- סגנית נשיא ארה"ב, קאמלה האריס, כתבה בגוף ראשון את מאמרה בוושינגטון פוסט וכך מובאים כאן עיקריו.
בספטמבר שעבר שוחחתי עם עובדי קולינריה במפגש וירטואלי. אחת מהן עבדה במלון ב"סטריפ" של לאס וגאס ופוטרה כאשר פרצה הקורונה. עד היום לא חזרה לעבודה. בת-זוגה, בנה ואמה המבוגרת תלויים בה. והיא אינה היחידה. 2.5 מיליון נשים איבדו את עבודתם או נשרו משוק העבודה במהלך המגיפה. זהו מצב חירום לאומי המצריך פתרון לאומי.
אובדן משרות, סגירת עסקים קטנים ומחסור במעונות יום פגעו קשות בנשים עובדות. נשים בענפים כמו אירוח וביטוח בריאות איבדו את עבודתן. נשים בשכר נמוך, החיות מתחת לקו העוני, נפגעו בצורה הקשה ביותר. נשים אלו, רבות מהן בנות מיעוטים, סבלו זמן רב מהערכת חסר ותשלום חסר. וכעת רבות מהן אינן עובדות. וישנן הנשים שעובדות לבדן ובעסקים קטנים – חוט השדרה של קהילותינו. בפברואר 2020 היו 5 מיליון נשים בעלות עסקים; לאחר חודשיים, רבע מהם נסגרו.
בשבוע הראשון שלי כסגנית הנשיא בדקתי מה שלומה של קייטלין ג'יימס, אותה פגשתי בסתיו שעבר. יחד עם אחיותיה, היא הקימה חברת מיצים במישיגן. היא אמרה לי שהן הצליחו להותיר את החברה פועלת, אבל גם כמה קשה ליזמיות לתמרן בין חובותיהן בעסק ובבית בזמן המגיפה. במהלך שיחת הזום שלנו, היא החזיקה בזרועותיה את התינוק שלה.
המגיפה נגעה בכל היבט של חיינו. נשים רבות נאלצו לצמצם את היקף עבודתן או לעזוב אותה לחלוטין כדי לטפל בילדיהן בשל סגירת בתי הספר. גם אלו שהצליחו להישאר מועסקות, מצויות בלחץ כבד. עוד לפני המגיפה, עבודת נשים הייתה קשה; כעת היא נראית בלתי אפשרית. אין להשלים עם זה, ואני לוקחת את זה באופן אישי. כאשר הייתי ילדה, מדי יום – ולפעמים בסופי שבוע – אמי הלכה לעבודתה כמדענית במעבדה לחקר סרטן השד. כל יום, אחותי ואני הלכנו לרגינה שֶלטון, שהפכה לאמנו השנייה.
בלי מעונות יום בהישג יד, אימהות עובדות נאלצות לבצע בחירה בלתי הוגנת. עלינו להבטיח שלכל הנשים העובדות תהיה התמיכה הדרושה להן – בזמן המגיפה ואחריה. המשק שלנו לא יוכל להבריא בצורה מלאה בלא השתתפות מלאה של הנשים. התוצר שלנו יכול להיות גבוה ב-5% אם נשים ישתתפו בכוח העבודה בשיעור זהה לשל הגברים. ובכל יום בה נשים אינן עובדות, ההגעה ליעד זה קשה יותר. כאשר אנחנו מקדמים נשים, אנחנו מקדמים משפחות, קהילות ואת החברה כולה. זה נכון בארה"ב וזה נחוץ מסביב לעולם.
תוכנית ההצלה, עליה הכרזנו הנשיא ג'ו ביידן ואני לפני השבעתנו, תתמודד עם הצרכים הדחופים ביותר של הציבור האמריקני, במיוחד נשים עובדות. היא תעניק 1,400 דולר לזקוקים לכך ולפחות 3,000 דולר לכל אחד מילדיהם. התוכנית כוללת ביטוח אבטלה וסיוע בדיור. היא מספקת מימון לסייע לבתי הספר להיפתח מחדש בצורה בטוחה, ומשקיעה סכומים ניכרים במעונות יום כדי לסייע למקומות העבודה לפעול. היא תבטיח שחיסונים יהיו זמינים לכל.
יש האומרים שתוכניתנו גדולה מדי. אך כפי שהנשיא אמר, "הסיכון הגדול ביותר איננו אם היא גדולה מדי אלא גם היא קטנה מדי". המגיפה היא סערה מבחינת הנשים העובדות, אך בניגוד להוריקן שבא וחולף – היא עודנה משתוללת. ככל שנמתין יותר, יהיה קשה יותר להחזיר לשוק העבודה מיליוני נשים אלו. אנחנו דוחקים בחברי הקונגרס לסיים במהירות את חקיקת תוכנית הסיוע. נשים בכל מקום סומכות עלינו. הגיע הזמן לעבוד כדי שהנשים יוכלו לחזור לעבוד.
