X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  תחקירים
מלחמות - בני תרבות וברברים ומה שביניהם (כ"א)

ברית סטלין-היטלר

ברית המועצות סייעה לגרמניה להתאושש ולהקים צבא יעיל אחרי מלחמת העולם הראשונה; אסטרטגיית האדמה החרוכה; טבח האליטות בברית המועצות חתרנות אידיאולוגית; ב-1941 סטלין התכוון להיכנע להיטלר בניית צבא דינוזאורי בברית המועצות הבריחה מאפגניסטן סטלין לשמאלנים היה 'שמש העמים'
▪  ▪  ▪
יוסף סטלין

סטלין טיפח את היטלר

מהפכת לנין ב-1917 הוציאה את רוסיה מכלל המדינות התרבותיות בתחום הפעלת הכוח בפנים ומחוצה לה, לשבעים שנה לפחות. ברית המועצות איימה על סֵדר-העולם האנגלו-אמריקני גם בעזרה שהושיטה לגרמניה כדי להתאושש אחרי מפלתה במלחמת העולם הראשונה ובניגוד לאמנת ורסאי,1 ובברית שכרתה איתה על סף מלחמת העולם השנייה, וגם במלחמה הקרה שניהלה נגד המערב האנגלו-אמריקני אחרי מלחמת העולם השנייה ושכּללה חתרנות וכמה מלחמות אזוריות. האיום הסובייטי על האנגלו-אמריקנים סייע לגרמניה המערבית להתאושש מהר ממפלת גרמניה הנאצית במלחמת העולם השנייה ולהיות נדבך חשוב בגוש המערבי. לעומת זאת הברבריות הסובייטית רוששה את גרמניה המזרחית ואת שאר גרורותיה. גן העדן המרכּסיסטי היה לגיהינום.

השמדה עצמית

פיוטר הגדול2 היה הראשון בתקופה המודרנית שקבע את עקרון ההשמדה העצמית – האדמה החרוכה,3 במלחמתו נגד שבדיה. במאה ה־19 יישמו4 הרוסים את האסטרטגיה הזאת במלחמתם נגד נפוליאון. ב-1919 פקד לנין ליישם אותה "כדי שהאויב לא ינצל דבר במאבקו נגד מדינת הסובייטים". אחרי הצלחת המהפכה באו הטיהורים: האליטות נטבחו ומנהיגים טבעיים נרצחו כדי שלא יסכנו את שרידותם של הדיקטטורים של הפרולטריון. הטיהורים דלדלו את השכבה, המצומצמת בלאו הכי, של האינטליגנציה הרוסית שׁשׂרדה בברית המועצות. בין השׂורדים היו יהודים רבים שלא השתייכו לאליטה הקודמת והם תפסו מקום נכבד באליטה הסובייטית, מה שהוכיח להיטלר עד כמה מסוכּנים היהודים.
במשך שבעים השנים שבין מהפכת לנין לקריסת ברית המועצות ניסו שליטי ברית המועצות לערער את סדר העולם האנגלו-אמריקני בחתרנות אידֵיאולוגית ובמעשי טרור. הם יזמו ועודדו סכסוכים בין המדינות שלא היו כפופות לברית המועצות והסיתו את מדינות העולם השלישי נגד מדינות התרבות. ב-1934, כשנראו באופק ענני מלחמת העולם השנייה, אמר שליט ברית המועצות, יוסיף סטאלין, לעיתונאים: "מה יצא מהמלחמה האחרונה?5 האימפריאליסטים לא השמידו את גרמניה אבל זרעו בה שנאה למנצחים והכשירו קרקע פורייה לנקמה6 ... הם השיגו את חורבן הקפיטליזם ברוסיה".7
במארס 1939, אמר סטאלין: "עלינו להיזהר לא להיגרר לסכסוך מחרחרי המלחמה, המניחים לאחרים להוציא למענם את הערמונים מן האש". ב־24 באוגוסט, יום אחרי חתימת הסכם מולוטוב-ריבנטרופּ, שהוא למעשה הסכם בין סטאלין להיטלר, כתב מי שכתב בעיתון של המפלגה הקומוניסטית הרוסית "פראבדה":8 "המלחמה האימפריאליסטית הראשונה גרמה חורבן, סבל ורעב לבני-אדם. רק מהפכה עשויה לשים קץ למלחמה ולהתמוטטות כלכלית. כמעט אין ספק שהמלחמה השנייה תביא מהפכה בכמה מדינות באירופה ובאסיה והממשלות של בעלי ההון והקרקעות תיפולנה במדינות האלה" סביר להניח שסטאלין כתב או הכתיב את הפסקה הזאת שחשׂפה את כוונותיו.

