סין קנסה את אליבאבא בסכום חסר תקדים של 2.8 מיליארד דולר בשל פגיעה בתחרות, האיחוד האירופי עומד לפרסם כללים שיגבילו טכנולוגיות המופעלות בבינה מלאכותית, וג'ו ביידן הנחה את הממשל לפעול נגד אמזון, פייסבוק וגוגל. התמונה העולמית, קובע ניו-יורק טיימס, היא של ממשלות הפועלות נגד ענקי ההיי-טק בצורה חסרת תקדים – אם בשל פגיעתן בתחרות (בארה"ב ואירופה), אם כדי להשתיק מתנגדים (ברוסיה) ואם בשל שניהם (בסין).
ממשלות וחברות מנהלות מאבקים מזה שנים, אך הפעולות כיום עשויות לעצב מחדש את אופן פעילות האינטרנט וזרימת המידע הדיגיטלי. אוסטרליה מחייבת את פייסבוק וגוגל לשלם למו"לים תמורת חדשות. בריטניה מקימה גוף נפרד לפיקוח על הענף. הודו נטלה לעצמה סמכויות מול הרשתות החברתיות. מיינמאר וקמבודיה הגבילו משמעותית את השימוש ברשת. סין מהדקת את הפיקוח על מימון החברות ומקשיחה את חוקי ההגבלים.
במוקד המאבק עומדת מילה אחת: כוח. עשר חברות ההיי-טק הגדולות – השולטות בסחר, במימון, בפנאי ובתקשורת – הן בעלות שווי שוק מצרפי של למעלה מ-10 טריליון דולר, נתון שהיה הופך אותן למשק השלישי בגודלו בעולם. אך בעוד קיימת הסכמה נרחבת בין הממשלות שהחברות הפכו לחזקות מדי, אין תיאום של ממש לגבי פתרון הבעיה. תגובות סותרות מוליכות למחלוקות גיאופוליטיות; ממשל ביידן איים להטיל מכסים על מדינות שיטילו מיסים על חברות היי-טק אמריקניות.
חוקרים אומרים, כי התוצאה עשויה להיות שהאינטרנט לא ישרוד במתכונתו המקורית – מרחב דיגיטלי חסר גבולות בו מוחלפים בצורה חופשית רעיונות מכל הסוגים. אפילו במדינות שאינן מצנזרות את הרשת, שורה של חוקים יתנו מידות שונות של גישה לתוכן, הגנה על הפרטיות וחופש ביטוי.
חברות ההיי-טק משיבות מלחמה שערה. אמזון ופייסבוק הקימו גופים משלהן כדי לטפל במחלוקות על חופש הביטוי ולבחון את מדיניותן. החברות משקיעות סכומים ניכרים בשדלנות בארה"ב ואירופה. חלקן, המודעות לכוחן, תומכות בהגברת הפיקוח לצד אזהרה מפני ההשלכות של אינטרנט מפוצל, והן קוראות לדמוקרטיות המובילות ברחבי העולם לפעול יחדיו כדי לשמר את ערכי הרשת.
המאבק מול חברות ההיי-טק צבר תאוצה במשך שנים, אך החריף מאז דצמבר שעבר – כאשר רגולטורים ומחוקקים ברחבי העולם הודיעו במקביל על שורה של צעדים בתחומי התחרות ובקרת התוכן. ב-9 בדצמבר הגישו ועדת הסחר הפדרלית וכמעט כל המדינות בארה"ב תביעה נגד פייסבוק בטענה לפגיעה בתחרות. פחות משבוע לאחר מכן הציג האיחוד האירופי טיוטת חוק לחסימת דברי שטנה ברשת. ב-24 בחודש פתחה סין בחקירת הגבלים נגד אליבאבא לאחר שהשעתה את הנפקתה.
מדובר בשני התחומים בהם חברות ההיי-טק פגיעות במיוחד, מציין הטיימס. גוגל, פייסבוק, אפל, אמזון, אליבאבא וחברותיהן שולטות בבירור בשוקי הפרסום, החיפוש והסחר המקוונים, וניצבות בפני טענות בדבר שימוש בכוחן כדי לקנות ולחסל מתחרים. הן גם ניצבות בפני שאלות על האופן בו דברי שטנה מועברים באמצעותן והופכים למעשים בעולם הפיזי, תוך קריאות לפיקוח טוב יותר על התוכן.
המאבק בתחום ההגבלים התחדד במיוחד בארה"ב, שם הוגשו אשתקד תביעות נגד גוגל ופייסבוק, ומחוקקים משתי המפלגות אומרים שהם מנסחים חוק חדש שיטפל בחברות ההיי-טק. ביידן מינה מבקרים בולטים של החברות לתפקידי מפתח בממשלו: טים וו, פרופסור למשפטים התומך בפיצולה של פייסבוק, הוא יועץ בבית הלבן; לינה קאן, מומחית להגבלים עסקיים, מונתה לנציבות הסחר הפדרלית.
פקידי האיחוד האירופי מכינים חוקים אשר יאלצו את פייסבוק, טוויטר ויוטיוב להוריד במהירות תכנים רעילים ולחשוף יותר פרטים על מדיניות התוכן שלהם. חוק הגבלים חדש יגביר את האפשרות של צעדים נגד החברות. הנציבות גם מכינה טיוטות להתמודדות עם טכנולוגיות חדישות עוד יותר, כמו בינה מלאכותית, במטרה להגביל את השימוש בהן לקבלת החלטות ולהשפיע על התנהגות בני אדם.
חלק מחברות ההיי-טק מאיימות בצעדים משפטיים נגד הכללים החדשים, אך בכמה מן המקרים נכנעו לדרישות הממשלות. זה מה שקרה באוסטרליה. גוגל איימה להפסיק את שירותיה באוסטרליה ופייסבוק הפסיקה לשתף חדשות מן המדינה, בשל החוק המחייב אותן לשלם ליצרני החדשות. ממשלת אוסטרליה לא נכנעה, החוק עבר והשתיים החלו לשלם.
השינוי החד ביותר נגד חברות ההיי-טק התחולל בסין, מציין הטיימס. במשך שנים מנעה בייג'ינג כניסה של אתרים זרים ופיקחה על התוכן באתרים מקומיים, אך אפשרה את הצמיחה של הענקיות אליבאבא וטנסנט. אבל בשנה שעברה היא אותתה בבירור על רצונה להכניע למרותה את הענף, לו יש השפעה רבה בנושאים פוליטיים רגישים כמו עבודה ואבטחת מידע.
הממשלה בלמה את ההנפקה של Ant, הזרוע הפינננסית של אליבאבא; מייסד הקבוצה, ג'ק מא, נעלם לשבועות ארוכים מעין הציבור; ואז בא הקנס הענק על החברה. למחרת זימנו הרגולטורים את נציגי 34 חברות האינטרנט הגדולות במדינה והבהירו שהם עלולים להיות הבאים בתור. החברות קיבלו חודש לביצוע בדיקות משלהם, והן התחייבו פומבית לשפר את התנהגותן התחרותית ולקיים במלואם את חוקי סין, החל מאבטחת מידע וכלה במיסוי ובמגבלות על חופש הביטוי.
