כץ המחושב
שר האוצר, ישראל כ"ץ, מכלכל צעדיו הפוליטיים בתבונה. גם הוא, כמו גדעון סער ואחרים, לוטש עיניו לראשות הממשלה. אבל יודע, כדברי החכם מכל אדם, שכל דבר בעיתו. הוא מגלה נאמנות לביבי, שתמיד משתלמת מאוד, ובבוא העת אחרי שביבי ירד מהבמה הפוליטית, אם ביוזמתו ואם בעל כורחו כמתחייב מתוצאות הבחירות, הוא יתמודד על הירושה הנחשקת במפלגת הליכוד.
בחושיו הפוליטיים המחודדים כץ יודע שלא עוזבים מטאטא ישן וטוב לטובת מטאטא חדש ובלתי מנוסה. לכן הוא מעדיף להישאר במפלגת הליכוד הוותיקה והמבוססת על פני התנסות בהרפתקאות פוליטיות חדשות שבדרך כלל נדונו לכישלון במיוחד בקמפיינים נגטיביים כשהמפלגות חסרות חוט שידרה אידיאולוגי. והסיסמה המככבת היא 'רק לא ביבי. תשאלו את ציפי לבני.
מתכון לכישלון
מה המשותף למפלגות 'תקווה חדשה' של גדעון סער, הישראלים של רון חולדאי ומפלגתו של עפר שלח? נכון כולן מפלגות חדשות השייכות למחנה 'רק לא ביבי המתבססות על סיסמה זו.
אבל איך זה שפוליטיקאים ממולחים ומוכשרים כמו סער וחולדאי, כמו גם שלח, עוד לא למדתם את הלקח שהסיסמה 'רק לא ביבי', היא מתכון בטוח לכישלון זאת לא רק בשל חוסר אידיאולוגיה, אלא לא פחות משום שהיא יוצרת אנטגוניזם מובהק במיוחד בקרב אוהדי ביבי.
