אילו היינו מעבירים את רחוב דיזינגוף אי אילו קילומטרים צפון-מערבה ומנחיתים אותו בליבה של ארץ המגף, היתה הכיכר הדהויה משמש הופכת לפיאצה תרבותית בעלת מזרקה אלגנטית, נטולת שטיקים אינפנטילים. כל עוד נותר הרחוב באורה של השמש התל אביבית, ניתן להתנחם בקפה "דאקס", שלכל הפחות יספק לנו קפה איטלקי איכותי באווירה איטלקית הולמת.
דאקס ממוקם בפינת גורדון ודיזינגוף, העמוסה לעייפה בבתי קפה מרשתות שונות. הבעתי בעבר את יחסי הסלחני לרשתות מזון, אבל יחד עם זאת, אם יש אלטרנטיבה לא רשתית ממש מעבר לרחוב, היא ברוב המקרים עדיפה.
על-מנת להבטיח את הצלחת החוויה, קבעתי עם שירי, רגע אחד לפני שהיא מתרחקת מכאן במטוס סילון לארצות הברית. ככה זה כשלחברות שלך יש יותר חותמות בדרכון משלי יש ניקובים בכרטיסיה של אגד. "דאקס" בולט בשטח וקשה להתעלם ממנו. על-רקע הרחוב הסואן ומעבר האוטובוסים, אי אפשר לפספס את בית הקפה הלבן והאלגנטי. חשבנו לשבת בחוץ וליהנות מריהוט הגן הלבן והמרפסת מוקפת האדניות, אבל הצצה קטנה פנימה משכה אותנו אל עבר הוויטרינה הנוצצת. התיישבנו בפינה שקטה בפנים וקיבלנו את התפריטים.
התפריט כולל מגוון רחב של פסטות טריות, כריכים בניחוח איטלקי מלחמים הנאפים במקום, המון סלטים שונים ומיוחדים שלא תמצאו בבתי קפה אחרים, קינוחים מפנקים ואפילו גלידה בטעמים לא מתחכמים, שמיוצרת במקום. כיאה לבית קפה ישראלי באווירה איטלקית, אפשר למצוא בתפריט מנות עם שמות שמתגלגלים על הלשון, לצד שמות ישראלים צבריים.
שירי בחרה ללכת בגישה השמרנית והזמינה ארוחת בוקר רוז'ה (39 שקל), אני התלבטתי קשות בין מספר סוגי סלטים ובסוף נפל הפור על סלט העונה לשם ולריה (44 שקל). עד שבחרנו ובזמן שהמתנו למנות שיגיעו, הספקנו להחליף מילים עם הצוות העובד במקום. מקפידים כאן על קשר עם הלקוח ומשתדלים למלא כל גחמה שלו. המלצרים ששרתו אותנו היו עם חיוך תמידי על הפנים ואין צורך להסביר עד כמה הדבר תורם לשהייה במקום.
ארוחת הבוקר כוללת ביצים, סלט ירקות טרי, גבינות, לחם, חמאה, סלט איקרה, ריבה, שתייה קרה וחמה ומגוון "טאפסים" איטלקיים. מרכיבי הארוחה מוגשים בכלים שונים והטאפסים, המוגשים בצלחות מלבניות, מילאו את השולחן בצבע: סלט תפוחי אדמה, פלפלים קלויים, סלט טאבולה, קישואים ביוגורט, וחצילים היו חלק מהתוספות. מי שאוהב יוכל ליהנות גם מסלט טונה או תוספת של סלמון. ללא ספק ארוחת בוקר מושקעת במחיר ממש משתלם.
סלט ולריה הוא סלט קר/חם ולכן מתאים במיוחד למי שרוצה ליהנות מסלטים וירקות טריים גם בימים יותר קרירים. הסלט כולל עלים ירוקים, גזר, מלפפון, גמבה אדומה, עגבניות שרי, תרד ופטריות יחד עם גבינת ריקוטה חמה. הסלט היה טעים, שונה ובדיוק במקום והרוטב שהוגש לצידו הפך אותו לטעים אף יותר.
בעודנו לוגמות עוד סיבוב של קפה, הצלחנו לשמוע עוד כמה פרטים מגיא, מנהל המקום. מתברר שהאווירה המשפחתית משקפת את מה שנעשה מאחורי הקלעים. קרן ומרקו, בעלי המקום, הם גם הבעלים של המלון הצמוד ועובדים יחד בשיתוף פעולה. אם תטעמו את העוגיות של סבתא, המוגשות במקום, תוכלו להפוך גם אתם לחלק מהפמיליה. בונוס שהביאו מהבית הוא מנות נטולות גלוטן, שמבחינתי מעניק צל"ש ייחודי ורציני למקום, המאפשר גם לסובלים מצליאק ליהנות מתפריט מגוון.
בדקנו גם את פשר השם, שלא ממש קשור לבית קפה איטלקי וקיבלנו תשובה באמת מקסימה: פתגם איטלקי אומר שאסור לגלות את כל הסודות בבת אחת ולכן אשאיר טעם לעוד. בינתיים צ'או צ'או.