לפני כמה זמן כתבתי לנציבות תלונות הציבור על מייצגי המדינה בערכאות בקשור לאביחי מנדלבליט, ליאת בן-ארי וכדומה. לא התלוננתי. אין לי עניינים משפטיים ולכן אין לי כל מעמד להתלונן.
רוזן גבר גבר
למחרת בבוקר אני נוסע עם רעייתי, הטלפון מצלצל, דוד רוזן על הקו. נפלתי בכיסא. רוזן מתקשר אלי? למה מי אני? אם כל אלה שכתבתי להם היו מתקשרים אלי, כל רשתות התקשורת בארץ היו נופלות. נופלות לעולמים בלי כל סיכוי להשתקם. כפי כבר אמרנו גבר גבר.
על אף הדיבורית, נעמדתי בצד מההתרגשות, שוחחנו מספר דקות ונפרדנו בידידות. ייתכן שכבר אז בשיחה ניתן היה לשמוע בקולי נימת ביקורת. אחרי כן פניתי פעם או פעמיים נוספות ונימת הביקורת נעשתה הרבה יותר ברורה.
הקונץ של ברק - עומדים בפינה
מה היה הקונץ הראשי של אהרן ברק בנהלו את בית המשפט העליון? הוא הוביל פתיחה של בית המשפט לכל, הרחיב את זכות העמידה לכולם ובכל נושא, ומאחר שיש לו לברק אג'נדה ברורה, הוא יכול היה, בין אם היה מודע לכך ובין אם לאו, לברור את התבן מן הקש. יש עותרים ונושאים שקיבלו כבוד ועמדו בפני התיבה, ויש עותרים ונושאים שברק העמיד בפינה, כולם עומדים בפניו אך יחי ההבדל הקטן.
ורוזן שלמד מרבותיו כבר כשופט שלום לבטל חוקים והפך את רבותיו עליו, כך עכשיו הוא למד מרבותיו פרק בזכות העמידה. ולדעתי במקרה שלו התלמיד קם על רבותיו.
החוק
סעיף 12 לחוק נבת"ם קובע
"12. (א) כל אדם הרואה את עצמו נפגע במישרין ממעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית, או בניגוד למינהל תקין או שיש בו משום התנהגות או התנהלות בלתי ראויה, רשאי להגיש תלונה לנציב; לעניין זה, "מעשה" - לרבות מחדל.
(ב) פנה השר או היועץ המשפטי לממשלה בכתב אל הנציב וביקש ממנו לערוך בירור לגבי מעשה כאמור בסעיף קטן (א) של מייצג המדינה בערכאות, יראו את הפנייה כאילו הייתה תלונה שהוגשה לפי פרק זה.
(ג) נודע לנציב על מעשה של מייצג המדינה בערכאות שנעשה אגב טיפולו בעניין מסוים במסגרת תפקידו כמייצג המדינה בערכאות, והמעשה הוא בניגוד לחוק או בלא סמכות חוקית, רשאי הנציב להעביר את המידע בעניין ליועץ המשפטי לממשלה.
(ד) ..(ה) ... (לא רלוונטיים לענייננו)
הסמכות של הנציב לטפל בתלונות מוגבלת אם כן ל:
1. לנפגע
במישרין בלבד.
2. עקב פעולה במסגרת התפקיד של
ייצוג המדינה בערכאות.
3. את התלונה
תחת אותן המגבלות לעיל יכול להחליף מכתב מאת שר או היועמ"ש לממשלה.
רוזן לאור החוק
בואו נבחן את הנושאים ה"ציבוריים" בהם עסק רוזן בחודשים האחרונים מנדלבליט-ניצן. ליאת בן-ארי - היתרי בניה, וכעת מנדלבליט - בחירת פרקליט מדינה. לדעתי בכל המקרים המתלוננים לא היו נפגעים
ישירים, ובכל המקרים אין מדובר בפעולות במסגרת התפקיד של
ייצוג המדינה בערכאות. ואם אהרן ברק התעלם ממסורת מרוסנת של זכות עמידה מוגבלת, הרי שבמקרה של רוזן החוק הוא מאוד ברור.
יתרה מכך, בנושא הראשון שעסק רוזן בעניין מנדלבליט, הוא גילה באורח נאות ביותר כי הוא נמצא בניגוד עניינים מול מנדלבליט, בשל קשרי עבודה שלהם בפרקליטות הצבאית, ונימק את טיפולו בפרשה כמקרה מיוחד המאפשר לו לפעול תחת ניגוד עניינים והנה הוא שוב מטפל בעניין אפשרות השתתפות מנדלבליט בוועדת האיתור לפרקליט המדינה.
בג"ץ מהיר יעיל וזריז
ומה הכי מצחיק/עצוב? המתלוננים בפרשיות אלה הם אנשים המזוהים עם הליכוד/ראש הממשלה אשר לטעמי אין להם זכות עמידה, ולכן תלונותיהם היו צריכות להידחות עוד לפני הסף, נדונות, והתוצאות, לדידם של המתלוננים, מפח נפש.
רוזן הפך לבג"ץ קטן, מטפל בכל נושא, ומשרת לטעמי נאמנה את המשרד שמפרנס אותו - משרד המשפטים. בג"ץ מהיר, בג"ץ זריז, בג"ץ פי עשרה יעיל יותר מבג"ץ. ואתם מתלונני הליכוד, חישבו פעם נוספת לפני שאתם מתלוננים וזאת מהסיבות הבאות:
1. חובת המתלוננים להקפיד על הוראות החוק.
2. תלונות שמוגשת לרוזן בנושאים הקשורים למשרד המשפטים, נופלות בפועל על שכפ"צ גבר גבר, אשר לא נותן להדי הפיצוץ לחדור פנימה. ההערכה הציבורית לה זוכה רוזן הופכת את החלטותיו לתורה מסיני, והחלטות אשר לדעתי אינן תקינות, ומשתרשות עמוק במוסדות השלטון בישראל.
