מה שקרה בגבעת הקפיטול בראה"ב הוא אות קין - לא לחברה האמריקנית, אלא ספציפית לדונלד טראמפ ולתומכיו הרדיקליים, אשר יחד חיללו את קודש הקודשים של הדמוקרטיה האמריקנית. העולם נשאר עם פה פעור לנוכח המראות הקשים, והזיכרון הקולקטיבי הזה ייצרב לדראון עולם בתור מורשתו המוכתמת של הנשיא היוצא. יש כאלו שיטענו, ואף בצדק, שהאירוע בקפיטול היה הפתעה גמורה, אך אין ספק שהכתובת הייתה על הקיר:
ארבע שנים של כאוס, שנאה, הסתה, פילוג ושיסוי שחולל טראמפ, אשר פעל ללא לאות למען קיטוב החברה האמריקנית, בנוסף להתנהגותו המחפירה מאז שהפסיד בבחירות, שכן הוא הסית שוב ושוב וטען בפני תומכיו כי זייפו את הבחירות וגנבו את קולותיהם, התנקזו ליום אחד, בו הוא שיסה המון זועם על-מנת שיפרצו לקפיטול - הבניין אשר מגלם בתוכו את יסודות הדמוקרטיה של ארה"ב - וימנעו את אישרור ניצחונו של ג'ו ביידן; יום בו הורעדו אמות הסיפים יחד עם עמודי התווך של הדמוקרטיה האמריקנית; יום בו אותו המון זועם - עדר שפוט של נשיא מטורף - השחית את מעוז הדמוקרטיה של מדינתו וביצע ניסיון הפיכה.
הפחדנים מהמפלגה הרפובליקאית אשר לא התנערו ולא גינו את טראמפ ואת מצביעיו הקיצוניים נושאים אות קלון. כמובן שהם ירצו לקבל בעתיד את תמיכתו של הנשיא היוצא וכמובן שירצו לחזר אחר קולותיהם של מצביעיו, אך יש גבול. מצד שני, הגבול כבר נחצה ממזמן - איך אפשר לצפות למשהו מאלו שלא גינו את טראמפ אחרי שאמר, לאחר האירוע בשרלוטסוויל, כי היו אנשים טובים בצד של המפגינים הניאו נאצים וכי גם המפגינים מן הצד השני נושאים באשמה למה שקרה שם; איך אפשר לחשוב כי יש קו אדום לאלו אשר לא התנערו מטענותיו של טראמפ בנוגע לזיוף הבחירות; איך אפשר לחשוב שנשארה איזושהי טיפה של הגינות אצל מי שלא השמיעו את קולם לאחר שהתברר שמנהיג מפלגתם דרש ולחץ לזייף את תוצאות הבחירות בג'ורג'יה.
זעקותיו של טראמפ בנוגע לגניבת הבחירות היוו את הסנונית הראשונה לניסיונותיו לזייף אותן ולהביא לביטול תוצאותיהן: לאחר שלא הצליח לשנות את תוצאות הבחירות בבתי המשפט, ולאחר שלא עלה בידו לזייף את הבחירות בג'ורג'יה, ולאחר שמייק פנס סירב לדרישתו שיסכל את אישרור ניצחונו של ביידן - הוא פנה לאלימות ולניסיון הפיכה ובכך בגד במדינתו. הוא הרי כבר הכין את הקרקע למעשה זה על-ידי כך שפימפם למצביעיו, מאז שהוכרזו תוצאות הבחירות, כי גנבו את הקולות שלהם, ועודד את זעמם כך שיהיו מוכנים לעשות הכל ולפרוק כל עול.
אסור לקחת בקלות ראש את העובדה כי נשארו לטראמפ ימים ספורים עד שיסיים את תפקידו - אין לדעת למה הוא עוד מסוגל ויש להישאר ערים ודרוכים לכל תרחיש. יש לזכור כי ניסיון ההפיכה מעיד על שבר עמוק בתוככי החברה האמריקנית - שבר שטראמפ בנה וטיפח ואשר בגינו יכולים להתבצע ניסיונות הפיכה נוספים - אשר משקף בעיה חמורה: החברה האמריקנית טעונה; האירוע מייצג רעיון, ולכן אין להתייחס אליו כעל חד-פעמי. לפי דיווח של הניו-יורק טיימס, טראמפ מצטער על הסרטון בו הוא גינה את המתפרעים (לפני כן הוא שיבח אותם) והכריז כי יעביר את השלטון בצורה חלקה; לפי גורמים המעורים בנושא, הגינוי מלכתחילה הגיע רק בעקבות לחץ מצד יועציו הבכירים, שחלקם טענו כי הוא עשוי להיות מודח מתפקידו או לעמוד בפני אחריות פלילית. טוב עשו טוויטר ופייסבוק לאומה האמריקנית על שחסמו את חשבונותיו של הנשיא היוצא.
