X
יומן ראשי
חדשות תחקירים
כתבות דעות
סיפורים חמים סקופים
מושגים ספרים
ערוצים
אקטואליה כלכלה ועסקים
משפט סדום ועמורה
משמר המשפט תיירות
בריאות פנאי
תקשורת עיתונות וברנז'ה
רכב / תחבורה לכל הערוצים
כללי
ספריה מקוונת מיוחדים ברשת
מגזינים וכתבי עת וידאו News1
פורמים משובים
שערים יציגים לוח אירועים
מינויים חדשים מוצרים חדשים
פנדורה / אנשים ואירועים
אתרים ברשת (עדכונים)
בלוגרים
בעלי טורים בלוגרים נוספים
רשימת כותבים הנקראים ביותר
מועדון + / תגיות
אישים פירמות
מוסדות מפלגות
מיוחדים
אירועי תקשורת אירועים ביטוחניים
אירועים בינלאומיים אירועים כלכליים
אירועים מדיניים אירועים משפטיים
אירועים פוליטיים אירועים פליליים
אסונות / פגעי טבע בחירות / מפלגות
יומנים אישיים כינוסים / ועדות
מבקר המדינה כל הפרשות
הרשמה למועדון VIP מנויים
הרשמה לניוזליטר
יצירת קשר עם News1
מערכת - New@News1.co.il
מנויים - Vip@News1.co.il
הנהלה - Yoav@News1.co.il
פרסום - Vip@News1.co.il
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ
יומן ראשי  /  מיוחדים ברשת
חקירת האירוע בתעלת סואץ, 1.4.21 / Today
עוד מבט על הפקק בתעלת סואץ

ספינות הענק מיצו את הגידול

ניו-יורק טיימס: התועלת בבניית הספינות הולכת ויורדת, הסחר העולמי שוב אינו גדל בקצב המצדיק את בנייתן והן מוגבלות במספר הנמלים ונתיבי המים המתאימים
▪  ▪  ▪
Ever Given בתעלת סואץ [צילום: מוחמד שהיד, AP]

המשבר בו חסמה אוניית הענק Ever Given את תעלת סואץ היה קצר – שבוע בלבד – אך הוא נוצר במשך עשרות שנים, כאשר חברות הספנות בנו ספינות יותר ויותר גדולות בשל התיאבון העולמי שאינו יודע שובעה למכשירי חשמל, בגדים, צעצועים וסחורות אחרות. יש בזה היגיון כלכלי, כי ספינות הענק זולות יותר לבנייה ותחזוקה מאשר צי של ספינות קטנות, אך הן יוצרות בעיות בתעלות ובנמלים – ואפילו לחברות הבונות אותן, מנתח ניו-יורק טיימס. אך למרות הסיכונים, הן שולטות בספנות העולמית: 133 ספינות ענק (24,000-18,000 מכולות) פועלות ועוד 53 בבנייה.
הגידול בענף הספנות ובגודל הספינות מילא תפקיד מרכזי ביצירת הכלכלה המודרנית, סייע להפוך את סין למעצמת ייצור ונטל חלק מרכזי בצמיחת הסחר המקוון ובעלייתם של סיטונאים כמו איקאה ואמזון. אבל לגידול הזה יש מחיר: הוא מילא נמל אחרי נמל, תעלה אחרי תעלה. תעלת פנמה הורחבה בשנת 2018 בהשקעה של 5 מיליארד דולר כדי לפנות מקום לאוניות הענק.
בעקבות זאת, החלה תחרות בין הנמלים במזרח ארה"ב על האוניות העוברות בתעלה. כמה מהם – כולל מיאמי, בולטימור ונורפולק – החלו בפרויקטים גדולים של העמקת מימיהם. רשות הנמלים של ניו-יורק וניו-ג'רזי השקיעה 1.7 מיליארד דולר בהגבהת גשר באיון כדי שהאוניות יוכלו לעבור תחתיו. נמלים גם החלו לרכוש ציוד: נמל אטלנטה, למשל, השיק בחודש שעבר שלושה עגורנים ענקיים לטיפול בספינות אלו.
הבעיה היא, שהנמלים צריכים להשקיע – בעוד החיסכון והרווחים נותרים בידי חברות הספנות. בשל כך נשמעת הטענה, לפיה חברות הספנות נטלו את ההובלה, התקדמו עם תפוסה גדולה יותר – ואילו את החשבון שילמו הנמלים, מפעיליהם ולעיתים הציבור.
המעבר לספינות גדולות יותר בא במקביל ותרם לקונסולידציה בענף הספנות, אשר גם הפחיתה את התחרות בין החברות הגדולות וגם גרמה לעולם להיות פגיע יותר להפרעות באספקה. רכישה ואחזקה של ספינות גדולות הן יקרות, והחברות שלא יכלו לעמוד בהוצאות אלו, נאלצו למצוא דרכים לגדול. חלק מן החברות התמזגו, ואחרות הצטרפו לבריתות המאפשרות להן למשוך ספינות ממאגר משותף כדי להרחיב את היצע השירות שלהן.
המגמות הללו לא בהכרח שליליות, מדגיש הטיימס: הן מאפשרות לחברות להציע יותר שירותים ולהוריד מחירים, תוך שימוש בספינות יעילות יותר מבחינה אנרגטית ולהפחית את ההשפעה על האקלים. אבל ייתכן שאפילו החברות עצמן מגיעות למסקנה שמיצו את הגידול, משום שהגיעו לנקודה המכונה בכלכלה "החוק של היעלמות התשואה".
ראשית, התועלת שבבניית ספינות גדולות יותר, הולכת ומצטמקת עם כל דור חדש שלהן. דוח משנת 2015 מצא, כי הרווח ממעבר לספינה בת 19,000 מכולות היה קטן פי ארבעה עד פי שישה מאשר הרווח במעבר הקודם בין הדורות, ומקורו של רוב הרווח הוא במנועים יעילים יותר ולא בגודל הספינה. שנית, הספינות הגדולות יכולות לעגון בפחות נמלים ולנווט בפחות נתיבי מים. קשה יותר למלא אותן, עולה יותר לבטח אותן והסיכון שלהן כאשר מתרחשת תקלה – כמו זו של Ever Given – הוא גדול יותר. הספינות הגדולות בנויות לעידן בו הסחר העולמי גדל במהירות, מה שרחוק להיות בטוח בימים אלו של מתחים גיאו-פוליטיים וכלכליים בין ארה"ב, סין, בריטניה והאיחוד האירופי.

