הסתיימה פרשת "הגביר המעגן": חיים הופמן העניק הלילה (יום ד', 9.6.21) גט לרעייתו, דבורה הופמן, לאחר 16 שנים בהן סירב לעשות זאת - כאשר מי שעמד מאחורי סירובו היה אביו,
יעקב הופמן, חרדי עשיר מארה"ב ובעל קשרים מסועפים באחת החסידויות בירושלים. במהלך הפרשה קבע בית הדין הרבני, כי עו"ד
אליעד שרגא - אשר ייצג אז את יעקב הופמן - מסר עדות שקר ומנע במשך זמן רב הגעה להסדר. שרגא השתולל בבית הדין ונקנס אישית באלפי שקלים. עוד נמצא, כי רבנים מובילים בישראל - ששמותיהם נאסרו לפרסום - הודחו גם הם למסור עדויות שקר.
בני הזוג הופמן, שחיו בארה"ב והתגוררו ליד הורי הבעל, הגיעו לפני 16 שנה לביקור אצל הורי האישה בארץ, לאחר לידת בנם השני. במהלך הביקור לקתה דבורה באירוע מוחי קשה ונשארה נכה ומוגבלת עד היום. חיים נטש אותה ואת ילדיו ושב אל הוריו בארה"ב, כשהוא משאיר אותה נכה וחולה לגדל לבדה ילדה בת שבע ותינוק בן כמה חודשים, ומאז עיגן את האישה ומסרב לשחררה בגט.
לפני שבע שנים הגישה דבורה, בסיוע ארגון "יד לאישה", תביעת גירושין נגד בעלה. בית הדין בתל אביב הורה לחיים לגרש אותה, אך לא הייתה לו דרך לכפות את הגט מאחר שכאמור הלה התגורר בארה"ב. אגף העגונות בהנהלת בתי הדין הרבניים מצא, כי מאחורי העיגון עומד יעקב הופמן, אשר הורה לבנו שלא לתת את הגט. עדויות בבית הדין העלו, כי יעקב אף ניסה לארגן לחיים בארה"ב "היתר מאה רבנים" כדי שיוכל לשאת אישה שנייה, בלא לגרש את דבורה. בשנת 2016 דרש חיים שדבורה תחזור לארה"ב עם ילדיהם, ובהמשך דרש ממנה שני מיליון דולר כתנאי למתן הגט - כאשר כאמור יעקב הוא העומד מאחורי הדרישות.
כאשר ביקרו חיים ויעקב בארץ, הוציא בית הדין צו לעיכוב יציאתם ממנה ופתח נגדם בהליך של בזיון בית המשפט. במארס 2016 קבע בית הדין, בראשות הרב שלמה שטסמן, כי יעקב הוא האחראי לעיגון והוציא צו למאסרו במשך חודש.
