גשמי אביב וארוחת מתחת לכיפת השמים אינם שילוב מוצלח, אבל בתי הקפה העמוסים בפריז מלמדים שהאירופים מוכנים לשאת מעט אי-נוחות כדי לצאת מן המטבח אחרי חודשים של בישול ביתי. נכון לעכשיו מותר לשבת רק בחוץ, והתקווה לחזרה לשגרה בחודשים הבאים דומה לקרני השמש בין העננים. אירופה נמצאת כמה שבועות מאחורי ארה"ב ואירופה בפתיחה מחדש של הכלכלה, אך מבצע החיסונים צובר תאוצה והחזרה לשגרה נראית באופק – מדווח אקונומיסט.
הפער עודנו משמעותי. נכון לאמצע השבוע הנוכחי, רק 47% מהבוגרים באיחוד האירופי קיבלו זריקה אחת לעומת 67% בארה"ב ו-75% בבריטניה; שיעור המחוסנים באופן מלא הוא 22% באירופה, 54% בארה"ב ו-49% בבריטניה. מחסור בחיסונים בתחילת השנה הוביל לפער של שישה שבועות בין האיחוד לבין ארה"ב ושל עשרה שבועות לעומת בריטניה. כעת החיסונים זורמים בצורה סדירה ומהירה. האיחוד רוצה להגיע ל-70% בוגרים מחוסנים בקיץ; היעד האמריקני ליום העצמאות (4 ביולי) הוא 64%. לאיחוד יש סיכוי לחלוף על פני ארה"ב במחצית השנייה של השנה.
התקדמות החיסונים היא בשורה טובה לסועדים – ולנציבות האירופית, אשר רכשה את החיסונים ל-445 מיליון תושבי האיחוד בצורה איטית בהרבה מאשר ארה"ב ובריטניה. לכך נוספו עיכובים באספקה מצד אסטרה-זנקה, יצרנית החיסונים הזולים איתה התקשרה הנציבות, אשר בתורם הובילו למגבלות חלקיות על ייצוא חיסונים בין מדינות האיחוד. כעת האיחוד מקבל כמות חיסונים לתושב ביחס דומה לזה של ארה"ב. טיירי ברטון, המופקד על החיסונים בנציבות, אומר שעד סוף השנה יגיע האיחוד ליכולת ייצור של 3 מיליארד מנות בשנה.
התוכנית המקורית של הנציבות הייתה שהחיסונים יתקדמו באותו קצב בכל 27 המדינות, כדי שלא לפגוע באחדות ובחופש התנועה בעיצומו של משבר. אלא שבפועל נוצרו הבדלים משמעותיים בין המדינות. מלטה, בעלת מספר התושבים הנמוך ביותר, קרובה לישראל – המובילה העולמית – בשיעור המתחסנים. בולגריה נמצאת הרחק מאחור. שיעור המתחסנים במדינות העניות-יותר שבאיחוד, בעיקר במזרח היבשת, הוא שליש בלבד מן הממוצע של הגוש כולו.
אקונומיסט מסביר, כי השוויון המתוכנן התבסס על שתי הנחות שהופרכו במציאות: חלוקה שווה של חיסונים ביחס למספר התושבים ויעילות דומה במתן הזריקות. חלק מן המדינות נאלצו להסתפק בפחות מנות מאשר שכנותיהן. העניות-יותר בחרו בחיסונים של אסטרה-זנקה, בעוד העשירות רכשו את אלו של פייזר ומודרנה – וכך הן נפגעו כאשר האספקה נעצרה בשל חשד לקשר בין החיסון לבין היווצרות קרישי דם. המצב הוחמר בשל חוסר אמון בחיסוני אסטרה-זנקה, גם כאשר הותר מחדש השימוש בהם, וכך נעשה שימוש רק בשני שלישים מ-54 מיליון החיסונים שהזמין האיחוד (לעומת 95% מחיסוני פייזר). בולגריה השתמשה רק בשליש מהחיסונים; רומניה – במחצית בלבד.
גורמים נוספים עיכבו את ההתחסנות, במיוחד בכמה ממדינות מזרח אירופה. רבים מאזרחיהן חיים במדינות עשירות יותר וייתכן שהתחסנו שם, ובכך עיוותו את נתוני מדינותיהם. קשה יותר להגיע לבני מיעוטים, כמו הצוענים ברומניה והונגריה. מערכות הבריאות בחלק מן המדינות היו במצוקה עוד לפני הקורונה. הופצה דיסאינפורמציה רבה על בטיחות החיסונים. וממשלים הידועים מזמן בחוסר יעילותם הוסיפו להאטה. למרבה המזל, הספקנות כלפי החיסונים הולכת ומתפוגגת ושיעור המתחסנים גבוה מזה אותו צפו סקרים מוקדמים.
בשורה התחתונה, הקורונה באירופה נמצאת בנסיגה משמעותית תודות לשילוב של מזג אוויר מתחמם והחיסונים. מערכת של "דרכוני קורונה", אשר תאפשר למחוסנים לעבור בין מדינות האיחוד, הולכת ומתגבשת. אחרי ארוחות מעוננות, ייתכן שהתחזית לחופים שמשיים תביא יותר אנשים למרכזי ההתחסנות.
