1999 הייתה שנה שסיכמה עשור, אך גם כזו שבישרה את בואן של מגמות חדשות, שלימים על חלקן בירכנו, ובדיעבד על חלקן בירכנו קצת פחות. בשנת 1999 מטבע האירו יוצא לדרך, כולו לוחש הבטחה לשגשוג ולצמיחה ולפתיחת הגבולות העסקיים ברחבי אירופה. באותה השנה הזדעזענו עד ליסוד מהרשעתו של פוליטיקאי ישראלי בבית המשפט בקבלת שוחד, מרמה והפרת אמונים, ובמועד כליאתו של אריה דרעי, המומים צפינו בו נושק לשלום לאחרונת שאיפותיו לקריירה פוליטית. באותה השנה הווירוס "מליסה" הופך לאחד האיומים הקשים ביותר, כאשר תקף רשתות מחשבים ברחבי העולם במתקפה שנחשבת לאחת הגדולות עד לאותה העת. הסרט "מטריקס" יוצא לאקרנים ומותיר רבים מאיתנו שקועים בהרהורי פנטזיה על יתרונותיהם הברורים של יקומים מקבילים ומעילים ארוכים. הטבח בתיכון קולומבּיין בארצות הברית (אם כבר ביקומים מקבילים עסקינן) מקים את העולם על רגליו, בעודו מטלטל גם את אוהדיו האדוקים ביותר של התיקון השני לחוקת ארצות הברית, ומשיב לשולחן הדיונים הפוליטי את המחלוקת הנוגעת לקלות הבלתי נסבלת של רכישת נשק חם באמריקה. אהוד ברק מנצח בבחירות לראשות הממשלה בבחירות לכנסת ה-15 בתקופה שבה מדינת ישראל עוד התרגשה מאירועי בחירות. בוריס ילצין מתפטר מנשיאות רוסיה ומעביר את השלטון לוולדימיר פוטין לשנה, לשנתיים או אולי לחמישים. אמריקה נפרדת בצער מג'ון קנדי ג'וניור, וישראל - ממאיר אריאל. בריטני ספירס בוקעת מהביצה עם הבטחה ללהיט אחד בלבד בבקשה (!) "Baby One More Time". ברחבי העולם חוגגים את תחילת המיליניום השלישי בצל חששות מבאג 2000 שהתבדו. ומה עוד? בוודאי! והרי איך נוכל לשכוח? בשנת 1999, בתום כ-15 שנה של עבודה מאומצת, חוק החברות החדש נחקק. למעלה משני עשורים חלפו מאז החוק פרץ לתודעה הציבורית בנחישות, לעיתים גם על חשבון הרגישות, ושולב באופן אינטגרטיבי בחייהם העסקיים של התאגידים ובעבודתם השוטפת של הדירקטוריונים ועורכי הדין המלווים אותם. במועד חקיקתו, חוק החברות נתפס כחוק פרוגרסיבי שפניו וליבו צופים פני עתיד (לרבות עתיד שמכיר גם בחשיבותן של התפתחויות עולמיות ולאורך זמן). החוק החדש נטש הסתמכות מסורתית מיותרת על הדין האנגלי, ובפרט - כנלמד מדברי ההסבר להצעת החוק - חקיקתו נתפסת כמהלך חסר תקדים לייצר מסגרת לגאלית מודרנית ומקיפה, על בסיסה של פילוסופיה נחושה העומדת ביסודה של הרפורמה, ואשר כל-כולה מקדשת את האוטונומיה של הרצון הפרטי, לרבות זכותו של הפרט להתאגד, כשהוא חופשי לקבוע את תוכן התאגדותו. כעת יוצא לאור ספרו של עורך הדין והכלכלן ערן רוזמן "חוק החברות". רוזמן ליווה את הליך החקיקה של חוק החברות בכנסת. ספרו בוחן את המצב שקדם לחוק, את הרפורמה שהוצעה במסגרתו, את תוכן החוק בחלוקה לסעיפיו, ואת התפתחות פסיקות בתי המשפט בישראל וגישות המלומדים לאורך השנים בראי הזמן והמרחק. מכאן, בנקודה זו ממש, ברורים יתרונותיו הבולטים של ספרו של רוזמן. הספר נושא בשורה חשובה, נדרשת ומתבקשת, אך הפעם מעמדה של ניסיון משפטי מצטבר, בהבדל מספרים קודמים שראו אור בסמוך לרפורמה החוקית ששטפה ואחזה את "המטרופולין