לו אני יאיר לפיד אני מאוד מודאג ולא כל כך מהרכבת הממשלה אלא מקיום הרוטציה. גם אם ממשלת בנט/לפיד תקום ותשרוד, ספק רב בעיני אם בנט יקיים את הבטחתו. הרי מה זה בשביל נפתלי בנט, שכבר בגד באנשים הכי קרובים לו, לבגוד פעם נוספת (כמובן בשביל המדינה)? קטן עליו. ואין דרך יותר ראויה כדי לחזור לחיק הימין מאשר מתן גט כריתות ליאיר לפיד שנייה לפני חילופי השלטון. ומה יוכל להעלות את קרנו של נפתלי בנט מול בוחרי ימין פוטנציאלים יותר מחזרה שלו בתשובה של הרגע האחרון? ומה כבר יוכל לעשות לפיד מול נפתוליו של נפתלי חוץ מלהיכנע לכול קפריזה, לרטון בשקט ולאכול את עצמו עד לרגע שהרוטציה תגיע? הוא הרי לא יסתכן וישבור את הכלים רגע לפני שחלום חייו מתממש.
לפיד לטענתו, נותן אמון בנפתלי בנט וזה בהחלט יפה אבל לא בטוח שיש לו ברירה וגם לא ברור שזה הדדי. הרי אם נפתלי בנט ירצה לקיים ולו התחייבות אחת, מההבטחות הרבות שנתן לבוחריו ולא קיים, זו ההבטחה הכי קלה, הכי נוחה והכי משתלמת להפר והפרה כזו תתקבל בהבנה ואהדה ובתחושת הקלה בגוש הימין ותהפוך אותו לגיבור היום. אבל גם אם האח בנט עבר מהפך פנימי עמוק וחזר בשאלה, יצא מארון הספרים היהודי והצטרף רשמית לקהילה הגאה, זה עדיין לא מבטיח את קיום הרוטציה כי כמעט כל אחד מחברי ימינה ותקווה חדשה יכול לבחור לערוק במורד הדרך. אם נתניהו ייקח פסק זמן ויזוז הצידה כל ההצדקה לקיומה של תקווה חדשה תיעלם.
אם תיק 4000 ימשיך לקרוס, כפי שצפוי לקרות, והפרקליטות תיסוג מאשמת שוחד, או גרוע יותר, ייחשף חלקה בתפירת תיקי נתניהו, ההצדקה להמשיך להחרים את נתניהו תיתפס כפוליטיקה קטנונית הנובעת מנימוקים אישיים. אבל גם בלי כל אלו, ככל שימיה של הממשלה ינקפו ואיום ממשלה בראשות השמאל יהפוך למוחשי, התסיסה בין אלו שרואים עצמם כאנשי ימין תגבר והלחץ בתוך "ימינה" ו"תקווה" לערוק יתעצם. ככול שיגברו החיכוכים בין מרכיבי הקואליציה, יעמיקו חוסר האמון כמו גם התסכול מהקפאת ההתיישבות וחוסר היכולת לממש את חזון הרוב הימני. כשמועד הרוטציה יתקרב, חברי הכנסת של ימינה ותקווה חדשה יחפשו כל דרך חזרה לחיק הימין והרעיון לערוק יראה להם פתאום מושך יותר ומרתיע פחות.
כול מי שלא יקבל את ליטרת הבשר המועדפת עליו, יאיים בעריקה ויסחט את בנט שיסחט את לפיד. כל מי שיחשוש שבבחירות הבאות לא יגיע למקום ריאלי יחפש רשת ביטחון בליכוד לפני שחלון ההזדמנויות ייסגר. יש מגוון כמעט אין סופי של נושאים במחלוקת שעתידים לצוף, ויוזמות והצעות חוק שהימין יכול ורוצה לקדם. אם וכאשר יגיעו הצעות חוק כאלו לוועדות ולמליאה, הליכוד יוכל לסייע להעביר אותן ברוב גדול למגינת ליבם של מפלגות השמאל ולהגביר כך את הפילוג בתוך הממשלה.
במקום ממשלת איחוד, איחוי או ריפוי, נקבל די מהר מאבק בין גושים יריבים ויאיר לפיד שבדרך למלוכה ויתר על רוב עמדות הכוח, ייאלץ לשמש כגננת יום ולילה בניסיון למנוע פילוג וסחף ימינה. אם לפיד יחליט להכיל את האירועים, הוא יהפוך לאסקופה נדרסת ובאופן פרדוקסלי עשוי להיזכר כמי שתרם לקידום אג'נדה ימנית. אם יתעקש ויעמוד על עקרונותיו, ייתן לגוש הימין גושפנקא לפירוק הממשלה. במוקדם או מאוחר ימצאו כמעט בוודאות חברי כנסת ימניים שיעשו מעשה שיקלי ויחצו את הקווים. יאיר לפיד הוכיח יכולת פוליטית מרשימה כשחיבר בין קצוות מנוגדים וטווה בכישרון רב ממשלה כמעט בלתי אפשרית. לפיד הגיע אל גבולות הארץ המובטחת ומשקיף עליה אבל ספק רב אם ייכנס אליה.
