איך מחזירים את אמון הציבור במערכת המשפט

אם בשנת 1990 אמון הציבור במערכת השפיטה עמד על 89% כבר בשנת 1997 הוא עמד על 67%. ההנחה היא כי הגורם העיקרי לירידה באמון הציבור נבעה מזליגת המערכת השיפוטית לתוך השדה הפוליטי בעקבות "המהפכה החוקתית" של אהרן ברק ובעקבותיה הצפת מערכת השפיטה בשופטים מקורבים, בני משפחה, (נפוטיזם), קשרים על-רקע מיני, ופועל יוצא, בעלי איכויות ירודות התלויים והמשועבדים לתכתיבי מובילי המערכת (שופטים וסאלים). ההצפה הגדולה באה, בעיקר, מקרב עורכות הדין שגילו דרך לפרוץ לשיפוט מתפקיד "עוזרת משפטית", "רשמת", ללא כל ניסיון מקצועי בעריכת דין, ללא רזומה, וללא הישגים בתחום המשפט. כמו-כן, במהלך העשור האחרון מערכת בתי המשפט מנהלת מעקב אחר אזרחים שביקרו שופטים והם מצויים ב"רשימה שחורה" ותחת "כוכבית". כנגד שופטים המעורבים בפלילים ופעילות מנהלית אסורה קיים טיוח שיטתי המוסתר מהציבור. שופט הנו בעל התפוקה הנמוכה ביותר במגזר הציבורי למרות זאת השתכרותו היא פי 4 משכר הבכירים במגזר זה. בשנת 2010 אמון הציבור במערכת השפיטה ירד ל-61%, כיום האמון במערכת השפיטה המזוהה יחד עם הפרקליטות והתקשורת לא חוצה את רף 32%.

להלן המודל בראשי פרקים

ביטול המעקב נגד אזרחים ומחיקת "הרשימה השחורה". במהלך העשור האחרון מערכת בתי המשפט מנהלת מעקב אחר אזרחים שביקרו שופטים והם מצויים ב"רשימה שחורה" ותחת "כוכבית" וכל שופט מחויב לפגוע במי שמצוי ברשימה זו. במצב דברים זה, השופט נתון בדעה מוקדמת ומשוא פנים מובנה ומהותי ולא מתקיים הליך משפטי הוגן ומאוזן. ניתוק מוחלט מהסימביוזה עם הפרקליטות והתקשורת. משנת 1995 ועד עצם היום הזה קיימת סימביוזה מסוכנת והרסנית בין מערכת השפיטה, פרקליטות ותקשורת. בכל מדינה מתוקנת, אין אח ורע לסימביוזה בין מערכת משפטית פוליטית כמו בישראל שיש לה סימביוזה ישירה לכלי תקשורת פרטיים וציבוריים ומתערבת באופן בוטה וגס בהליך בחירת ראש הממשלה. זו החולה הגדולה ביותר שיש במשטר אבסולוטי שלא לדבר במשטר מעין "דמוטוקרטיה". חקיקת חוק יסוד: הפרדת רשויות. עד היום וביתר שאת מאז "המהפכה השיפוטית" של אהרן ברק טושטשו גבולות והאיזונים בין הרשויות ולמעשה עקרון הפרדת הרשויות לא קיים בפועל. משום זאת, מדינה החפצה במשטר דמוקרטי חייבת כי גבולות הסמכות של הרשויות יקבעו בצורה מפורשת בחוקה המתגבשת. יש לקבוע רשימה סגורה של מקרים ועניינים שיהיו בסמכות של כל רשות ובאיזה מקרים תהא רשאית רשות לפעול בגזרת סמכותה של הרשות האחרת. כמו-כן יקבע כי הרשות השופטת תהא מנועה מלהורות על ביטול או תיקון חוק מלבד מקרים קיצוניים שיפורטו ברשימה סגורה. כמו-כן יקבע כי הרשות השופטת תהא מנועה מלהורות על ביטול החלטת ממשלה מלבד מקרים קיצוניים שיפורטו ברשימה סגורה. תקופת צינון לצורך מינוי לשיפוט. לא ימונה לשיפוט מי שלא עברה תקופה של 10 שנים מסיום העסקתו בשירות המדינה. כיום, פקידי משפט בשירות המדינה שיש להם עניין לשיפוט מפעילים שיקול דעת שגוי במסגרת החלטות וחוו"ד שהם מגישים במסגרת עבודתם וזאת מפני חששם להתעמת עם מערכת השפיטה. הדחת שופט. ועדת חוקה חוק