המעיין וקורא את סיפור הבריאה בספר בראשית, כבר בתחילת הקריאה הוא נדרש להתעמק ולהקדיש הרבה חשיבה בניסיון לתאר לעצמו ולהבין מה המשמעות של אותה "מציאות שהייתה מוקדמת לבריאה" המתוארת במילים "תוהו ובוהו וחושך על פהי תהום". אודה לאמת כי בעשרות הרבות של קריאת סיפור בריאה בכל שנה מחדש, מצאתי שכל הניסיונות שלי לדמיין ולהבין את המציאות הזו עלו בתוהו ובכל פעם אני מנחם עצמי באפשרות ש"בשנה הבאה אצליח יותר".
פעמים מספר פניתי לכמה מלומדים ויודעי דבר מבין חבריי כדי שיעזרו לי להבין את האמור, מהו "תוהו ובוהו"? שאלתי, והוספתי לשאול ומהו "חושך על פני תהום"? חלקם לא טרחו להשיב לי וחלקם פתרו אותי בתשובה כי הדברים נוגעים למציאות שמחוץ לתבונה האנושים בשפתם: "אלה הם נושאים טרנסנדנטיים שאל לנו כבני אדם לעסוק בהם".
אך מה העובר עלינו בשנה האחרונה הביא אותי לחשוב כי ישנה מציאות כאן על הארץ ממש סביבנו שאינה טרנסנדנטית אך היא סתומה וממש לא מובנת לנו כבני אדם מן השורה. היא לא ניתנת להסבר הגיוני, אך היא מטרידה ובכוחה להדיר שינה מעיני כל אדם שאינו משלים עם כל מציאות, בוודאי לא עם כזו שמוליכה אותנו להיות למצב כמו זה המתואר בסיפור הבריאה, של - "תוהו ובוהו וחושך על פני הארץ".
המציאות הבלתי אפשרית הזו תפשה תנופה, חדרה, פשטה והעמיקה אחיזתה בכל תחומי חיינו. היא הכתה בסנוורים ועיוורון את פרנסי המדינה וכדי להסיח דעתם בעיסוק בה, היא הסיטה אותם לעיסוק מוגבר בנושאים שוליים שאינם תורמים מאומה לקיום וקידום המדינה כמו: תקשורת, פרסום, קמפיינים, בחירות חוזרו ונשנות בכל 3 - 4 חודשים, הקמה ופירוק גושים ומפלגות ועוד.
להלן תמונת המציאות הבלתי הגיונית והבלתי מובנת המבטאת את התוהו ובוהו והעלטה המאיימים על קיומנו:-
- אי-התייחסות ואי טיפול בסכנה המוחשית המאיימת על חלקים נרחבים במדינה מצד הפורעים הבדואים בצפון ובדרום הפרוע, הבאה לידי ביטוי בהשתלטות על קרקעות מדינה, פריצה למחנות צה"ל וגניבות של נשק ותחמושת בהיקפים לאומיים, התנהלות פרועה ומסוכנת בכבישים ובדרכים, פשיעה אזרחית ענפה המדרדרת את הביטחון האישי לאפס.
- התעלמות מהתרחבות הקרע והשסע בחברה בישראל, גידול בממדי השנאה והקיטוב המאיימים לדרדר אותנו למלחמת אחים וגניזת החלום הציוני.
- ההזנחה והתעלמות משבויי צה"ל ומאזרחי ישראל שבידי החמאס, לצד הכנסה מסיבית של מיליוני דולרים וחיסונים לחיסון אותה הנהגה המתאכזרת להם ומתעמרת בנו, מכה בכל יום על מצפונינו כעם וכחברה.
- פריחה של חבורות נוכלים וחברות קש שכל ייעודם לשדוד קשישים וחסרי ישע, להותיר אותם מצולקים וכואבים בסוף ימיהם. מרתיחה את דמו של כל אחד היודע לכאוב את כאב האח, החבר והשכן בשומעו את הטיעונים העלובים של המשטרה ושל גורמי אכיפת החוק למה הם "חסרי אונים" מול התופעה.
