החלטת המועצה המפקחת של פייסבוק להאריך, לפחות בינתיים, את הרחקתו של דונלד טראמפ מן הרשת החברתית עשויה להיראות כעניין אמריקני. החברה מעמק הסיליקון, שהוקמה בידי האזרח האמריקני מארק צוקרברג, חוסמת את נשיא ארה"ב לשעבר. אבל בפועל, מנתח וושינגטון פוסט, השלכותיה חורגות בהרבה מגבולות ארה"ב. זהו מקרה בוחן לדרך בה תתייחס פייסבוק בעתיד למנהיגים המנצלים לרעה את הפלטפורמה שלה – כמו נשיא הפיליפינים, רודריגו דוטרטה, וראש ממשלת הודו, נרנדרה מודי.
המועצה המפקחת כוללת 20 מומחים מרחבי העולם [כולל מנכ"לית משרד המשפטים לשעבר, אמי פלמור], מתוכם רק חמישה הם אמריקנים. היא הבהירה, שהמלצותיה אינן מוגבלות למקרה של טראמפ. הן קוראות לפייסבוק להשעות באותה צורה חשבונות של מנהיגים אחרים המציבים "סכנה להתרחשותו של נזק", תוך ציון העובדה שלבכירים יש יותר כוח מאשר לאנשים מן השורה לגרום נזק – ושהדבר נכון גם לבעלי השפעה שמחוץ לתחום הפוליטי.
לצד ההמלצה לבחון שוב בעוד שישה חודשים את השעייתו של טראמפ, המועצה קוראת לפייסבוק לשכור צוות המתמצא בלשון ובהקשר הפוליטי, כדי שיוכל להעריך את דבריהם של מנהיגים בעולם, ולפעול בצורה עצמאית לחלוטין. המלצה זו עלולה לגרום כאב ראש לפייסבוק, מציין הפוסט: הרשתות החברתיות נמנעות בקפידה מלהיכנס לשדה הפוליטי, בעוד יישום ההמלצה יחייב אותן לעקוב בצורה פעילה אחרי המתרחש בפוליטיקה של מדינות אחרות – משימה מסובכת במיוחד כאשר מביאים בחשבון את הבדלי השפות, ההיסטוריה והתרבות.
האלימות נגד בני הרוהינגה במיינמאר, מ-2017 ואילך, הוכיחה בבהירות באיזו מהירות יכולים דברי שטנה להתפשט בפייסבוק ועד כמה חמורות עלולות להיות תוצאותיהם. אבל חסימת דברים אלו מחייבת קבלת החלטות מורכבת בידי בודקי תוכן מיומנים, כפי שהודה צוקרברג כבר באפריל 2018. וכאשר מדובר במנהיגים, רשימת המסוכסכים עם פייסבוק ארוכה: טראמפ, מודי, דוטרטה וגם נשיא ברזיל, חאיר בולסונארו, וראש ממשלת הונגריה, ויקטור אורבן ואחרים.
פייסבוק פועלת נגד מנהיגים אלו לעיתים רחוקות בלבד, ולפעמים נתקלת במתקפת נגד. את טראמפ היא סילקה רק לאחר שהפסיד בבחירות ורק לאחר הסתערות תומכיו על הקפיטול. נכון לעכשיו, טראמפ הוא המנהיג הראשון והיחיד שהושעה מן הרשת ללא הגבלת זמן. נשיא ונצואלה, ניקולס מודרנו, הושעה לחודש במארס השנה, בנימוק שהוא מפיץ מידע כוזב על הקורונה. צבא מיינמאר הושעה אף הוא לאחר שביצע הפיכה בתחילת פברואר וכלא את המנהיגים הדמוקרטיים.
כמה מדינות מנסות להתמודד עם ענקיות המדיה במגרשן-הן. ממשלת הודו ניסתה להשתמש בחוקים מקומיים כדי להכריח את פייסבוק להסיר פוסטים של מתנגדי משטר. בחודש שעבר השעתה פייסבוק זמנית סולמית שקראה למודי להתפטר, אם כי לאחר מכן אמרה שהדבר נעשה בטעות. ומובן שלחברות המדיה יש סיבה להיות מודאגות מפעולות תגמול פוליטיות. לאחר סילוקו של טראמפ, העלו ממשלת השמאל במקסיקו וממשלת הימין בפולין הצעות שנועדו לכרסם בכוחן של החברות. הדאגה אינה נחלתם של פופוליסטים בלבד: הקנצלר אנגלה מרקל אמרה, סילוקו של טראמפ מן הרשת הוא מגבלה בעייתית על חופש הביטוי.
מבחינתה של חברה שהוקמה בידי בן-נוער במעונות הסטודנטים של הרווארד, אין זה נוח למצוא את עצמה בליבם של ויכוחים עולמיים על חופש הביטוי. ולא פחות חשוב: זה אינו רווחי כאשר מדובר בחברה נסחרת עם בעלי מניות בכל העולם. פייסבוק הוציאה 130 מיליון דולר על הקמת המועצה המפקחת, וכעת זו מצפה ממנה לקבוע כללים ברורים העשויים להשפיע על מנהיגים עולמיים ולחייב השקעת סכומים משמעותיים באכיפתם של כללים אלו. מה שברור הוא, שהסיוט הבינלאומי של פייסבוק רחוק מלהסתיים.
