מסקנת הפוסט הקודם על הביטקוין הייתה שאם יקרה (הלא כל כך סביר) וביטקוין יהפוך למטבע שמחירו יציב יחסית אשר משמש את הציבור בעולם לבצע עסקות במקום כסף בצו המדינה (כסף פיאט), אז מחירים נקובים בביטקוין ירדו בהדרגה, בגלל כמותו המוגבלת, כלומר: דפלציה. סיימתי את הפוסט בטענה שדפלציה יכולה להוביל למיתון. הפוסט הזה מסביר (בתמציתיות ובאופן חלקי) מדוע. כמובן שמנקודת המבט של הפרט דפלציה זה דבר מצוין, אבל בסופו של דבר היתרונות של הדפלציה לא מפצים על (פוטנציאל) הנזק הרב שהיא יכולה ליצור. נתחיל עם הקשר בין ריבית נומינלית (ריבית שקלית, דולרית, וכדומה), אינפלציה צפויה וריבית ריאלית.
ריבית ריאלית היא התשואה במונחי כוח קנייה על הלוואה (הלוואה צמודה למדד המחירים). על-פי "נוסחת פישר" (על שם איווינג פישר), הריבית השקלית שווה בקירוב לריבית הריאלית + האינפלציה הצפויה בשקלים (השקלים זו רק דוגמה כמובן, וזה נכון לכל מטבע). הנוסחה הזו די מדויקת לשיעורי אינפלציה נמוכים (חד ספרתיים, חיוביים או שליליים) וממש לא נכונה לאינפלציה של מאות אחוזים. לעניינינו - דפלציה מתונה של הביטקוין, הנוסחה מתאימה. ההיגיון מאחורי הנוסחה פשוט: בשיווי משקל התשואה הצפויה למלווה הלוואה שקלית ולמלווה הלוואה צמודת מדד צריכה להיות דומה.
לגמישות של הריבית הריאלית תפקיד חשוב בדחיפת הכלכלה לשיווי משקל של תעסוקה מלאה ולהקצאה יעילה של ההשקעות במשק. בפרט, סך החיסכון במשק שווה להשקעה של המשק (השקעה ריאלית/פיזית: מכונות, מבנים, מחקר ופיתוח). אבל מה קורה אם סך החיסכון - החיסכון של משקי הבית, החברות העסקיות והממשלה (לרוב שלילי) - גבוה מתוכניות ההשקעה של החברות העסקיות? עודף החיסכון יתורגם בטווח הקצר לגידול במלאים, בגלל שהמשק מייצר יותר מהביקושים המצרפיים. גידול במלאים גורם לחברות לצמצם תפוקה, והמשק נכנס למיתון.
אבל אין באמת סיבה שיהיה עודף חסכון ביחס לביקוש להשקעות, אם הריבית הריאלית יכולה לרדת. ירידת הריבית הופכת השקעות נוספות לכדאיות, והריבית הריאלית יכולה, כפי שמיד יובהר, גם להיות שלילית. סיכום ביניים: היכולת של הריבית הריאלית לרדת היא קריטית למניעת מיתון בגלל צמצום בהשקעה. כמובן שהצמצום בהשקעה לא רק יוצר מיתון בטווח הקצר הוא גם פוגע בפוטנציאל הייצור בטווח הארוך. מלה על ריבית נומינלית: זו לא יכולה להיות שלילית (לפחות לא בצורה משמעותית). מה זה אומר ריבית נומינלית שלילית, למשל של 2%-? אם אני מלווה למישהו 100 שקלים הוא מחזיר לי 98 שקלים כעבור שנה. למה לי להלוות בתנאים כאלה כשאני יכול פשוט לשמור את ה-100 שקלים בכיס או בחשבון הבנק?
ועכשיו, בהנחה שריבית על מטבע לא יכולה להיות שלילית (בקירוב, בסדר? זה לא רלוונטי לכלום אם הריבית על המטבע יכולה להיות מעט שלילית), נחזור לנוסחת פישר. מהנוסחה הפשוטה ומהעובדה שריבית שקלית לא יכולה להיות שלילית, נובעת מסקנה פשוטה: הריבית הריאלית יכולה לרדת עד למינוס האינפלציה הצפויה. כלומר, אם האינפלציה הצפויה היא 3%, הריבית הריאלית לא יכולה להיות נמוכה יותר ממינוס 3% (מתמטיקה פשוטה). אז הנה יתרון של אינפלציה מתונה - היא מאפשרת לריבית הריאלית לרדת ובכך לתרום להשקעה במשק. ההשקעה בתורה מסייעת למשק לשמור על תעסוקה מלאה בטווח הקצר ותורמת לכושר הייצור בטווח הארוך.
והנה הבנתם את הבעיה במטבע דיפלציוני. אם למשל העולם עובר לשימוש בביטקוין, והביטקוין דיפלציוני בשיעור של למשל 4%, המשמעות היא שהריבית הריאלית לא יכולה להיות נמוכה מ-4%. ובתנאים מסוימים (למשל העולם אחרי 2008 ובתקופות היסטוריות נוספות),
המשמעות היא מנגנון שתורם להעמקת המיתון. כפי שהיה בעבר עם תקן הזהב. מטבע צמוד לזהב יכול להיות דיפלציוני, ואכן היה דיפלציוני בתקופות רבות, וטוב שכך (ומסיבות נוספות) שהמדינות המפותחות נטשו את תקן הזהב. שימוש בביטקוין כמטבע מרכזי לביצוע עסקות סובל מהבעיות של תקן הזהב (ובעיות נוספות) ויכול לפגוע פגיעה קשה בכלכלה. למטבע דיפלציוני יש בעיות נוספות, אבל נסתפק בזה להיום.
