המשטרה וההלוויות

נכון נהגה המשטרה שלא התערבה בהלוויה של הרב משולם סולובייצ'יק. היא נערכה תחת כיפת השמיים, ולכל היותר היה מקום שתתערב להבטיח שימוש במסיכות (זה רצוי ואפילו הכרחי) ובמידת האפשר לשמור על ריחוק (הוא מתקיים בהפגנות, ואפשר לשפרו גם באירועים כליווי הרבי מבריסק בדרכו האחרונה). נכון שהמשטרה מונהגת באורח בררני. המשטרה השתמשה בסילוני מים ולא הביאה עד לדקה זו שמץ של הוכחה כאילו מישהו השליך חפצים לעבר כחולי המדים; ואורלי ברלב דיווחה כי הסתערו בסכינים כדי לכבוש דגם של צוללות מפלסטיק. המחלוקת עם המשטרה היא על היד הקשה כלפי הצוללות מפלסטיק, ולא כשהיא נוהגת איפוק כלפי ציבור של אבלים. מה גם, שממילא הסגר הוא מהלך כושל של ממשלה מושחתת למנוע את כינוס בית המשפט לדון בעבירות הפליליות החמורות המיוחסות לבנימין נתניהו. רופאים ואפידמיולוגים ומדענים וכלכלנים התריעו מן הרגע הראשון להופעת הקורונה כי הממשלה לקתה בתבהלה והכניסה את ישראל לסגר שהוא אסון לאומי, ולא ימנע הידבקות. עכשיו זה כבר ברור. אפילו הפרופסור רוני גמזו התנגד לסגר בראיון שהעניק אתמול לידיעות אחרונות. הממשלה חטאה פעמיים. כאשר העדיפה את הסגר והתבהלה (ציבור מפוחד זה מצב רצוי לכל משטר דמוקטטורי); ומשהעדיפה אותו לא הצליחה לפעול על פיו. בל יאמרו לכם שהעם הפר את הסגר. ביבי חזר לישראל מזמן והוא יודע כי מדובר בעם אינטליגנטי, שחלקו שואל שאלות ולא קונה את עמדת השלטון כ"תורה למשה מסיני". לפיכך הביביסטים יכולים לייחל להחליף את העם, כלשון הבדיחה. אבל אין להם תירוץ שלא ידעו מראש מה יקרה ולא נערכו לכך. מה גם שישראל מדינת אי. ניתן היה לסגור אותה מפני זרים. אבל ביבי פתח את הסגר ודיבר בלשון שהקורונה מאחורינו פחות או יותר. במדינות אי-שיעור התמותה זעום או מדדה מאחורי הנתונים שבישראל. ברישום הנפטרים אנו קרבים לתיק 5000.