סטלין התכוון להיכנע להיטלר

אחד מגורמי עליית הנאציזם לשלטון בגרמניה ב־1933 הייתה ההשפעה הרבה שהייתה למרכּסיזם בארץ זו ופחד של רוב הגרמנים מפני הבולשביזם הסובייטי. זה לא הפריע להיטלר ולסטלין לחתום על הסכם ידידות שאִפשר לגרמניה לפתוח במלחמה. סטלין חתם על ההסכם גם מפני שהצבא הסובייטי היה אז חלש מאוד אחרי הטיהורים של שנות השלושים; מפני שבסעיף הסודי של ההסכם גרמניה וברה"מ חלקו ביניהן את פולין, ומפני שסטלין סבר שמלחמה בין בריטניה לגרמניה מקדמת את האסטרטגיה המהפכנית והחתרנית שלו. הוא לא הבין שהגרמנים שונאי הקומוניזם והשואפים לניצחון יַפנו אליו את חוד החנית שלהם במוקדם או במאוחר.
ההיסטוריון הצבאי הרוסי לוטננט גנרל ניקולאי פלאנקו כתב שבאוקטובר 1941, כשחנה הצבא הגרמני במרחק שישים קילומטרים ממוסקבה, התכוון סטאלין לחתום על הסכם כניעה והורה לראש המשטרה החשאית, לַבְֿרֶנְטי בֵּרִיַה, לשלוח את הצעתו להיטלר. פלאנקו הסתמך על זכרונות שצונזרו ולא פורסמו של המרשל ז'וּקוֹב.9 נראה שהיטלר דחה את ההצעה מפני שרצה להשיג ניצחון בשדה הקרב ולהשמיד את צבא ברית המועצות. בעד תככנות זו של סטלין שילם העם הרוסי בעשרים מיליון הרוגים.

לאמונה יש מומנטום שרידות

אחרי מלחמת העולם השנייה לא היה לברית המועצות סיכוי להפיק לקחים כי רוב ליקוייה היו באחריות סטאלין. הקולונל הסובייטי י.ס. באז ב־1947: "אין היבט באמנות המלחמה שלא פותח פיתוח נוסף הודות לחבר סטאלין". דברי חנופה אלה מצביעים על תרבות של אי-חשיפת ליקויים והעדר הפקת לקחים. שליט ברית המועצות ויורשיו שהאמינו כי ברית המועצות כמעט הושמדה במלחמה מפני שצבאהּ היה חלש ומפני שלא היו לה גבולות ביטחון, השקיעו משאבים עצומים בבניית צבא דינוזאורי שלא ניתן לשליטה ולפיקוד יעיל, למרות שכך נהג נפוליאון מאה וארבעים שנה לפני כן כשפלש לרוסיה וזה מה שהציל את הרוסים. מסתבר שהלקח הזה היה מחוץ לתודעתו של סטאלין.
הסובייטים הקיפו את מדינתם הענקית ברצועת ביטחון של מדינות גרורות. מקבלי ההחלטות הסובייטיים המשיכו באסטרטגיה של חתרנות בחוץ לארץ. המערב הקים ברית צבאית, נאט"ו, להגנתו וכך פרצה המלחמה הקרה בין הגושים, היא מלחמת העולם הרביעית10. לברית המועצות לא היה סיכוי לנצח במלחמה הקרה בגלל חוסר היעילות שאִפיין אותה בכל התחומים. שליטיה למדו זאת על בשרם במלחמתם באפגניסטן, שנמשכה עשר שנים בין 1979 ל-1989, והייתה אחת הסיבות לקריסת האימפריה. הצבא האדום ברח מאפגניסטן בבושת פנים, כמו שצה"ל ברח מלבנון אחרי אחת-עשרה שנים.
כדי להתגונן מפני האִיום האנגלו-אמריקני פיתחו הסובייטים כוח גרעיני אדיר בעזרת מדענים גרמניים שבויים וריגול טכנולוגי שפעל ביעילות במערב ובעיקר בארה"ב. בשנים ההן האמינו שמאלנים רבים בכל העולם וגם בישראל בסטאלין כ'שמש העמים' ובברית המועצות כמולדת שניה. כמה מהשמאלנים האלה הנהיגו את מפלגותיהם ועמיהם עשרות שנים והלכו לעולמם מבלי שהתפכחו. לאמונה הדתית והאידיאולוגית יש מומנטום שרידות חזק מאוד.
_______________
בשבוע הבא: פיתוח נשק גרעיני וגניבת טכנולוגיות על-ידי הברברים; תכנונים למלחמת עולם גרעינית; מלחמת הכוכבים; סינדיקט טרור בין־לאומי; הִדרדרות מערכת הביטחון הסובייטית; תופעת המקארתיזם; הנזק ההיסטורי של המרכּסיזם.