תאריך:  02/04/21   |   עודכן:  02/04/21
מועדון VIP להצטרפות הקלק כאן
ברחבי הרשת / פרסומת
רשימות קודמות
איתמר לוין
יכולים לאייש 80 משרות בבתי המשפט הפדרליים המחוזיים ותשע בבתי המשפט לערעורים - והרשימה הראשונה היא מימוש ההבטחה לגיוון, מדווח וושינגטון פוסט
איתמר לוין
וושינגטון פוסט מנתח את התוכנית להשקעת 2.3 טריליון דולר בשמונה השנים הקרובות: יש הסכמה רחבה על הצורך לשדרג את התשתיות הפיזיות ולפרוס אינטרנט בפס רחב; המבקרים טוענים שהמחצית השנייה של התוכנית היא למעשה סדרי עדיפות דמוקרטיים; הרפובליקנים יתנגדו למימונה באמצעות העלאת מיסים; המתימטיקה העומדת בבסיסה היא מעורפלת ובלתי שגרתית; קרוב לוודאי שהיא תיצור משרות טובות
איתמר לוין
הנשיאים הדמוקרטיים הקודמים, ביל קלינטון וברק אובמה, הבטיחו ופעלו לצמצום החוב הלאומי    ביידן אפילו לא מדבר עליו ומתכוון להוציא עוד, מדווח אקונומיסט
איתמר לוין
מסבירה שמוטב לוותר השנה על חופשות בחו"ל - גם אם הללו יתאפשרו - כדי שלא להחדיר וריאנטים חדשים דווקא כאשר הסרת המגבלות כה קרובה
איתמר לוין
בין הסעיפים המרכזיים: 600 מיליארד דולר לבניית תשתיות; 300 מיליארד דולר לתמיכה בייצור מקומי; 200 מיליארד דולר לתשתיות דיור; 174 מיליארד דולר למכוניות חשמליות; 400 מיליארד דולר לטיפול ביתי בקשישים ומוגבלים; 100 מיליארד דולר לפס רחב באינטרנט    מתכנן לממן את התוכנית על-ידי העלאת המיסים על חברות ובעלי הכנסות גבוהות    התוכנית זקוקה לאישור הקונגרס וביידן יצטרך לעמול קשות כדי להשיג אותו
כל הזכויות שמורות
מו"ל ועורך ראשי: יואב יצחק
עיתונות זהב בע"מ New@News1.co.il