ממשל ביידן מנסה בדרכים רבות להפוך את מעשיו של קודמו, והשינוי המשמעותי ביותר הוא בתחום האקלים – כותב אישאן ת'רור, פרשן בכיר בוושינגטון פוסט. ממשל טראמפ פרש מהסכם פריז, פגע בשיתוף הפעולה בתחום האקלים בוועידות פסגה מרכזיות והעדיף את האינטרס האמריקני מול מה שהביון האמריקני עצמו רואה כאסון עולמי בהתהוות.
ג'ו ביידן החזיר מיד את ארה"ב להסכם פריז, הוציא צווים המחייבים את זרועות הממשל להתמקד בשינויי האקלים והציע תוכנית ענק להשקעות בתשתיות אשר תאיץ את המעבר לאנרגיה ירוקה.
ביידן גם מינה את שר החוץ לשעבר,
ג'ון קרי, לממונה על האקלים בבית הלבן. קרי יצא למסע ברחבי תבל והפגין את מחויבותה המחודשת של ארה"ב למה שתיאר כ"עשור המכריע" בתחום האקלים. הוא ניהל שיחות בבייג'ינג שהסתיימו בהצהרה משותפת על מאבק בשינויי האקלים "ברצינות ובדחיפות הדרושות". השבוע (יום ה', 22.4.20) יארח ביידן פסגה של המדינות הגדולות, בתקווה להאיץ את הפעילות, ולפני כן יחשוף תוכנית להפחית את פליטת גזי החממה בארה"ב בסוף העשור ב-50% בהשוואה ל-2005, כפליים מן היעד בהסכם פריז.
מנהיגי מדינות אחרות קידמו בברכה את יוזמתו של ממשל ביידן. הדחיפות הזאת היא בדיוק מה שמחייבים אירועי מזג האוויר הקיצוני של השנים האחרונות, אמר (18.4.21) הנשיא
עמנואל מקרון, בהדגישו: "אנחנו חיים את התוצאות הראשוניות של אסון האקלים. אנחנו חייבים להאיץ את היזמות ואת היכולת לבצע. סין והודו חייבות להצטרף".
40 מנהיגים ישתתפו בפסגה הווירטואלית; טרם ברור האם נשיא סין, שי ג'ינפינג, יהיה ביניהם. המשתתפים ידונו בקשת רחבה של נושאים, החל מהפחתת גזי החממה ועד למימון הצעדים במיוחד במדינות העניות. "זה לא אוסף של חברינו הטובים ביותר אלא של המשקים הגדולים ביותר, שהם במקרה גם המזהמים הגדולים ביותר", אמר פקיד בממשל. "זוהי הזדמנות לדרג מקבלי ההחלטות להתחיל שיח בין השחקנים החשובים ביותר בראשיתו של עשור קריטי". המטרה המרכזית היא להגביל את התחממות כדור-הארץ ל-1.5 צלזיוס בהשוואה לעידן הטרום-תעשייתי.
האקלים נראה כתחום היחיד בו ארה"ב וסין עשויות לשתף פעולה, אך גם כאן יש אתגרים רבים. ת'רור מצטט את ניו-יורק טיימס: "היריבות הגוברת בתחום הטכנולוגיה עלולה להתרחב למדיניות האקלים, בו יזמות בתחומי האנרגיה, הסוללות והרכב מציעה פתרונות להפחתת הפליטה. מחוקקים אמריקנים כבר דורשים שארה"ב תמנע שימוש במוצרים סינים בפרויקטים בתחום התשתית שביידן מקדם".
כמה פרשנים אמריקנים סבורים, שעל ממשל ביידן למנף את תמיכת בעלות בריתו המערביות, בדמות הטלת מיסי פחמן על ייבוא ממנה, כדי לשכנע את סין לבצע רפורמה באספקת האנרגיה שלה. בינתיים, פקידים סינים לא מתרשמים במיוחד מיוזמות האקלים של ביידן, וסבורים שאין מקום לתקווה לפיה תחום זה יקל את המתחים ביחסים בין המדינות.
בביקוריו בחו"ל אומר קרי, כי ממשל ביידן פועל מתוך עמדה של ענווה – הכרה הן בתפקיד העצום שמילאה ארה"ב ביצירת בעיית האקלים והן באדישותה לבעיה בקדנציה של טראמפ. ואילו באגף השמאלי של המפלגה הדמוקרטית יש הטוענים, כי מדובר בחובה מוסרית של וושינגטון, בשל חלקה בפליטת גזי החממה.