ומשפט תהא הגוף היחיד והבלעדי לדון בתלונה נגד שופט ורשאית לתת כל עונש לרבות הדחתו מכס השיפוט. בחירת נשיא בית המשפט העליון. ועדת חוקה חוק ומשפט תבחר את נשיא בית המשפט העליון בהתאם לכישוריו, גילו, והישגיו. תיקון לחוק יסוד: השפיטה לפיו יקבע כי זכות העמידה בבג"ץ יוענק למי שנפגע באופן ישיר מפעולה/החלטת הרשות המבצעת. כיום כל אדם, ארגון, מפלגה זכאים לעתור לבג"ץ בשם זכות העמידה המורחבת פרי הלכתו של ברק "הכל שפיט", גם אם אין לעותר עניין אישי בעתירה. יש להשיב את זכות העמידה למתכונתה לפני "ההפיכה השיפוטית" של ברק. רק בעל עניין אישי בעתירה זכאי לעתור. תיקון לחוק יסוד: השפיטה או במסגרת חוק בתי המשפט לפיו תעשה הפרדה בין בג"ץ לבית המשפט העליון. יקבע מנגנון בכל הקשור להרכב השופטים וחלוקה מחדש של הסמכויות בין בתי המשפט הללו. שופט בית המשפט הגבוה לצדק יעסוק אך ורק בעתירות כנגד הרשות והשלטון ובכלל זה יבואו עתירות כנגד החלטות שיפוטיות בהתאם לסמכויות המוקנות לו כיום בסעיף 15 (ג) (ד) לחוק יסוד: השפיטה.

תיקון לחוק יסוד: השפיטה וחוק בתי המשפט. יקבעו מבדקים ייעודיים לצורך כשירות לשיפוט שיבדקו על-ידי גוף מקצועי בלתי תלוי מחוץ למערכת בתי המשפט. אין שופט אחד בישראל המחזיק תעודת כשירות לשיפוט. כולם פסולים ולא ראויים. אלפי עורכי דין עם ניסיון מקצועי של עשרות שנים המתאימים לשיפוט נדחים בוועדות האיתור והבדיקה הראשוניות. פועל יוצא הוא שמערכת בתי המשפט קולטת עוזרות משפטיות, רשמות, מנתבות תיקים, ומועמדים בעלי קשרים אישיים ומשפחתיים לשופט מכהן או בדימוס, צעירים, ללא ניסיון מקצועי מוכח בליטיגציה. הפתרון הוא מבחנים ייעודיים להתאמה שיפוטית על-ידי גוף בודק מקצועי בלתי תלוי. מי שלא ימצא כשיר יודח. המבחנים מיועדים לכל השופטים המכהנים ולמועמדים כאחד. הגבלת שכר השופטים והפקידות המשפטית והתאמתו לשכר הבכירים בשירות הציבורי. שופט מתחיל בבית משפט שלום עשוי להגיע לשכר של כ-40,000 שקל, יותר מ-25% משכר בכיר במערך הציבורי. שופט בבית המשפט העליון עשוי להגיע לשכר של 90,000 שקל לחודש. אין כל תכלית והגיון לפיו שופט יזכה לשכר פי 4 מהשכר הנהוג במדינות מערביות לרבות ארצות הברית ובין השכר המשולם לבכירים במערך הציבורי. שופט או פקיד משפטי הוא בעל התפוקה הנמוכה ביותר במערך הציבורי. שופט עובד בשנה כ-150 ימים ביום מקוצר (6-8 שעות ביום) וזאת מבלי לקזז ימי חופשה, שבתון, מחלה והשתלמויות. קביעת רשימת עניינים ונושאים סגורה לדיון בבג"ץ. נדרשת רפורמה קשוחה בעניינים ונושאים שבית המשפט העליון, בג"ץ, רשאי לעסוק בהם. כיום, אין כל תנאים ומסגרת המגבילה את בג"ץ מלדון בכל עניין פרי עקרון "הכל שפיט". יש לקבוע רשימה סגורה של נושאים בחקיקה שבג"ץ ידון בהם. ביטול הקביעה לפיה שופט הוא בעל הכישורים הטובים ביותר לעמוד בראש גוף סטטוטורי בודק ומפקח. כיום בראש כל ועדת בדיקה וביקורת עומד שופט בדימוס. ראה: מועצת העיתונות, מבקר המדינה, יו"ר ועדת הבחירות, ועדות ממלכתיות וכיו"ב . הבעיה היא שאותם שופטים משמרים את כוחם הפוליטי ומנתבים את התודעה הציבורית לתוך האג'נדה שלהם . כולם בעלי נטיות שמאל, עם גישות גזעניות מנוכרות . ביטול מוסד הנתל"ש או שינוי תחולתו באופן שישרת את מטרת החוק המקורית קרי פיקוח בקרה ואכיפה. כיום הנתל"ש מוגבל לביקורת והמלצות בלבד בנושאים מנהליים מוגדרים ומוגבלים. מרבית התלונות המוצדקות נדחות בשל נימוק זה. כמו-כן, אין לנתל"ש יכולת אכיפה וביצוע עונשים. היעדר אלו עושים את הנתל"ש כיום מיותר ואנמי. ביטול חובת הפקדת עירבון כתנאי לשמיעת ערעור. כיום מערער מחויב אוטומטית בהפקדת ערבון בסך של כ-10,000 שקל (מחוזי) כתנאי לשמיעת הערעור גם אם הערעור בזכות. מרבית בעלי הדין מעדיפים שלא להגיש ערעור בשל זאת או מעדיפים למחוק את הערעור בשל היעדר יכולת כלכלית. כיום, הקריטריונים לפטור מהפקדת עירבון/ערובה הם כה מחמירים שאין כמעט לאף אדם סיכוי לקבל פטור מהפקדת ערובה/עירבון.

ביטול חובת אגרת בית משפט הליך ערעור. כיום מערער מחויב אוטומטית בתשלום אגרה בסך של כ-1,500 שקל ומעלה (מחוזי) כתנאי לשמיעת הערעור גם אם הערעור בזכות. מרבית בעלי הדין מעדיפים שלא להגיש ערעור בשל זאת או מעדיפים למחוק את הערעור בשל היעדר יכולת כלכלית לעמוד בתשלום אגרה. כיום, הקריטריונים לפטור מאגרה הם כה מחמירים שאין כמעט לאף אדם סיכוי לקבל פטור מתשלום אגרה. בקשה לפסילת שופט תדון בפני שופט ממחוז אחר. כיום, חייב בעל דין או נאשם להגיש בקשה לפסלות שופט בפני אותו שופט הדן בתיקו. מדובר במצב אבסורדי בלתי אפשרי שכן לעולם השופט שעליו מותחים ביקורת לא ישקול נימוקים הגיוניים ומושכלים לפסילתו עצמו. תמיד הדבר יוצר מרירות ורגשי נקמה לאורך כל חיי התיק. יש לקבוע כי פסלות שופט תוגש לנתל"ש או לשופט תורן במחוז אחר. ביטול הקביעה כי לשופט אסור להעיד בבית משפט/בית דין. כיום יש הוראה מנהלית האוסרת על שופטים להעיד בבית משפט או בבית הדין בכל עניין מחשש לפגיעה בשמו הטוב, גם אם יש לשופט נגיעה אישית לעניין בו. כיום שופטים מגישים תלונות נגד עורכי דין ולא נחקרים על תלונתם. הדבר יוצר חוסר הגינות בהליך המשמעתי ויתרון עצום להרשעת עורך דין בהליך משמעתי בשל תלונת שופט. מרבית התלונות של השופטים נגד עורכי דין הן שקריות, מפוברקות, פיקטיביות ואין כל דרך אמיתית לבחון אותן. ביטול הוועדה לבחירת שופטים שכן זו הפכה לחותמת גומי, ההחלטות המתקבלות בעלת גוון אינטרסנטי, ואין בכוחה לבדוק את כשירותו של המועמד לשיפוט. רק לאחרונה נחשפנו לאירוע בו הוועדה אישרה 18 שופטים ברוב פחות מ-7 וזאת בניגוד לחוק יסוד: השפיטה. להמחשה - לפחות שופט אחד אושר לשיפוט בבית המשפט המחוזי בבאר שבע למרות שבפני הוועדה הוכן דוח חמור נגדו הפוסל את מועמדותו. פיצול תפקידי היועץ המשפטי לממשלה. הפיצול יעשה לשני ערוצי סמכות והללו יהיו מופרדים ובלתי תלויים אחד בשני. כיום היועץ המשפטי לממשלה נתון בניגוד עניינים מובנה ומהותי במסגרת שיקוליו כראש התביעה הכללית. לא תמיד ברור אם במסגרת שיקוליו להעמיד לדין, שר בממשלה או ראש ממשלה, או לפטור מאותם מהעמדה לדין, לא התערבבו במסגרת שיקוליו גם כפיפותו וזיקתו הקרובה אליהם כיועץ משפטי האמון על ההגנה עליהם בהליכים מנהליים ואחרים.

