1. מיכל רוזן-עוזר (סניגוריתה של איריס אלוביץ) טוענת, כי וואלה לא היה אתר מוביל בשנות הסיקור המוטה. אילן ישועה טוען שההפך הוא הנכון. בשל כך הם התווכחו חצי שעה על צורת המדידה של הרייטינג באתר. המטרה היא להראות שהפרסום באתר לא היה אמור להיות כל כך חשוב לבנימין נתניהו, עד כדי כך שיקשור בין האישורים הרגולטוריים לבין סיקור חיובי בו. חלק נוסף וחשוב בחקירה היה התערבות של ישועה בתכני האתר משיקולים שונים. כאן זהו המשך של החקירה בידי ז'ק חן: להראות שהוא יזם סיקור מוטה שכלל אינו קשור לענייני נתניהו, בניגוד לדבריו בחקירה הראשית. ישועה הגיב: ההתערבויות הללו היו בטלות בשישים לעומת ענייני נתניהו. 2. ישועה האיר פינה אפלה שלמעשה ידועה לכולם, אבל לא מדברים עליה: למפרסמים גדולים יש יכולת לסחוט אמצעי תקשורת - וגם להיסחט על ידם. לטענתו, אלוביץ השתמש בתקציבי הפרסום הענקיים של בזק כדי לדרוש הימנעות מפרסומים שליליים עליו ועל הקבוצה שבשליטתו, ובמקביל העיתון כלכליסט (מקבוצת ידיעות אחרונות) דרש תשלום נכבד כדי להימנע מפרסומים נגדם. 3. עוד נקודה שעלתה היום: התערבות של ישועה בידיעות הנוגעות לפוליטיקאים בכירים אחרים - יצחק הרצוג, יאיר לפיד, ציפי לבני, משה כחלון ואביגדור ליברמן. ההגנה טוענת, כי הדבר מלמד שהתערבותו בנושאי נתניהו לא הייתה חריגה. ישועה טוען, כי לפחות בנוגע לליברמן היה זה בהוראתו של אלוביץ - טענה שלא עלתה עד כה. הוא גם שב ואומר כי התערבויות אלו היו קטנות בהרבה מאלו הנוגעות למשפחת נתניהו. 4. ינון מגל התפטר ביוני 2014 כעורך ראשי של וואלה לאחר תקרית חמורה, בה ישועה מצא שהוא שיקר לו בנוגע לידיעה נגד גאולה אבן. ישועה אף כתב לאלוביץ, כי "הוא עוסק בבישול ידיעות נגד גאולה שהייתה אויבת שלו בערוץ 1". מגל מצידו האשים את ישועה בהתערבות פסולה בתכני האתר, והתפטר לאחר שכבר איים לעשות זאת. למה זה חשוב? משום שבעדותו הראשית טען ישועה, כי מגל התפטר בשל ההנחתות הבלתי-פוסקות בנוגע לסיקור המוטה. 5. בנקודה מסוימת בדיון התגלתה נזילה באחד המזגנים באולם. רוזן-עוזר הסבירה, כי ייתכן שהתקלה נובעת מכך שנעשה בו שינוי לבקשת ההגנה בשמו של ישועה. ז'ק חן נאחז בהזדמנות לעקוץ את האחרון: "אנחנו ביקשנו, אז גם זה באשמתו של שאול". משפט היום "תנו לנו חסויות ב-400,000 בשנה ולא נכתוב נגדכם" (המסר שקיבל שאול אלוביץ מכלכליסט ב-2016, לפיו דבריו לאילן ישועה).