התאגידי" בישראל. בספרו של רוזמן מוצגים מטרות החקיקה, הדרכים שקיווה המחוקק להשיגם, והחיים המסחריים חוצי-הגבולות שהתערבו בדרך. הספר מבוסס על סעיפי החוק עצמם ומחולק על בסיסם. דרך הקריאה המומלצת היא איתור סעיף החוק הנדרש לקורא, לשם חקירתו ומחקרו. כל סעיף וסעיף של חוק החברות זוכה לניתוחו המעמיק של המחבר, בדגש על משמעותו הלשונית, מטרותיו ותכליותיו הערכיות, השלכות בחירותיו של המחוקק (באותם המקרים שעמדו בפניו מספר חלופות), ופירוט מרשים של עמדותיהם של בתי המשפט בפסיקותיהם, בעת יישוּמו של סעיף החוק הנבחן על המקרה שלפניהם. כל סעיף חוק זוכה לדיון משפטי ממוקד ומעמיק, הכולל את ביקורתו של המחבר לכשנדרש, בדרך מנומקת ותוך הפניה למאמרים משפטיים ועריכתו של משפט משווה מתבקש, בקפדנות ובדיוק מקצועי שהוא טיפוסי מאוד לאופי כתיבתו של המחבר. בראי של 20 שנה, רוזמן בוחן את הסעיפים המתקשים לשקף כיום את המציאות העסקית בישראל ואת נוף מולדתו של עולם המסחר ושוק ההון המקומי. רוזמן אף בוחן את תהליכי "הייבוא" של המשפט הזר (דלאוור ואנגליה בעיקר) - אימתי תהליך האימוץ העניק פתרונות מתקדמים לחוסרים, ללקונות ולשינויי תפיסות עולם שהיטיבו עם מערכת המשפט הישראלית, ואימתי יצר האימוץ אילוץ משפטי שלא תאם את מגבלותיו של השוק הישראלי (כדוגמה מובהקת ראו את הדיון בנושאי חזקת שיקול דעתו העסקי של הדירקטוריון ודרגת הביקורת השיפוטית הראויה בעסקות חברה שונות). במרחק הזמן, עולה בידיו של רוזמן לשלב דיונים חדשים שטרם נערכו במסגרת ספרות משפטית מקצועית קודמת (לשם הדוגמה - דיון בעילות הרמת מסך ההתאגדות והחלופות האפשריות לדרישת ההוכחה לקיומה של הונאת אדם וקיפוח נושה; מגוון הסוגיות המתעוררות במסגרתה של רכישת שליטה בחברה שהיא בעלת מניות בחברה שרוכשת את השליטה). רוזמן מפרט את עמדותיו האישיות בהתייחס לדרכי פרשנות סעיפי חוק מסוימים או בהתייחס לדילמות משפטיות, שטרם ניתן להם פתרון מוגמר וחלוט. הוא מותח ביקורת על סעיפי חוק אשר יוצרים סתירה או פשוט אינם מביאים לתוצאה המיוחלת, והוא מפנה זרקורים חשובים לאותם סעיפים שהגיעה העת לבחון מחדש, לאורם של מחקרים משפטיים וכלכליים עדכניים, לאורו של עולם מסחרי משתנה, או פשוט בעקבות סתירות פנימיות שהתגלו במסגרת יישומם. ספרו של רוזמן מפורט ומסביר היטב את תוכנם של סעיפי החוק למשפטנים הצעירים שזהו המפגש הראשון שלהם עם חוק החברות ועם דוקטרינות יסוד בתחום דיני התאגידים. לצד זאת, הספר מקיים דיונים מקצועיים ומתקדמים לעורכי הדין המיומנים, אלו הבקיאים ברזי מחלוקות "חוד החנית" הטורדים את מנוחתם של בתי המשפט ורשות ניירות ערך, לרבות כל אלו החוזרים ופונים למצוא מזור בדיני החברות של דלאוור. הספר נועד לסטודנטים, למשפטנים, לעורכי דין, לשופטים, לאקדמאים, לעורכי מחקר מקצועי, ובקיצור - לכל אנשי המקצוע המבקשים לבחון את חוק החברות הן לעומקו והן ממעוף הציפור בחלוף 20 שנים מחקיקתו. ספרו של ערן רוזמן הוא סיפור התפתחותם המטאורית של דיני התאגידים והעסקים בישראל, במשך 22 השנים שחלפו ומכאן גם חשיבותו הרבה.