- הפקרת מערכת החינוך וילדי ישראל במשך שנה שלמה, בעוד מנהיגי המדינה מקדישים ימים ולילות לדיונים עקרים בנושאים "חשובים" המעניינים רק אותם, לא מוצאים זמן להקדיש מספר ראוי של דיונים כדי למצוא וליישם פתרון ומוצא לילדים שהם עתיד המדינה.
- התעלמות מתריסה מצד הממשלה והיושב בראשה מהכנת תקציב מדינה בטענה מגוחכת ומשוללת יסוד, כי "בזמן קורונה לא ניתן לצפות התפתחויות ואילוצים" מקוממת ודינה להידחות. כל מנהל זוטר או מנכ"ל של חברה קטנה או גדולה יודע שדווקא בזמני משבר ואי ודאות חובה לשבת לשבור את הראש ולהכין תקציב הצופה אפשרויות שונות כדי "לקדם פני רעה".
- טיפול כושל, לא אחיד ושלומיאלי בהטלת הסגרים למיגור התפשטות הקורונה, בשל שיקולים החיצוניים להמלצות הרופאים כפי שבאו לידי ביטוי באי אכיפה או אכיפה מגזרית, ופתיחה מופקרת של הכניסה משדה התעופה נתיב החדירה של כל המוטציות.
- התעלמות מוחלטת מהמתים ממחלת הקורונה. הם אינם "נספרים" ואיש לא נותן דעתו האם מספר המתים הזה היה כורח המציאות והאם מותם בבדידות הזועקת לשמים לא מטיל על כולנו כתם מוסרי בלתי נסלח.
- הנהגת מדיניות גורפת ולא שקולה במתן "דמי אבטלה" לכלל המובטלים מבלי לבדוק מי באמת נזקק. התוצאה עידוד תופעת האבטלה מרצון והגדלת מצוקת כ"א במוקדי הייצור והשירות.
- ייבוש ודיכוי שיטתי ומתמשך של החקלאים וענף החקלאות בארץ, תוך עידוד ייבוא לא הכרחי ולא תורם ממדינות וגופים בחלקם עוינים את המדינה (כמו: טורקיה ורצועת עזה), תוצר הלוואי של המדיניות מלבד זריעת ייאוש בלב החקלאים, הינו הפקרת קרקעות המדינה להשתלטות עוינת.
- השלמה תמוהה עם מציאות מתמשכת של קיום שני גופי: "נציגות עובדים" רבי עוצמה וכוח למורים במערכת החינוך (ארגון המורים והסתדרות המורים), המתחרים בניהם על כוח והקצנה. מציאות שתוצאתה החזקת תלמידי ישראל "בני ערובה" ואת ממשלת ישראל בגרונה חסרת עצה ותושייה.
- הטלת חיסיון על החקירה לסיבה ומקור הזיהום של חופי ישראל בזפת ודלקים, זאת לאחר הכשל במניעתו בעוד מועד (בשולי הדברים ניתן היה לרכוש אמצעי זיהוי והתראה בתקציבים שהשרה לאיכות הסביבה הוציאה על טיסותיה חסרות התכלית לחו"ל).
- הפלישה ההולכת וגוברת של עדרי חזירי הבר לשכונות חיפה ופרבריה, חושפת את המחדל וחוסר האונים של כל הגורמים האמורים למצוא פתרון, בעוד שעיקר עיסוקם מתרכז בהטלת האחריות על "הגורם השני".
אלו רק תמצים ממחדלי המציאות המרה הנ"ל. היא אינה מעניינת ואינה מניעה את פרנסי המדינה לפעולה. לכן נותרים אנו לגורלנו ואין איש יודע אנא אנו באים.