אם לשפוט אך ורק לפי התוצאות ביורוליג, אוניקאחה מלאגה, היריבה הקרובה של מכבי ת"א, אמורה להיות קבוצה חזקה. מאחוריה שני ניצחונות, על מילאנו בחוץ וציבונה בבית (ב-36 הפרש) והפסד אחד ביוון מול אריס סלוניקי בארבע נקודות הפרש. שלא לדבר על כך שבעונה שעברה, תחת אותו מאמן, סרג'יו סקאריולו, מלאגה הגיעה לפיינל פור.
אבל זו לא התמונה המלאה. כאן צריך להוסיף, שבליגה הספרדית, שיש אומרים שהאיכות של קבוצה ממוצעת בה טובה יותר מאשר קבוצה ממוצעת ביורוליג, מלאגה עומדת על מאזן של שני ניצחונות בלבד לעומת חמישה הפסדים.
חוסר היציבות במלאגה בלט גם בעונה שעברה. אז ניצלה את זה מכבי ת"א לניצחון חוץ נדיר יחסית בקדנציה של נבן ספאחיה, בעזרת משחק גדול של יותם הלפרין וערב מצוין של ליאור אליהו. מצד שני, גם לאחר אפס-אנד-דאונס לאורך רוב העונה הספרדים הגיעו, כאמור, לפיינל פור של היורוליג.
איזו מהמלאגות תפגוש מכבי ת"א מחר? את התשובה לשאלה הזו היה סקאריולו שמח לדעת לא פחות מאשר עודד קטש. בינתיים, ננסה להתמקד במצ'-אפים בעמדות השונות בין מלאגה למכבי ת"א.
גארדים
ביינום, קאמינגס, שארפ, גארסיה והלפרין, מול קרלוס קבזאס, ברני רודריגז, בויאן פופוביץ' ודאבור קוס.
גארסיה נכנס לרוטציה בשבוע שעבר נגד אפס פילזן והראה איך בעשר דקות של הגנה חזקה אפשר לקחת גם קרדיט אישי על ניצחון מבלי לקלוע אף נקודה. הלפרין בלט דווקא בעמדת הרכז. קאמינגס ממשיך להיות חלש ולא משפיע, ביינום זוכה לקרדיט מעודד קטש שוב ושוב, וגם כשהוא מוריד אותו לספסל אחרי טעויות, הוא לא מהסס להחזיר אותו ברגעים הכי חשובים.
יהיה קצת מביך עבור השחקנים הצעירים יותר לשמוע את זה, אבל דריק שארפ בן ה-36 הוא הגארד הכי יציב בקבוצה כרגע.
סרג'יו סקאריולו הביא העונה למלאגה צמד גארדים אירופיים, קוס הקרואטי מציבונה זאגרב ופופוביץ' הסרבי שהגיע מדינמו מוסקבה. קוס עושה עבודה יפה עד עכשיו ואת הממוצע הגבוה שלו (16.5 נקודות למשחק), אפשר לשייך בעיקר להצגה הגדולה שנתן בדרבי הפרטי שלו נגד ציבונה, 23 נקודות עם 5 מ-5 לשלוש. יש לו גם 70% לשלוש וכמו תמיד הוא לא מחטיא מהעונשין.
כל אחד מהגארדים של מלאגה, אגב, הוא קלע עונשין מצוין ומכבי ת"א תצטרך להיזהר במינון שהיא שולחת אותם אל הקו.
אין חמישייה קבועה במלאגה, אבל עושה רושם שהגארד הכי דומיננטי וחשוב בקבוצה הוא הרכז המקומי קרלוס קבזאס, שבעונה שעברה קלע 32 נקודות בהיכל נוקיה מול וויל ביינום.
ברני רודריגז משמש בדרך כלל מחליף בעמדה מספר 2 ומביא תנופה, הגנה, מהירות ובעיקר מעיר את הקהל הביתי, סדר גודל של עשרת אלפים איש. על פופוביץ', שבדינמו מוסקבה החזיק בכדור לא מעט, אפשר לומר שלא התאקלם בינתיים במאה אחוז.
הלפרין יגיע עם ביטחון לאולם בו הצטיין מאוד בעונה שעברה. בסך הכל, למעט אולי רודריגז, אין מי שיכול לעצור אותו אם הוא תופס ערב קליעה טוב ומראה יוזמה ונחישות. גארסיה נותן לקטש אפשרויות שלא היו לו קודם, כמו דקות מנוחה לוונטיגו קאמינגס, או סטופר הגנתי שיידבק לכוכב יריב. מתישהו נצטרך לראות ממנו גם קליעה.
סמול פורוורדים
בלות'נטל וכספי מול ירז'י וולש וקרלוס חימנז
כאן צריך לקחת בחשבון, שלשתי הקבוצות יש אפשרויות לא רעות להציב בעמדה הזו גארד במקרה הצורך, ולשחק בהרכב נמוך ומהיר יותר. חימנז הוא למעשה יותר פאוור מאשר סמול באופי המשחק שלו, וכך יוצא שאם וולש הצ'כי נקלע לערב חלש כמו שקורה לו לא פעם, מלאגה לא מקבלת נקודות מהעמדה הזו ומנסה לפתור את המצב על ידי גארד. בינתיים, וולש, שיושב על משכורת גדולה מאוד בעונתו השנייה במלאגה, חלש וקולע רק 5.7 נקודות ב-22 דקות למשחק.
