הפכנו את ה-2.5 ליום אבל לאומי. הדגלים הורדו לחצי התורן בכל המקומות שהדגלים מככבים לתפארת מדינת ישראל. האבלים אינם אבלים פחות או יותר בגלל הורדה זו. אנו, רוב הצבור הישראלי, שאינו פוקד את הר מירון בל"ג בעומר, כואב ודואב עם משפחות הנספים, חבריהם והקהילה החרדית בארץ ובחו"ל.
כל השנים, מאז שהטלוויזיה מסקרת את פולחן הדלקת המדורות במירון, אני לוחשת לעצמי שרק יעבור יום זה בשלום. שלא תהא מנוסה רבתי. הרי הצפיפות נוראה, המדורות עלולות לפרוץ ולגרום לשריפה איומה... וזרם האדם שינוס, יפרוץ כלבה רותחת מהר געש.
ואכן ביום ששי מוקדם בבוקר אחת מחברותי כתבה כי קרה אסון גדול ויש 15 הרוגים. לשאלתי אפוא. ענתה: במירון. התחלתי לשוטט בערוצי החדשות ורק ערוץ 12 דיווח. לאחר זמן מה הצטרפו הערוצים הנוספים. נרדמתי בסוף לטלוויזיה הפתוחה והתעוררתי בסביבות שבע בבוקר לשמוע ולעקוב אחרי הבשורות הקשות כל כך. אנשים היו בפאניקה מוחלטת. ראו כובעים מושלכים וכיפות, עגלות ילדים זרוקות ושבורות והמון המון בקבוקי מים ומוצצים ובצד מונחות מה שכנראה היו גופות מכוסות בעטיפת אלומיניום כסופה. ואנשים בכל הגילאים מנסים במאמצים אדירים להוביל אלונקות ריקות או מלאות בפצועים. המקום המה מחרדים בכל הגילאים היורדים עם תינוקות, דתיים, וחילונים, קשישים וצעירים. ולפתע הוקרנו תמונות של הנשים באגף אחר. חלקן מבוגרות וחלקן נשים בהריון עם ילדים קטנים בידיהן או בזרועותיהן.
במוחי חלפה השאלה איך הן מסתדרות עם כל הקריאות לעזרה, עם אנשי מד"א וזק"א ומשטרה ואיחוד והצלה? ובבוקר מוקדם כאשר ראיתי כיצד איכשהוא הצליחו להגיע למטה במקום בו המתינו עשרות רבות של אוטובוסים, שאלתי את עצמי איך הן מצליחות לעשות את צרכיהן כאשר הן מוקפות בגברים זרים? כידוע, הגברים מתפנים בקלות, אך אישה עם תינוק בזרועותיה לעיני הציבור הרחב כאשר אין שיח בסביבה? ... ומי דאג לשתייה לציבור הענקי שהסתופף בכביש ליד האוטובוסים.
חקירה מקיפה
אכן שמעתי שתושבי הישוב מירון וכפר טמרה וישובים סמוכים דאגו להביא שתייה ומזון. אך בוודאי לא הספיק לכל הרבבות שמלאו את צידי הכביש. האם מישהו דאג לשתייה לילדים ולנשים ההרות לראשונה? האם הקשישים זכו לתשומת לב מיוחדת? כיצד קרה שהאוטובוסים התמלאו בכשמונים נפש? נשים ומספר גברים עמדו בצפיפות מבהילה באוטובוס היחידי שהראו באותה תוכנית.
ברור לחלוטין כי האירוע הזה ידרוש חקירה מקיפה. ועדה ממלכתית או אחרת שתחקור את האירוע. אולם השאלה הבסיסית המעסיקה היא כיצד מביאים ילדים קטנים למקום כה הומה אנשים ומסוכן? איך מאפשרים לנשים הרות להגיע למקום בעל פוטנציאל נפיץ כל כך? כיצד לכל אירוע בעל מאתיים איש נדרשים להגיע רק בעלי תו ירוק המוכיח כי עברו 2 חיסונים? הילדים אינם מחוסנים כלל מתחת לגיל 16 וספק גדול מאוד אם הצעירים הרבים שהיו נוכחים במקום טרחו להתחסן. הזלזול המהמם בבטיחות המשתתפים לא יאומן. מתברר כי גורמי משרד הבריאות התריאו בפני הסיכונים, אך דרישותיהם לא מולאו כלל.
במרקע של הטלוויזיה מראים את האסון הנורא הפוקד את הודו. מתריעים בפנינו לא לנסוע ואולי לא לאפשר לישראלים השוהים בהודו לחזור ארצה. אף גורם חרדי לא ראה את האזהרות הללו? לא חשש שמא מישהו מבני ביתו נתקל בתושב חוזר או במטפל הודי שחזר מארצו? האם באמת ובתמים חשבו שהם כולם חסינים מכל הואריינטים של הקורונה העושה שמות באוכלוסיית העולם?
את התוצאה של התפשטות הקורונה אנו נראה בשבועות הקרובים. אבל עתה העת להתאבל ולהזדהות עם כאבם של האבלים ובני משפחותיהם. לדאוג שמיד יוקצו כספים למשפחות השכולות ומרובות הילדים. בדחיפות לדאוג לעובדים ועובדות סוציאליים ובמיוחד לפסיכולוגים כי מספר הילדים והאנשים והנשים שיסבלו מפוסט טראומה, גם בקרב הקבוצות המצילות האמיצות - הוא גדול ורב. זו שעת מבחן גדולה של העם בישראל. כל הנהגה שתקום השבוע חייבת לקחת את האחריות העצומה ולהתמודד עמה מיד.