בחירת מועמדים לשיפוט תעשה על-ידי ועדה מיוחדת במסגרת כנסת ישראל. למועמדים לשיפוט ייערך שימוע פומבי ולציבור תהא האפשרות להסתייג מהמינוי. ההליך יחול גם על שופטים מכהנים המועמדים לערכאה גבוהה יותר. שיפוט ומשמעת שופטים תעשה על-ידי ועדה מיוחדת במסגרת כנסת ישראל. רפורמה מקיפה במעמד לשכת עורכי הדין. כיום לשכת עורכי הדין מקבלת את כוחה מהחוק. החברות של כל עורכי הדין בישראל היא חובה. הם חייבים לשלם דמי חבר בסך של 900-1300 שקל בכל שנה כתנאי להמשך החברות. בפועל הכספים הללו מנוצלים לצרכי תשלום הוצאות עבור יו"ר הלשכה ומקורביו. הלשכה חייבת לעבור למתכונת לפיו עורכי הדין בישראל יהיו מיוצגים באופן וולונטרי על-ידי לשכה או מועצה. בדיוק כמו מועצת רואי החשבון בישראל. אם לרואי החשבון קיים ייצוג באמצעות מועצה וולונטרית אין כל סיבה שגם עורכי הדין בישראל לא יהיו מיוצגים והחברות בו תהא וולונטרית. כיום הלשכה היא זו המוסמכת הבלעדית בהסמכת עורכי דין וגם היא זו שמייצגת אותם. יש כאן ניגוד עניינים מובנה. גם מערכת השפיטה בלשכה הפכה מסואבת, ומושחתת שכן עורכי דין עומדים לדין בשל יריבות פנימית או כלי לניגוח ופגיעה בשל יריבות עסקית. לעיתים קרובות מערכת השפיטה של הלשכה משמשת כזרוע הארוכה לפגיעה בעורכי דין מדרישות של שופטים ופרקליטים בשירות המדינה. כיום, לא קיימת כל שקיפות בשיקולים אם להעמיד לדין או לגנוז תלונה כנגד עורך דין. ועדת האתיקה לא מקיימת דיון מעמיק בתלונה ומסתירה החלטתה מהמולן. ההחלטות נעשות במחשכים ובדרך כלל נכנסים שיקולים זרים, אישיים ופוליטיים. מוצע להעביר את סמכות השפיטה לגורם חיצוני מקצועי בלתי תלוי. רפורמה מקיפה בהליכי האכיפה והגביה. כיום, רשות האכיפה והגביה אינה מוגבלת בזמן בטיפולה בתיק חוב. קיימים תיקים פתוחים בני 12 שנים ויותר. תיקים אלו צוברים חוב פי עשרים מהקרן והחייב לעולם אינו חדל להיות בר חוב. החייב משתעבד לחוב ומרסק את חייו וחיי משפחתו. מוצע להגביל תיק בהוצל"פ או ברשות האכיפה והגביה ל-3 שנים בלבד. תיק שהוחל טיפולו ועברו 3 שנים מיום שנפתח ייסגר ללא שיקול דעת. נוסף על זאת, שיעורי הריבית והפרשי ההצמדה הם מפלצתיים ובלתי צודקים וגורמים לתפיחת חוב בלתי פרופורציונאלית לקרן. מוצע שהקרן תוצמד לריבית בלבד, ריבית בנק ישראל. תיעוד הדיון בווידאו או בהקלטה קולית. כיום התיעוד היחיד הקיים הוא רישום פרוטוקול על-ידי קלדנית. במקרים לא מעטים, כשיש לשופט עניין בתוצאת המשפט, הוא מורה לקלדנית להקליד רק את מה שהוא מכתיב לה. פועל יוצא, שהפרוטוקול אינו משקף את כל מה שאירע ונאמר באולם. מוצע שבכל הערכאות השיפוטיות וגם אלו המעין שיפוטיות, הדיון כולו יוקלט בוידאו או באמצעות הקלטה קולית. ההקלטות ותימלולן יעמדו לרשות הצדדים כחלק אינטגרלי מההליך השיפוטי.