּל
וְהִנִּיחָה לַגּוּפוֹת לִפֹּל קָרְבָּן
לִצְהִיבוּת הַסְּתָו
וְסוּפוֹת חֹרֶף
הֵן דִּבְּרוּ אִתִּי עַל
זִרְמֵי הַדָּם
שֶׁנַּרְגִּיעַ רָעוֹת
בְּקֶרֶב אֻמּוֹת הַיַּסְמִין
עַל דִּכּוּי וַחֲלוֹמוֹת
בְּעִדָּן הַגַּרְדּוֹם וְהָעֹנֶשׁ.
רִשְׁרוּשׁ הָאָלֶפְבֵּיתִיִּים שֶׁלִּי
הוּא תְּנוּמָה לַיּוֹנִים.
מֶרְחָבִים בְּתוּלִיִּים
עֲדַיִן לֹא נֶאֶבְקוּ
לִחְיוֹת בְּאֶקְסְטְזַת רְצוֹנוֹת,
עֵינֵיהֶם רוֹאוֹת זִהוּמִים
לְשׁוֹנָם מְדַבֶּרֶת עַל יֹפִי.
________________________________
حديث
الشاعر عزيز منتصر
--------------------
حدثتني
أقلام النوابغ
وألحان موزار
وتقاسيم مارسيل
وقصائد شكسبير
عن العشق
وما مضى من الزمن
عن جثولة الظلام
وبيع السلام
عن العار العاري
الذي أذاب الشموع
وأذبل الأزهار
ونسج حولي الشقاء
وأهدى الآمان
للزوال
وترك الأجساد فريسة
لصفرة الخريف
وعواصف الشتاء
حدثتني
عن سيول الدماء
لإرضاء شروري
في شعوب الياسمين
عن القهر و الأحلام
في زمن الشنق والعقاب
وخشخشة حروفي أنا
نوم للحمام
حدائق عذراء
لم تلقح بعد
تعيش نشوة الرغاب
عيونها ترى النجاسة
ولسانها يعبر عن الجمال
שיר מאת עזיז מונטאסיר
אַתְּ חוֹלֶמֶת
כְּמוֹ שֶׁחוֹלְמִים בְּמִטָּה
בַּלַּחַשׁ שֶׁלָּךְ
שִׁיר נְשִׁיקָה
וּבְתוֹכֵךְ
קְרִיסְטָל, כְּאֵב וְשִׂמְחָה
הַבֹּקֶר שֶׁלָּךְ
צִפּוֹר שֶׁמְּחַכָּה
וְהַבְּחִירָה שֶׁלָּךְ מֻגְבֶּלֶת
בְּמַעַיְנוֹת הַחַיִּים
אָה .. אֲדוֹנִי!
אֲנִי צִוְחַת הַדְּמָמָה
מִתַּחַת לְגוֹנֵי הַסַּבְלָנוּת
אָה ... אֲדוֹנִי!
אֲנִי שִׁיר יָתוֹם
מְאֻמָּץ בְּכֹחַ הַזְּמַן
אָה ... אֲדוֹנִי!
אֲנִי חִיּוּךְ עַל שְׂפָתַיִם מֵתוֹת
אֲנַשֵּׁק אֶת קְצֵה כּוֹס הַחַיִּים
עַד לְגִימַת טִפַּת תִּקְוָה
עִשְׂבֵי הַתִּבּוּל שֶׁל הַמַּאֲגָרִים שֶׁלָּךְ
נִהְיִים צְהַבְהַבִּים
בָּאָבִיב הָעוֹנוֹת.
הַלֵּב שֶׁלָּךְ מַדִּיף מֵי רָצוֹן
כְּמוֹ לַיְלָה לְלֹא תִּקְוָה
מִתַּחַת לְכוֹכָבִים שְׁקֵטִים
מוּל רוּחוֹת הַסְּתָו
כְּמַנְגִּינָה לְלֹא גִּיטָרָה.
אָה ... אֲדוֹנִי
הַקּוֹרֵא
מֵהָאֵפֶר הַשֶּׁקֶט שֶׁלִּי
תִּתְקָרֵב אֵלַי
וְתוֹצִיא מֵהָרִיסִים שֶׁלִּי
אֶת דִּמְעוֹת הָאָבְדָן
הַקְשֵׁב לַאֲנָחוֹת הַסַּבְלָנוּת הָרוֹעֲשׁוֹת
בְּעֹמֶק הֶחָזֶה שֶׁלִּי
אֲנִי שִׁיר הַגּוֹרָל
אָז תִּקְרְאוּ אוֹתִי
הָעֵינַיִם שֶׁלִּי מֵעוֹלָם לֹא רָאוּ
נְשָׁמָה הַנּוֹשֵׂאת אֶת שַׁלְוַת הַלַּיְלָה
כְּמוֹ בַּשֶּׁקֶט שֶׁלָּךְ, שֶׁקֶט שֶׁל צְרָחָה
בְּשִׂיחָתֵךְ מוֹת הַצַּעַר
אַתְּ שׁוֹתֶלֶת אֶת הַוְּרָדִים בְּשִׂמְחָה
וְאַתְּ שׁוֹמֶרֶת אֶת הַקּוֹצִים לְעַצְמֵךְ
אַתְּ מְאִירָה בַּנּוֹכְחוּת שֶׁלָּךְ
אֶת הַצַּד הַחַי שֶׁלָּךְ
בְּעוֹד הַמֵּת מִסְתַּתֵּר
חָשַׁבְתִּי שֶׁחָיַיִךְ הֵם מַעְיָן
אֲבָל אַתְּ אִשָּׁה שֶׁמִּתְמוֹדֶדֶת עִם כְּאֵבִים
אַתְּ מְטַשְׁטֶשֶׁת בְּזֶרֶם דְּמָעוֹת
אֶת הַסַּבְלָנוּת
מִי אַתְּ הַגְּבֶרֶת שֶׁלִּי?
אָה ... אֲדוֹנִי!
מֵאוֹתוֹ שֶׁקֶט עָמֹק
הִסְתַּתַּרְתִּי
לְאַמֵּץ אֶת הָרַעַשׁ הָעַז
שֶׁל לִבִּי
הִסְתַּכַּלְתִּי בִּשְׁמֵי הַגּוֹרָל
מָצָאתִי אֶת הַכּוֹכָבִים מִשְׁתַּלְּבִים
וַאֲנִי יוֹשֶׁבֶת בָּדָד
תְּפַזֵּר אֶת
הַמַּרְאוֹת הָעֲצוּבִים שֶׁל נִשְׁמָתִי
אֲנִי מַאֲשִׁימָה אֶת הַגּוֹרָל
וְהוּא מַאֲשִׁים אוֹתִי.
ברכות מעומק הלב לד"ר עזיז מונטאסיר, גם ממני יש לך תואר של כבוד.