לגבי מכבי ת"א צריך לומר, שכספי רשום כאן יותר כקישוט מאשר כפקטור משמעותי. זה יהיה המצב כל עוד הוא משחק כל כך מעט. בלות'נטל עבר משחק שגם בסיוטים הרעים ביותר שלו לא העלה כמותו (זריקה אחת נגד אפס פילזן, וישיבה על הספסל בדקות החשובות). גם קטש, כמו סקאריולו, יוכל להעלות כאן גארד במקום פורוורד, בדיוק כמו שעשה בשבוע שעבר עם אלכס גארסיה, כדי לצאת מפיגור ולנצח את אפס פילזן.
במשפט אחד, אף אחד מארבעה השחקנים שמוזכרים בעמדה מספר 3 לא הוכיח העונה, נכון לעכשיו, שהוא שחקן שהקבוצה תתקשה להסתדר בלעדיו.
פאוור פורוורדים וסנטרים
אליהו, מוריס, באטיסטה, פייזר מצד אחד, נגד מרקוס הייסליפ, בוניפייס אנדונג, חרמן גבריאל ודניאל סנטיאגו.
אליהו פתח בחמישייה בשבוע שעבר יחד עם מוריס, באטיסטה קם מצוין מהספסל והיה השחקן שעליו מכבי נשענה בדרך לניצחון על פילזן, ופייזר קיבל דקות, התחיל טוב אבל הסתבך בעבירות. לא מן הנמנע שזה יהיה הסדר ברוטציה גם הפעם.
יכול להיות, אולי-אולי, שהמשחק הטוב ביותר של פייזר עד עכשיו יגיע הפעם. זה קורה לא פעם, כששחקן מגיע לסביבה מוכרת יחסית ומצליח לחלץ מעצמו דברים טובים. פייזר שיחק בעונה שעברה בליגה הספרדית עם מורסיה, ובהחלט ישנה אפשרות שהתנאים המוכרים יחסית יעזרו לו להראות מה שהראה בעונה שעברה.
אמרתי אפשרות, כי למרות ההערכה הכללית הזו פייזר החמיץ בעונה שעברה את משחק החוץ של מורסיה במלאגה בגלל פציעה, והיה בינוני מאוד במשחק הביתי נגדה.
מצד שני, אם באטיסטה יוכל לחזור על משחק טוב ויעיל כל כך כמו בשבוע שעבר, ליכולת של פייזר תהיה אולי חשיבות פחותה. בכל מקרה, למלאגה יש קו קדמי גבוה ומנוסה, עם אנדונג הסנגלי (2.13) שהצטרף לקראת סוף העונה שעברה ונחשב לאחד החוסמים הטובים באירופה כיום.
גם סנטיאגו הפורטוריקני עדיין באזור, והסיפור שלו מזכיר קצת את זה של נייט האפמן, שבאיזשהו שלב רצה למצות את ההצלחה שלו במכבי ת"א ולחפש חוזה ב-NBA, לא מצא וחזר לקבוצה ברגע האחרון. להאפמן זו היתה אז העונה הפחות טובה שלו מבין השלוש. נראה מה יקרה העונה עם סנטיאגו.
על מרקוס הייסליפ דובר כמי שעשוי להחליף בזמנו את מייסיאו באסטון, אבל בסופו של דבר הוא חתם בפילזן ועכשיו הוא בספרד. הוא אתלטי מאוד, עם טווח זריקה של שלוש נקודות, יכולות טובות מאוד בריבאונד ובחסימות, ובינתיים החמיץ משחק אחד והעמיד ממוצעים סבירים ולא יותר מזה.
הוא יכול להיות מצ'-אפ הגיוני וסביר מבחינת הספרדים לטרנס מוריס וגם לליאור אליהו, אם יוכל, הגנתית, לצאת איתו החוצה במקומות שהוא מקבל את הכדור ולנוע איתו מספיק מהר כשליאור עושה את דרכו פנימה בצעדים הגדולים והמטעים, ובתנועה המפותלת.
גבריאל הוא הגבוה האחרון מבחינת ההיררכיה, ועל אף ההגדרה שלו כסנטר הוא מביא למשחק בעיקר מימד של זריקה מחוץ לקשת.
המאמנים
סרג'יו סקאריולו מול עודד קטש
יהיה אשר יהיה המאמן שיעמוד מולו ביורוליג, יהיה לקטש מינוס בקטגוריית הניסיון, אבל בסופו של דבר מה שייקבע זו היכולת שלו לחלץ מהשחקנים שבסגל את המיטב, ולעשות את זה באופן מוצלח יותר מאשר המאמן שמולו, כך שאין לו סיבה להיבהל מאף אחד.
המאמן האיטלקי של מלאגה היה אמור לעזוב אותה בקיץ וניהל מו"מ עם מילאנו. בסופו של דבר הוא נשאר בספרד שם הוא כבר בן בית, אבל גם העונה הזו, בינתיים, הוא מקרטע כמו כל הקבוצה.
סקאריולו הוא ככל הנראה אחד מעשרת המאמנים ששכרם הוא הגבוה ביותר באירופה, אבל קטש, עם כל חוסר הניסיון שלו, כבר ניצח העונה שניים מהבכירים והמובילים ביבשת (פיני גרשון במשחק הכנה ובאופן משכנע, ודייויד בלאט בשבוע שעבר). עכשיו הוא צריך להוכיח שהוא מסוגל לעשות את זה גם במשחק חוץ רשמי במסגרת היורוליג.