הערות

1. חוזה ורסאי או אמנת ורסאי הוא הסכם שלום בין גרמניה למדינות ההסכמה, והוא גם החוזה הראשון שנחתם במסגרת ועידת השלום בפריז לאחר מלחמת העולם הראשונה, ב־28 ביוני 1919. ההסכם הופר זמן קצר לאחר שנכנס לתוקף, על-ידי רפובליקת ויימאר (הוא השם שנתנו היסטוריונים לתקופה שלטונית בתולדות גרמניה, בתקופתה נקראה "הרייך הגרמני", (שהחלה ב־9 בנובמבר 1918, עם תבוסתה של גרמניה במלחמת העולם הראשונה, עת הכריז פיליפ שיידמן, המדינאי הסוציאל-דמוקרט, על הקמת רפובליקה גרמנית סוציאליסטית, וראש המפלגה הסוציאליסטית פרידריך אֶבֶּרט התמנה לנשיא הראשון. הרפובליקה הגיעה לקִצהּ ב־30 בינואר 1933, עת עלה אדולף היטלר לשלטון. חוזה ורסאי נחתם באולם המראות שבארמון ורסאי, של מלכי צרפת, האולם שבו הוכרז ב־1871 על איחוד גרמניה. (ויקיפדיה)
2. היה שליט רוסיה החל מ־7 במאי 1682 ועד מותו. ראשית שלטונו הייתה במשותף עם אחיו החלש איוואן החמישי, עד מות האח בשנת 1696. משנה זו היה שליט יחיד עד שנת 1724, בה החל לחלוק את השלטון עם אשתו יקטרינה הראשונה. תקופת שלטונו של פיוטר עמדה בסימן התפשטותה הטריטוריאלית של רוסיה לכיוון מערב והפיכתה למעצמה אירופית מהדרג הראשון. כיום הוא נחשב לאבי רוסיה המודרנית. (ויקיפדיה)
3. "אדמה חרוכה" היא טקטיקה צבאית של נסיגה תוך הרס כל דבר העשוי להיות שימושי לאויב. השם מתייחס לנוהַג לשרוף יבולים כדי למנוע מהאויב משאבי מזון. בעת העתיקה נהגו בטקטיקה זאת הגאלים במלחמתם נגד הרומאים בפיקוד יוליוס קיסר.
4. "קול קורא" מ־21 בפברואר 1918.
5. מלחמת העולם הראשונה.
6. בעזרת ברית המועצות שנידבה בשנות העשרים מתקנים לשיקום הצבא הגרמני.
7. קפיטליזם שכמעט לא היה ברוסיה. נודארי סימונה, יועץ לוועד המרכזי במוסקבה, תיאר ביוני 1991 את רוסיה ב־1917 כמדינה שרגלהּ האחת תקועה בפיאודליזם וברגל השנייה מנסה לעבור לשלב המונופוליסטי של הקפיטליזם. איזבלה גינור, "הכול תלוי במנהיגים", 'הארץ', 14 ביוני 1991.
8. ברוסית: "אמת".
9. "חדשות מוסקבה", מאי 1991. גאורגי קונסטנטינוביץ' ז'וּקוֹב היה מצביא ופוליטיקאי סובייטי. בשנת 1943 עוטר בדרגה הבכירה של מרשל ברית המועצות, ונודע בשם "המרשל ז'וקוב ."ראש המטה הכללי של הצבא הסובייטי מפברואר 1941 עד 29ביולי 1941; שר ההגנה של ברית המועצות בין השנים 1957–1956.
10. קדמו לה מלחמות נפוליאון ושתי מלחמות העולם במאה העשרים.

