הססמה "בריטניה גלובלית" הופיעה לראשונה בחודשים שלאחר משאל העם על הברקזיט ב-2016: תרזה מיי ובוריס ג'ונסון השתמשו בה, אך משמעותה לא הייתה ברורה. בשבוע שעבר (16.3.21) היא סוף-סוף קיבלה תוכן, עם פרסום 114 עמודי "בריטניה הגלובלית בעידן התחרותי" – בחינה כוללת של מדיניותה בתחומי החוץ, הביטחון והסיוע, המקיפה ביותר מסוגה מאז תום המלחמה הקרה.
רבים ציפו שהמסמך יהווה מעבר משמעותי מאירופה לעבר אסיה, אך בפועל הפזילה לעבר האזור ההינדו-פציפי היא מתונה ומציאותית – גם כאשר זוכרים שג'ונסון יבקש בהודו בחודש הבא ושבריטניה שיגרה לאזור נושאת מטוסים, מנתח אקונומיסט. מעל פעולות אלו והבחינה כולה מרחף צילה של סין, אשר עליית מתוארת בדוח כ"הגורם הגיאו-פוליטי החשוב ביותר בעולם כיום, ובגדול". לאכזבתם של רבים מחברי הסיעה השמרנית, הדוח נוקט בלשון מדודה כלפי סין. סין מציבה "אתגר שיטתי לבטחוננו, רווחתנו וערכינו", אך בריטניה "חייבת להישאר פתוחה לסחר ולהשקעות סיניים". העדיפות של בריטניה נשארת באזור האירופי-אטלנטי, מבהיר הדוח.
לשונו השאפתנית של הדוח עולה בקנה אחד עם התוספת הניכרת לתקציב הביטחון עליה נמסר בנובמבר שעבר. התוספת תהיה בעיקר בתחומי ההיי-טק, בעוד צבא היבשה יספוג קיצוצים משמעותיים. כוחותיה של בריטניה ייפרסו בצורה נרחבת יותר, כולל הרחבת המתקנים בעומאן, סינגפור וקניה וגידול של שליש במספר הנספחים הצבאיים. הצי יוצב באופן קבוע באסיה ונוכחותו תוגבר בהמשך העשור. הרעיון הוא גם להשתמש בכוחות אלו בצורה יותר פעילה ובלתי צפויה בעיתות שלום.
חוט השני של הדוח איננו רצונה של בריטניה בסחר חופשי או כוחה הצבאי, אלא רצונה של הממשלה שהמדינה תהיה מוכרת כבר ב-2030 כ"מעצמת-על במדע ובטכנולוגיה". לשם כך, הוא מבטיח להעלות לכל רוחב המשק את ההשקעה במו"פ מ-1.7% מהתוצר ל-2.4% ב-2027, באמצעות תוספת תקציב של 15 מיליארד ליש"ט למשרד לעסקים. הטכנולוגיה מצויה לאורכו ולרוחבו של הדוח. הסייבר, המידע והחלל הם החזיתות העתידיות; שינויי האקלים, "העדיפות הבינלאומית מספר אחת", יזכו למיליארד ליש"ט לפיתוח טכנולוגיות; 6.6 מיליארד ליש"ט יופנו למו"פ ביטחוני, כולל "בינה מלאכותית וטכנולוגיות אחרות לניצחון בקרב".
בחלק מן התחומים, כמו הדור הסלולרי החמישי, בריטניה תשאף לפעול גם בעלות בריתה – גם כדי להתמודד עם הדומיננטיות הסינית. באחרים, כמו מחשוב קוונטים, ביולוגיה מלאכותית ובינה מלאכותית, בריטניה חייבת להשיג יכולות משל עצמה – קובע הדוח. מדובר בשינוי בכלכלה הפוליטית של בריטניה, לעבר מדינה פעילה ומעורבת יותר. כל אלו מתקשרים למדיניותו של ג'ונסון, שמטרתה לקדם איזורים נחשלים ולחזק את הממלכה המאוחדת: ספינות ייבנו בסקוטלנד, כלי רכב משוריינים בוולס ולווינים בצפון אירלנד; פיקוד הסייבר החדש ימוקם בצפון אנגליה.
התוכנית זכתה לקבלת פנים חמה מצד בעלות בריתה של בריטניה באמריקה, אירופה ואסיה. אך יש גם בעיות ומתחים, במיוחד מול האיחוד האירופי, אשר יום אחד בלבד לפני פרסום הדוח נקט הליכים משפטיים נגד בריטניה בטענה להפרות של הסכם הברקזיט בנוגע לחיסוני הקורונה ולמעמדה של נציגות האיחוד בלונדון. בריטניה תתקשה להתעלם מן השכנים המצויים בצידה השני של התעלה, בכל אחד מן הנושאים העומדים בראש סדר היום שלה, צופה אקונומיסט.