"אני אוהב אנשים יותר מאשר עקרונות ואני אוהב אנשים ללא עקרונות יותר מכל דבר בעולם". כך אמר ארנסט המינגווי והתאבד.
בבל עיר אוטופית המשגשגת - התאספו בה כל הוגי הדעות הנאורים של העולם וביקשו לסלול דרך חדשה, נאורה, אוניברסלית. ביקשו לתת כיוון מודרני, משכיל ואקדמי לתנועת המטוטלת האנושית על פני האדמה. מדובר בהוגים עוצמתיים וכריזמטיים מסוגו של הענק הדגול עוג מלך כל העוגים למיניהם. מה היה הרעיון המרכזי? רק לפני כמה שנים הסתיים אירוע מבול מכונן שכמעט השמיד את המין האנושי והטיל צל כבד על מהותה, משמעותה ויעודה של האנושות. איך יוצאים מזה? נלחמים. מקימים מגדל גבוה שראשו בשמים. כלומר, אם המבול יבעבע שוב - נטפס למעלה, מעל קו המים, עד לתחום השמים, מושבו של האל. מה, הוא באמת ירטיב את קצה סוליית נעליו כדי להשמיד את האדם?
איך יודעים שזו הייתה כוונת האנושות? בתום המבול מברך האל את בני נוח ומצווה: 'פרו ורבו ומלאו את הארץ'... אלף: מלאו את הארץ - לא את השמים. ב: מלאו את הארץ, היא משתרעת לכל עבר. אל תבנו עיר אחת ומגדל אחד. בקיצור, חבר'ה - תואילו להתפזר. בתוך מגדל צר ומים לחץ בעיר לא תוכלו לפרות ולרבות. מגדל (מגה-דל) זה מקום שקורא לצמצום וכיווץ כל המערכות (להוציא שכ"ד מאמיר), מומלץ למשפחות חד-הוריות והומו-לסביות, לתאים חד-משפחתיים וכדומה. מגדל הוא מבנה של תאי-שובך ומלונות, שנאמר בישעיהו: "נֹ֣ועַ תָּנ֤וּעַ אֶרֶץ כַּשִּׁכֹּ֔ור וְהִֽתְנֹודְדָ֖ה כַּמְּלוּנָ֑ה וְכָבַ֤ד עָלֶיהָ פִּשְׁעָהּ וְנָפְלָ֖ה וְלֹא-תֹסִ֥יף קֽוּם". להבנתי, דובר בציווי חד-משמעי לפיזור האנושות על מרכיביה החומריים והרוחניים בעולם. זו משמעות הרב-גוניות. לא שפה אחת, בבקשה, אתם לא כנופיה אוטופית מטריפה (בולשביקית) בעולם של ערפדי פראבדה.
הרצון למרוד הוטבע ברוחו של האדם מראשיתו. רצון זה נבט ובא לידי ביטוי באכילת פרי עץ הדעת 'טוב ורע'. זו, לעניות דעתי, הסיבה שהיה צורך לקבע ב'אות-ברית' את הקשר החדש בין האל לבני נוח. משמעותו הייתה נדר אלוהי מול אנושות שנויה במחלוקת, צינית ומפקפקת בנוסח: ...'ולא יהיה עוד מבול לשחת הארץ'. אבל האנושות גלגלה עיניים כי היא מבינה מצוין בפוליטיקה ויש לה רקע במחקר אקדמי בנושאים כמו פייק-ניוז. המחשבה שהאל נפחד ולכן בלל את שפתם היא, בסופו של דבר, מחשבה אנושית. המורד הראשי, גדול הנאורים מאז ומתמיד, היה נמרוד. שם מקרי? ההוגים העתיקים הקימו לעצמם מערכות 'דתיות' (דת-חוק), יצרו ושיווקו אלילי שמש ואור נרצעים מעץ ואבן העושים את רצון האדם, השליט, המלך. גם בולשביזם היה דת (חילונית), אדון לנין.
בעקבות נמרוד צעדו שועי-עולם ומטיפים כמו סן-סימון, קארל מרקס, פרידריך אנגלס, תומס מור, פרידריך הגל, הובס, וולטייר, ג'ון לוק, הרברט מרכוזה ורבים וטובים אחרים. האנושות מתקדמת, הופכת אט-אט לנאורה למדי ואח"כ להרבה יותר אוניברסלית, גלובלית. תראו מי בין אנשי המעשה שאותם הניבה, הפרתה והזינה המחשבה הפילוסופית המודרנית: רובספייר, נפוליאון, לנין, טרוצקי, סטלין, היטלר, מוסוליני, מאו, צ'אושסקו, פאפא-דוק, קסטרו, נאצר, ערפאת, אסד, צ'אווס ומדורו. סליחה אם השמטתי מי מהם. התרבות החברתית והפוליטית של העולם החילוני מקשרת את הנאורות והקדמה לשמאל האוטופי, הנבואי, המוסרי והערכי. המנהיגים ברשימה הם כולם מנהיגי שמאל. זה המקום לציין שפשיזם ונציונל-סוציאליזם מקורם בשמאל.
