המחוקקים שתמכו בטראמפ משלמים

147 חברי הקונגרס הרפובליקנים שתמכו לפני שבועיים בערעורים על נצחונו של ג'ו ביידן איבדו את התמיכה של חלק ניכר מן החברות הגדולות שתמכו בהם כספית – מעלה בדיקת וושינגטון פוסט (19.1.21). מבין 30 התורמות הגדולות ביותר, 20 השעו את התרומות לכל ה-147 או לחלקם; עשר הנוספות בודקות את מדיניותן או לא עושות דבר. ההסתערות של תומכי דונלד טראמפ על הקונגרס הובילה ללחצים על התורמים הגדולים שלא להמשיך לתמוך במי שמפיצים כזבים מסוכנים על טוהר הבחירות, ואף הובילה לחשיבה מחדש נרחבת יותר על התרומות הפוליטיות. מבחינה כספית, התרומות הללו לא משמעותיות: הן מוגבלות ל-5,000 דולר למועמד בכל מערכת בחירות. אבל הן מעניקות לחברות גישה למחוקקים, במיוחד אלו היושבים בוועדות הקונגרס החשובות להן. לצד זאת, על החברות להביא בחשבון את ההשפעה של התרומות על תדמיתן בעיני לקוחותיהן ועובדיהן. 30 התורמות הגדולות נתנו ל-147 המחוקקים 37 מיליון דולר בשנים 2020-2015. מתוך סכום זה, 26 מיליון דולר באו מהחברות שהשעו את התרומות. בין החברות שהשעו את התרומות לכל ה-147 מצויות AT&T (אשר תרמה למעלה 2.2 מיליון דולר), קומקסט (1.9 מיליון דולר), הוניוול (1.8 מיליון דולר), פרייס-ווטהראוס-קופרס (מיליון דולר), ג'נרל אלקטריק (מיליון דולר), ווריזון (800,000 דולר) ו-KPMG (800,000 דולר). על השעיה לחלק מהם דיווחו לוקהיד-מרטין (1.9 מיליון דולר), UPS (1.8 מיליון דולר), נורת'רופ-גורמן (1.8 מיליון דולר), בואינג (1.8 מיליון דולר), דלויט (1.5 מיליון דולר), ארנסט-יאנג (1.4 מיליון דולר), UBS (800,000 דולר) וג'נרל מוטורס (800,000 דולר). רבות מבין חברות אלו מוכרות במישרין מוצרים ושירותים ללקוחות, וכנראה הגיעו למסקנה שהמשך התרומות יזיק למוניטין שלהן. בין החברות שטרם החליטו או שאינן שוקלות לשנות את מדיניותן, מצויות בעיקר כאלו העובדות מול הממשל ומודאגות יותר מפגיעה ביחסיהן עם וושינגטון. הגדולה בהן היא קבוצת קוך (2.2 מיליון דולר); עוד ברשימה: הום דיפו (1.7 מיליון דולר), ג'נרל דיינמיקס (1.1 מיליון דולר); אקסון-מובייל (מיליון דולר) ופדקס (700,000 דולר). מומחים בתחום החברות ספקנים לגבי האפשרות שההודעות האחרונות של החברות מלמדות על שינוי משמעותי במדיניות התרומות שלהן. הללו מהוות רק חלק קטן מהכנסות המועמדים, ואינן מייצגות את כל הסיוע שהן יכולות להעניק למועמדים בדמות גישה לשותפים עסקיים שלהן והתרומות האישיות של מנהליהן. הפוסט מציין, כי אף אחת מהן לא מסרה האם יפסיקו לתרום לוועדות איסוף כספים היכולות להעביר אותן לאותם מחוקקים. כמו-כן, לא ברור האם גם המנהלים יפסיקו לתרום. פרופ' בריאן ריכטר מאוניברסיטת טקסס אומר כי ממילא החברות צפויות לתרום כעת פחות לרפובליקנים, כאשר גם הבית הלבן וגם שני בתי הקונגרס מצויים בשליטת הדמוקרטים. "זה לא ממש עולה לחברות, כי הן תמיד מאזנות מחדש בין המפלגות כאשר מתחלפת השליטה בבית הלבן ובקונגרס". לדבריו, החברות למעשה מקדמות בברכה את האפשרות לעשות סדר בתרומותיהן, והוא מופתע מכך שמספר החברות שהודיעו על השעיית התרומות אינו גדול יותר. "יש להן כעת הזדמנות לומר 'לא'; רבות מהן רצו מזמן לעשות זאת".