הכותרות סביב הראיון של הנסיך הארי ומייגן מרקל עם אופרה וינפרי מלמדות שוב עד כמה המשפחה המלכותית הבריטית מעוררת עניין ברחבי העולם – למרות שאין לה שום חשיבות מעשית. לפני שמונה שנים השוותה הסופרת הילארי מנטל את בית המלוכה הבריטי לדובי פנדה: "יקרים לשימור וחסרי התאמה לסביבה המודרנית. יש החושבים שהם חמודים; יש המרחמים עליהם, כולם בוהים בהם, ולא משנה באיזה תפנוקים הם חיים – הם עדיין בכלוב".
וושינגטון פוסט מציע להיזכר בכמה מלכים שאכן יש להם חשיבות. במונרכיות הערביות במפרץ הפרסי, קבוצה של בני מלוכה רבי עוצמה הם השליטים המוחלטים, והיחס אליהם מצד המערב אינו כעתיקות מסקרנות אלא כבעלי ברית חשובים. בריטניה עצמה מכרה ומוכרת נשק לסעודיה ולאיחוד האמירויות, למרות הדאגה שמביעים ארגוני זכויות אדם.
דוגמה נוספת היא הריאל-פוליטיקה שהובילה את הנשיא ג'ו ביידן שלא להעניש את הנסיך מוחמד בן סלמאן על רצח ג'מאל חאשוקג'י. "העיצומים על סעודיה רחוקים מלמלא את הבטחת הבחירות של ביידן להטיל על מוחמד את האחריות. נראה שתחת ממשל ביידן, רודנים המספקים לארה"ב ערך אסטרטגי זמני, יכולים לקבל כרטיס יציאה מהכלא על רצח", כתב פרד ריאן, מו"ל הפוסט, בו הועסק חאשוקג'י.
לנוכח גילו הצעיר, מוחמד עשוי להישאר יובל שנים על הבמה הגיאו-פוליטית. הוא הציב את עצמו כאדריכל של שינוי לאומי ואיזורי נרחב, במטרה לגוון את כלכלתה מוטת הנפט של סעודיה ולהטמיע מודרניזציה בחברה. ההון הלאומי הסעודי מושקע בחברות טכנולוגיה מובילות ומספק את הבסיס להקמת עיר ענק בהשקעה של 500 מיליארד דולר, שהיא פרויקט הדגל של מוחמד.
אולם, טוען הפוסט, כל אלו אינם יכולים להסתיר את הסמכותנות. שלטונות סעודיה ממשיכים לכלוא מאות מתנגדי משטר ואסירים פוליטיים, ויש נסיכים המצויים במצב הרבה יותר קשה מאשר מוחמד. רק בשבוע שעבר עלה על סדר היום מצבה המחמיר של הנסיכה בסמה, בתו של המלך סעוד, המוחזקת במעצר עם בתה מאז 2019 וסובלת מבעיות לב.
נסיכות אחרות במפרץ, אשר חינן סר בפוליטיקה השושלתית, סובלות מגורל דומה – נעלמות מן העין ומוחזקות בתנאים קשים. בחודש שעבר שידר BBC שיחת טלפון חשאית עם הנסיכה לטיפה, בתו של שליט דובאי, המוחזקת במעצר מאז ניסתה להימלט ממולדתה ב-2018. האו"ם דרש לאחרונה מאיחוד האמירויות להוכיח שהיא עדיין בחיים. לטיפה דרשה מבריטניה לפתוח מחדש את חקירת חטיפתה של אחותה, הנסיכה שמסה, לפני 20 שנה מרחוב בעיר קיימבריג' והחזרתה הכפויה לאיחוד האמירויות.
במדינות רבות מסוכן למתוח ביקורת על בתי המלוכה השולטים. עשור לאחר שהאביב הערבי הוביל את מלך מרוקו לבצע רפורמות פוליטיות, המצב כיום קשה יותר כאשר מתנגדיו נכלאים ומושתקים. ולא רק במזרח התיכון: גם תאילנד מונעת בכוח מחאות נגד המלך, במיוחד אחרי ההפגנות יוצאות הדופן אשתקד של צעירים בממלכה בדרישה לרפורמות. הדיכוי הוביל החודש מוזיקאי מתנגד משטר לשרוף תמונה של המלך מול הכלא בו מוחזקים חלק מחבריו; הוא צפוי לעונש מירבי של 15 שנות מאסר.