תאריך:  01/01/2021   |   עודכן:  01/01/2021
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
פורומים News1  /  תגובות
כללי חדשות רשימות נושאים אישים פירמות מוסדות
אקטואליה מדיני/פוליטי בריאות כלכלה משפט
סדום ועמורה עיתונות
ברית סטלין-היטלר
תגובות  [ 5 ] מוצגות  [ 5 ]  כתוב תגובה 
1
תיקון קטן
סניל  |  1/01/21 12:49
2
ברברוסה השמידה את הקומינאטרן
יואב שקורא הרבה  |  1/01/21 15:56
 
- כיצד ארה"ב תמכה בהיטלר עד 1943
צבי מסיני  |  3/01/21 15:49
3
כמה הערות לוידאו
מ.  |  1/01/21 19:49
4
לא ברית אלא הסכם אי התקפה
צבי מסיני  |  3/01/21 15:56
 
תגובות בפייסבוק
 
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איילת פישביין
הקיבוץ גבה מיליונים מתושבי שכונת ההרחבה שהקים, כדי לממן בניית תשתיות    חלק מהתשתיות נבנו עם פגמים חמורים, מסכני חיים וחלקן לא נבנו כלל    הקיבוץ טוען שאת כל הכסף שגבה עבור התשתיות העביר למועצה האזורית מטה אשר, אך המועצה האזורית מכחישה    למרות שמשרד השיכון יודע כבר מספר שנים על הפגמים החמורים בתשתיות שבנה הקיבוץ, אישר לקיבוץ שכונת הרחבה חדשה
אורי מילשטיין
חזון המהפכה הקומוניסטית: פועלי כל העולם התאחדו - אבל יסוד של הפוסט-לאומיות במערב היום; מדוע אין לישראל צבא מקצועי; גן העדן הקומוניסטי; החזון של לנין: מרד עולמי מזויין עקוב מדם ונואש, השמדה ללא רחם; האש הבוערת של המרכּסיזם; אסטרטגיה חתרנית; לנין ניצל את מרד בשר התותחים ברוסיה
אורי מילשטיין
המדע המודרני גרם להתפוצצות אוכלוסין; היווצרות מעמד הפרולטריון העירוני שאיים על המערכת הפוליטית וזיעזע את החברה והמדינה הלאומיוֹת תעשייתיוֹת; לפרולטריון אין מנהיגים אוטנטיים ואת החלל מילאו האינטלקטואלים; העוצמה הפוליטית של הפרולטרים; רטוריקה הומניסטית של האינטלקטואלים; התפתחות הפוסט-לאומיוּת במערב; האינטלקטואלים כשִכבה פרזיטית; קרל מרכּס ופרידריך אֶנגֶלס - מייסדים אלילים של השמאל
אורי מילשטיין
חשיבותו של שרנהורסט; קרב ווטרלו; מותו של שרנהורסט; גרמניה בשתי מלחמות העולם; צ'רצ'יל לעומת היטלר; הֶשֵׂגו הגדול של צ'רצ'יל; "ניצחון אמריקני" במלחמת וייטנאם; מדוע התפלגה גרמניה אחרי מלחמת העולם השנייה? הסתפחות הגרמנים לציביליזציה האנגלו-אמריקנית; לקחי הגרמנים, האמריקנים, הישראלים והרוסים ממלחמותיהם
אורי מילשטיין
מותו של פרידריך הגדול    צבא לאומי צרפתי    התבוסה הפרוסית בקרב יֶנָה; נפוליאון לא הפיק לקחים והובס    גרהרד פון שרנהורסט והמהפכה האינטלקטואלית בצבא הפרוסי שהוא היה הבסיס לצבא הנאצי במלחמת העולם השנייה    צה"ל הוא צבא אנטי-אינטלקטואלי שאינו חושף ליקויים ואינו מפיק לקחים, ולוחם בחומרה נגד מי שמנסה לעשות זאת
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il