דמוקרטיה שברירית
טראמפ הודיע כי לא ישתתף בטקס ההשבעה של הנשיא הנבחר ביידן. אך הנוכחות שלו בטקס חשובה מאין כמוה; לא רק מבחינה טקסית, אלא גם מבחינה סמלית - השתתפותו יכולה לגרום לכך שמצביעיו יקבלו עליהם את מרותו של ביידן. כל אלו שצפו באופן בו טראמפ סירב לבצע את תהליך העברת הממשל בצורה מסודרת מאז ההפסד שלו בבחירות, והבינו כי עליהם לא לקבל את נשיאותו של ביידן בעקבות זאת, יוכלו, אם הנשיא היוצא כן ישתתף בהשבעה, לצפות במנהיגם מעביר את המושכות, ולקבל סופית את תוצאות הבחירות. ביידן זקוק לטראמפ על-מנת להתחיל את תהליך ריפוי החברה האמריקנית, אך בסופו של דבר יוכל לעשות זאת גם בלעדיו.
זה לא רק האגו של טראמפ שאינו מאפשר לו להגיע להשבעה של הנשיא הנבחר - הוא עושה זאת בכוונה על-מנת שתומכיו לא יקבלו את ביידן כנשיא ובמטרה שיחכו ליום בו הוא יחזור לגאול אותם בעוד כארבע שנים; הוא פשוט מבקש לשמר את מצביעיו. בדיוק בגלל מעללים שכאלו חשוב לבצע את הליך ההדחה נגד טראמפ, אשר קורם עור וגידים - הליך שניתן לבצע גם לאחר שיעזוב את הבית הלבן ושבכוחו למנוע ממנו מלהתמודד בבחירות הבאות.
ניסיון ההפיכה שהתרחש בגבעת הקפיטול מוכיח כי הדמוקרטיה יכולה להיות שברירית. הסכנה מרחפת גם על ישראל, שכן אזרחי המדינה עדים לניסיונותיו החוזרים ונשנים של בנימין נתניהו לשבור את אמון הציבור במערכות אכיפת החוק והמשפט, להסית נגד מערכות אלו, ואף לשבש את עבודתן ולשנות אותן באופן שאינו דמוקרטי; הוא הרי מבקש לשלוט בוועדה למינוי שופטים ולמנות בעצמו פרקליט מדינה ויועץ משפטי לממשלה, למרות, ובגלל, שיש לו אינטרס אישי בדבר, ולמרות שהוא מנוע מכך מבחינה משפטית.
אך שלל פעולותיו של רה"מ כנגד הדמוקרטיה הישראלית לא מסתיימות כאן. אביגדור ליברמן למשל העיד כי נתניהו הורה לדוד ביטן להצביע נגד אישור תוצאות הבחירות האחרונות, וכי בדומה לפנס ביטן סירב. בנוסף, לפני מספר חודשים שלמה קרעי ופוליטיקאים נוספים מהליכוד הגישו הצעת חוק אשר נועדה לשנות באופן דרמטי את הליך ההצבעה בישראל. לפי הצעת החוק, יקום גוף פוליטי אשר ינשל את כוחה של ועדת הבחירות המרכזית - הגוף הבלתי תלוי שאמור לפקח על ההליך הדמוקרטי ושאמון על אי-כניסתם של מוטיבים פוליטיים להליך - ויעביר חלק מסמכויותיה לידי הפוליטיקאים. בנוסף, הצעת החוק מבקשת להעניק לפוליטיקאים גישה בלתי מוגבלת לכל הליכי קליטת הקלפיות לקראת ספירת הקולות, וכן שליטה בהליכי מינוי מזכירי ועדות הקלפי, כך שחברי מפלגה יוכלו להתמנות למזכירי ועדות קלפי - התפקיד היחיד הניטרלי בקלפי - במקום עובדי מדינה.
קיימות הרבה נקודות השקה בין נתניהו לטראמפ. בדומה לנשיא היוצא, רה"מ מושך לקיצוניות ועוסק בקיטוב; הוא מטפח שסע בחברה הישראלית ודואג לקרוע אותה לגזרים. הוא לימד את תומכיו הקיצוניים לראות רק שחור ולבן: הם רואים בו משיח ולשיטתם כל מי שלא מסכים עימו הינו בוגד. השסע כה עמוק עד כי נראה שלא ניתן לאחות אותו; ההסתה של רה"מ לא יודעת מנוח, וכל פעם שנראה כי הוא עבר את כל הגבולות - הוא עובר גבול חדש. אין לדעת מה יעשה נתניהו ו/או מה יעשו תומכיו הקיצוניים ברגע שהוא יאבד את השלטון; אך נראה שהמגמה ברורה: נתניהו כבר עכשיו פועל על-מנת לחלל את הדמוקרטיה הישראלית.