שלא תהיה טעות בהבנה. מדובר באידיאולוגיה מרשימה של נאורות ופתיחות החותרת בעקשנות פוליטית למימוש אוטופיה בעלת משמעות קרדינאלית המכונה בשפת יום-יום שחוקה: 'זכויות-האדם באשר הוא'. הוגיה ומקדמיה תולים את מקורותיה בתנ"ך היהודי ובנביאי האמת שלנו. כדי לממש זכויות-אדם, חרות, חופש ושוויון (סוציאליזם) רצחו הנמרודים הנקובים לעיל הרבה מאה מיליון ויותר יצורי אנוש, וכמעט הרסו עולם ומלואו ('עולם ישן נחריבה'). משמעות הקסם האנושי המזוויע הזה הובלעה בחזון 'מגדל בבל' שהטיף לניצחונם העתידי של אנשי האדמה עם הלבנים (האנושות) על שוכני השמים (מלאכי שרת). האנושות שהפכה בעליל לדת חילונית אלילית רתמה לאחרונה גם את המדע הנבוך לכרכרתה הדוהרת לעבר האופק הנאור.
מחפשים משמעות
סנגורי האוטופיה, סוכני האידיאליזם הטהור, המוסרי והערכי, מרבית האידיוטים השימושים בחסותו, טוענים בהתרסה כי חזונם מושפע, אפילו נובע, מחזון נביאי התנ"ך. זו שטות הזויה. כשאתה מקדש ומרומם את האדם, האגו שלו ורצונו מעל האל, קובע כי האל משרת את גחמות האדם הנשגב - ברור מי אדון ומי משרת. סליחה, זה לא חזון הנביאים שלנו - זה חזון הנבראים. סיסמת נביאי החילוניות נוקבת ברשעותה: 'המטרה מקדשת את האמצעים'. יותר מפחיד מזה טרם נאמר...
אין בכוונתי להתווכח עם הנאורים והטהורים שבתוכנו. רדיפה אחרי אידיאלים אוטופיים היא מסעירה ומתגמלת ברמת הפרט. יש הוזים שנוסעים להודו לעשן פטריות על הר גבוה. נגיעה במאזני-צדק היא משאת נפשו של כל אדם נאור המחפש משמעות. הכוונות שלהם טהורות ורצונם לשפר את מעמדו של האדם באשר הוא, להעניק לו חרות עם מלוא הזכויות, לתרגם כל תנועה סיבובית של הכדור הנפלא שלנו לשוויון וצדק אבסולוטיים - מעוררים בי גם כבוד והשתאות. גם אני הייתי רוצה ללכת לישון כל ערב עם תחושה שנלחמתי בנחישות, כמו כל אחד מכם, למען האמת המוחלטת, האינסופית. אבל אני יהודי למוד סבל, חשדן במהותי, ולכן אני סוקר וסופר בשנתי, כמו כבשים, את מנהיגי העולם הדגולים הנ"ל שמקור מחצבתכם נובע מעיינותיכם, רעיונותיכם ומאווייכם.
אתם צור מחצבתם וייעודם - ולהפך. התוצאה בכל מקום וזמן, גבירותי ורבותי בשמאל, היא זוועה. במבחן התוצאה מנהיגים אלה מעולם לא היו ראויים לחיים. אבל הם חיו ונשמו בשל אותה 'אות-ברית' אנכרוניסטית שביטלה אופציה של מבול על-טבעי. הם כולם צמחו על גלי התלהבות שהשמאל הליברלי, הרדיקלי, הסוציאליסטי, הנאור הטיב לשלהב ולטפח. ההיסטוריה קובעת חד-משמעית: מה שבניתם באהבה, בנחישות ומסירות בעבר הוא גם מה שתבנו בעתיד הנראה לעין - מגדל בבל. בתו וציפור נפשו של אדמו"ר השמאל זצ"ל עמוס עוז מצייצת: לא, אהה?
זה מזכיר אנקדוטה של צ'רצ'יל שהיה סונט ללא הרף ביריביו בלייבור: ראיתי הבוקר, הוא סיפר בפרלמנט, את מכוניתו של ראש הממשלה אטלי עוצרת לפני הבית ו'אף-אחד' פותח את הדלת, יוצא מתוכה. באנגלית זה נשמע מצחיק ומדויק יותר: AND NO-BODY CAME OUT... האגדה מספרת: כשגורשו אדם וחווה מגן-עדן ישבה ציפור על עץ לפני שער הכרובים והחרב המתהפכת וצייצה לעברם, 'בעולמכם כל המחשבות טובות וכל המעשים רעים'. מיד מתפוגג השער, פורחים המלאכים והחרב מתהפכת. נעלמה הדרך חזרה. משעה שעזבו את תחומי גן עדן התהפכו אדם וחווה, בלהט החרב, ל'אף-אחד'. רק לאחר מכן החלו מעשי הרצח להשתולל בשם הערכים הנאורים של התרבות.
